עצות והדרכות

מחשבות מבלבלות

…בעתו קבלתי מכתבה, ומפני כמה סיבות נתעכב המענה עד עתה, ותקותי אשר לעת קבלת מכתבי זה כבר הוטב מצב רוחה.

ומכוון הנני המענה לסיום וחותם חדש ניסן, הוא חדש החירות וגאולה, כולל כמובן ופשוט גם גאולה פרטית מכל מחשבות וענינים המבלבלים, והכנה לחדש אייר הוא חדש זיו, אשר כפירוש חכמנו ז"ל מתגבר הזיו והאור בעולמנו זה.

ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח"ו, ובפרט ע"פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע"י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי.

ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב.

בברכה למצב רוח טוב ולבשורות טובות בכל האמור ובפ"ש הורי' שי'.

נ.ב. ברצוני שיתקבל המכתב עוד בימי חדש ניסן עכ"פ בראש חדש זיו - נשלח המכתב מהיר דחוף...

(אג"ק חכ"ג, אג' ח'תתד)

***

תחלופי מצבי רוח וקשיים

… [רוסית]

בברכה לבשורות טובות מתוך מנוחת הנפש וטוב לבב.

[תרגום חפשי]

במענה למכתבכם,

יתן ה' שבריאותכם תשתפר בעתיד הקרוב. כנראה אתם מקיימים את הוראות הרופאים במילואן. אקוה שגם מצב רוחכם ישתפר והדבר יהי' ניכר במכתב הבא. והרי גם לזה יש השפעה טובה על מצב הבריאות והצלחת הרפואה.

מובן, שבחלקו מצב רוחכם תלוי בקושי להתרגל לארץ חדשה ונסיבות חדשות, קושי העובר על כל מהגר. אך קשיים אלה מתמעטים אוטומטית בכל יום, במיוחד כאשר המהגר רוצה להתגבר על קשיים אלה. ועבור יהודי שהשתדל ועמל ובסופו של דבר עלה בידו בעזרת ה' לבוא לארץ ישראל, ארץ הקודש, הרי רצון זה להתאקלם במהירות צריך להיות בצורה חזקה ביותר.

כל אדם נתון לתחלופי מצבי רוח ורצונות, אבל בסופו של דבר הרצון הפנימי העיקרי צף למעלה ונשאר – בנידון שלכם, הרצון לעבור לארץ ישראל, המראה את פעילותכם, הגשת בקשה וכו' לקבל את רשיון ההגירה.

אני מקוה, שבעת קבלת מכתב זה יהי' אצלכם שינוי לטובה, ומודה לכם מראש על הבשורות הטובות בכל הנכתב לעיל.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'תקמח)

***

הקלת הסחת דעת ממצב רוח

…לכתבה אודות המיחוש שקרה לה ל"ע ומצב רוחה וכו' - כיון שכל "מציאותם" הוא רק בעולם המחשבה ו"חיטוט" בזה, הרי ככל שתסיח דעתה יותר מכל זה, יקל מעלי', תחליש "המציאות" ועד לביטולה.

אלא בכדי למהר כ"ז ולהקל היסח הדעת וכו' כדאי שתהי' עסוקה עכ"פ שעות אחדות בשבוע מחוץ לכותלי ביתה ובענין הדורש להיות מעורב עם הבריות וכו'.

בדיקת המזוזות.

להסברא ע"ד ביקור כאן - אין כדאי ומכמה טעמים, ומהם: א) מחשבה תמידית מה שלום הילדים שי' וכו' - "אינה מועילה" למעט המתח ולמנוחת הנפש. ב) הוא הדבר בנוגע צו "ואַלגערן זיך" שלא בבית ובפרט בחגים וכו'. ג) גדול זכות אה"ק - להוסיף במנוה"נ והגוף. ועוד.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תשסח)

***

הכח שאין צריך להפעיל בעניני רפואה

… בעתו קבלתי שני מכתביו, ובהם כותב ג"כ על דבר מצב בריאותו, וכנראה מהם שמצב רוחו אינו כדבעי, נכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות אשר ישלח דברו וירפאו, ואף שנוסף על זה הנה צריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראות הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו, משא"כ כח המחשבה וההרהור, כיון שאינו רופא, ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות, והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא חבל על הזמן שנותן על זה וכיון שמיותר הוא כח שכלו במקצוע חכמת הרפואה, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק בתורה וכו') וא"כ חסר הוא שם והעולה היא בשתים, חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני, ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו אשר זכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה ויוסיף אומץ בזה, ויאיר את הד' אמות שלו וע"ד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו, ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

בברכה לבריאות הנכונה לו, לזוגתו וב"ב שיחיו ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(אג"ק ח"ו, אג' א'תריט)

***

פליאה אחר פליאה שנפל ברוחו והרהורים בעניני רפואה

… נודעתי מזוג' שתחי' ע"ד המצאו בביה"ח וע"ד מצב בריאותו.

ונצטערתי לשמוע כי נפל ברוחו, ולפלא גדול על כת"ר אשר בטח למותר לבאר לדכוותי' מידת הבטחון, ובפרט שהוא מהאנשים אשר ראו נסי הקב"ה בגלוי ובעיני בשר ויודעים אשר השי"ת רופא כל בשר ומפליא לעשות, הנה פליאה היא אחר פליאה.

ולו יתחשב עם דברי יחדל להרהר מעניני רפואה ונכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת שישלח לו רפואה קרובה ויקבע בדעתו אשר אין לו כל יסוד להיות אראפגעפאלן בא זיך ח"ו.

ואף שצריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראות הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו, משא"כ כח המחשבה וההרהור, כיון שאינו רופא, ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות, והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא חבל על הזמן שנותן על זה, וכיון שבמקצוע חכמת הרפואה מיותר הוא כח שכלו, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק התורה וכו') וא"כ חסר הוא שם. והעולה היא בשתים, חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני.

ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו שזכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה ויוסיף אומץ בזה, ויאיר את הד' אמות שלו וע"ד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו, ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

אקוה אשר יתקבלו אצלו דברי הנ"ל, ויחרות בלבו צווי הבעש"ט עה"פ עבדו את ה' בשמחה.

בברכה לבריאות הנכונה, המחכה לבשורות טובות.

(אג"ק ח"ו, אג' א'תרכח)

***

נמיכת הרוח בעקבות מצב הבריאות

... מאשר הנני קבלת מכתבו מה' טבת, בו כותב אודות מצב בריאותו אשר פעל עליו נמיכת הרוח.

הנה כלך מדרך זו, והרי השי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ואף שאין אתנו יודע עד מה כוונת הבורא, ובמילא לפעמים היצה"ר מעורר קושיות ומחשבות המבלבלות את האדם מבריאות הרוחנית ואפילו מבריאות הגשמית, צריך לדעת תמיד שאין זה אלא מתחבולות היצר, וצריכים להיות חזק בבטחון בהשי"ת אשר במשך הזמן ישלח רפואה בהמצטרך לו וגם עד שתבוא הרפואה הרי חלק הוא מעולמו של הקב"ה ובמילא שלוחו הוא להפיץ אור בסביבתו על ידי שיאיר את נפשו נפש האלקית והבהמית בעניני תורה ומצות ויאיר גם חלקו בסביבתו ובעולמו ע"י הפצתו שם אור התורה והיהדות, וכדי שיהי' כל זה באופן יעיל צריכה להיות הפעולה בשמחה וכמ"ש עבדו את ה' בשמחה וכשיתחזק בכל הנ"ל בודאי יסייעוהו מלמעלה שיבוא הדבר בפועל.

בטח יש לו קביעות לימוד בתורת הנגלה ובתורת החסידות ואומר ג"כ השיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החדש) בכל יום אחר תפלת שחרית, ומה טוב אשר בכל יום שני וחמישי קודם התפלה יפריש איזה פרוטות לצדקת בקור חולים.

בברכה לרפו"ק המחכה לבשו"ט. ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'שנג)

***