עצות והדרכות

מצב רוח מדוכדך

… [= ודאי הוא שהשם יתברך ישלם לו כמדתו כמה פעמים ככה, בכל הענינים שהוא ובני ביתו זקוקים, אבל הודאגתי מקריאת מכתבו שאינו מרוצה ומצב רוחו שפוף, דבר שמאוד מפליא אותי, כי כשעושים צדקה ותומכים במוסדות הכשרים של הקב"ה וכיו"ב נעשים שותף עם הקב"ה, ומה יכולה להיות שמחה גדולה יותר מזה שמתקשרים עם הקב"ה? ובמה עוד, יותר חזק, יכולים להיות יותר בבטחון שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, מכיון שקשורים עם הקב"ה, וכפי שרבנו הזקן כותב בתניא, שע"י שהאדם נותן צדקה, מתעלה גם כל הכסף והרכוש שנשאר אצלו, וכפי שרבנו הזקן כותב בתניא, שע"י מצות צדקה, הקב"ה משפיע טוב בענינים גשמיים, בבריאות ושאר הענינים הגשמיים שאדם צריך.

חמי כ"ק אדמו"ר, אמר פעם, שהסימן שאדם בריא, הוא שאינו מרגיש את האברים שלו, כאשר הוא מתחיל להרגיש את הראש או את הלב, הרי זה סימן שזה לא בסדר (ובאמת זה מרומז בפסוק - מלכים ב' ד, יט: ויאמר אל אביו ראשי ראשי וגו') - ומכך גם לומדים על הפחיתות של מדת הגאוה, שהוא חש את מעלותיו - אפילו כאשר הן באמת קיימות - כי זה גופא שמרגיש את המעלות, מהוה הוכחה שהוא לא בסדר, וכאשר לא מרגישים את המעלות הרוחניות, הרי זה על פי רוב, אדם בריא ברוחניות. וכך גם בנוגע לבריאות גשמית, שאין צורך להתבונן במצב הבריאות, כמובן צריך להיות זהיר ולמלא אחר הוראות הרופאים, אבל לא להתבונן בזה, אלא להיות בטוח, שהשי"ת המנהיג את העולם הגדול, בודאי ינהיג גם את עולמו - של האדם - לטובה, והוא ב"ה ידאג גם לכל הדרוש לבריאות, ומה שנדרש מהאדם הוא, שיהי' ואתם הדבקים בה' אלקיכם, שאלו הם הענינים של תורה ומצוות, וכשזה מה שנמצא במחשבה, ישנה בריאות ואין כל דאגות וזוכים להצלחה גדולה לא רק בענינים רוחניים אלא גם בענינים גשמיים כעסק וכד'.

אקוה לשמוע ממנו בשורות טובות, ושאת דאגת הבריאות הטיל על הרבונו של עולם, והוא לוקח על עצמו את הדאגה לענינים של תורה ומצוות בעצמו ובסביבתו.

והנני מברכו בבריאות הנכונה וטוב גשמי ורוחני, המחכה לבשו"ט.]

(אג"ק ח"ה, אג' א'שסח)

***

​