עצות והדרכות

אין כל מקום ליאוש ובפרט לאנשי דורנו

… במענה למכתבו, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו ובעיקר לאחרונה מפשיטת הרגל של אחת הפירמעס וכו'

והנה פשוט אשר אין כל מקום ליאוש ח"ו ובפרט לאנשי דורנו זה אשר נשארנו כאודים מוצלים מאש ע"י נסי השי"ת בגלוי ממש, שעי"ז נתחזקה בשכלו של כל אחד יותר וביותר האמת המוחלטות אשר ממנו - השי"ת - לא יבצר כל דבר, אלא שרצה בורא העולם שיעשו כלים בדרך הטבע, ואז שולח ברכתו והצלחתו גם למעלה מדרך הטבע, וכמה שכתוב וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה, אשר עפי"ז עצתי שישתדל בעניני מסחר או משרה דוקא באם תהי' בסוג שיכול לנצל כשרונותיו או ידיעותיו, ויעשה זה מתוך חוזק הבטחון,

וכיון שעפ"י הנ"ל אין זה אלא כלי מובן שעליו להוסיף בעניני תורה ומצות, ויוסיף השי"ת נותן התורה והמצוה בברכותיו בהמצטרך לו, ובזה גם החלטתו להפריש יותר מעט ממעשר מהרוחים שלו לצדקה, ומה טוב שיתן מיד איזה סכום ע"ח הרווחים שימציא לו השי"ת בקרוב והרי זה משמש הוכחה על בטחונו בהזן ומפרנס לכל.

ע"פ המבואר בכ"מ, מזמנים המסוגלים לנתינת צדקה הוא בכל יום חול לפני תפלת הבקר.

בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה" ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתטו)

***
מחשבות על רוע גזירה מביאות לחלישות בפעולות טובות לעצוב ויאוש

… לאחרי הפסק הארוך נתקבל מכתבה, ומובן שמה שכותבת ברוע הגזירה על וכו', פשוט שצריך לשרש מחשבות כאלו וכיו"ב: א) מפני שאין להם יסוד. ב) כידוע פתגם הוראת רבותינו נשיאינו דור אחר דור, טראכט גוט וועט זיין גוט, ג) לפי הידוע אבן הבוחן בהנהגת האדם במקום ספק, האם רצוי הדבר או לא, הוא לראות השפעת הדבר על הפועל והמעשה, ורואים במוחש, אשר מחשבות כהאמור (בהנוגע לרוע הגזירה), מביאות לחלישות בפעולות טובות, לעצבות יאוש וכו' דברים האסורים ומושללים לא רק מצד שכל דקדושה אלא גם מצד שכל האנושי, ותמורת זה הרי לדעתי, חוב קדוש על כל חברי המשפחה להשתדל ולחזור ולהשתדל אשר יו"ח הנפטר... ע"ה ילכו בדרך התורה והמצוה בחיי היום יומים... מובן שזהו העיקר הגדול. ולא רק בהנוגע לעצמם אלא גם בהנוגע להנפטר, וחשוב שלא בערך הרבה יותר מהספדים הנדפסים או הנאומים באסיפות עם, ובודאי אין צורך בהוכחת דבר פשוט כזה או בביאורו... ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתקפט)

***

כל מה שהאדם חזק יותר בבטחונו בבורא עולם - מקודם באה ההטבה ובמידה גדולה

… במענה חמכתבה מעש"ק.

חבל על שמקבלת בקושי כ"כ אי-הסתדרות-הזמני בפרנסה, אע"פ שבטח יודעת, שבתקופתנו זו, לדאבון, לא חזון נפרץ הוא ורואים במוחש המבואר בכמה ספרים הקדושים, שככל מה שהאדם חזק יותר בבטחונו בבורא עולם ומנהיגו בהשגחה פרטית, מקודם באה ההטבה ובמדה גדולה, ובטח כמו כן יהי בענינם...

אע"פ שלא מזכירה עד"ז, הנני מקווה שלוקחת חלק בעבודת נשי ובנות חב"ד במקום שנמצאת עתה, וזה נותן לה בטח הזדמנות לנצל כשרונותי' לטובת הרבים וזכות הרבים מסייעתה.

בהוספה להנ"ל הי' מהנכון לחקור ע"ד לימוד לשון הקדש עם הילדים מאנ"ש שי' והחוזק בבטחון ושלילת היאוש ח"ו יוסיף הצלחה בכל עניני' הפרטים והכללים.

בברכה.

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתקצט)

***

שלילת היאוש מיוסדת היא על עיקר בתורתנו

… במענה למכתבו מכ"ג כסלו שזה עתה הגיע, בו שואל בהנוגע להמשיך לימודו מאז.

והנה מובן אשר כיון שנמצא הוא בישיבה צריך להתאים כהאמור לסדרי הישיבה והנהגתה, ולכן יפנה בזה להנהלת הישיבה בה לומד, והם יורוהו.

במה שכותב אודות קניית דעת עצמית, אינו מפרט ומפרש כוונתו בזה, וכנראה שהוא בשלילת מדת היאוש שקורה לו כפי שכותב, ויעיין בספר התניא קדישא במקומות שמבאר שם, איך שאל יפול לב אדם עליו, ושולל בכל תוקף את העצבות וכו' וימצא מקומות אלו במפתח הענינים הנדפס לבסוף התניא הוצאת קה"ת, אשר בטח נמצא הוא בספרי' של הישיבה או אצלו,

ובפנימיות הענינים הרי שלילת היאוש מיוסדת היא על עיקר בתורתנו, והיא האמונה מוחלטה אשר השי"ת משגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, וכיון שהוא עצם הטוב, בודאי דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

תקותי שיש לו קביעות עתים גם בלימוד תורת החסידות ויודע גם כן על דבר שלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים וישמור עליהם עכ"פ מכאן ולהבא.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים, ...

(אג"ק חט"ז, אג' ו'ח)

***

מה שכותב שבא לידי יאוש - אין זה אלא מפתויי היצר

… במענה למכתבו מיום ד' כותב אודות מצב רוחו ואשר לדעתו אינו מסוגל לענין וכו' וכמעט בא לידי יאוש וכו'.

והנה למותר להאריך שכל הענינים שהם היפך התורה ביד איש הישראלי לבטלם ובמילא גם מוכרח, ואם כמו שכותב בא לידי יאוש ושאינו מוכשר לחיי משפחה, אין זה אלא מפתויי היצר, ולכן מובן שצריך להלחם נגדם מתאים לרצון הבורא [ולא עוד אלא מבואר בזהר הק' שגם היצה"ר כוונתו שלא ישמעו לו, עיין זהר חלק ב' קסג, א], ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, ואם לפ"ד קשור הענין הקישוים אין זאת אומרת שנמנע הענין ולפום גמלא שיחנא.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתו, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה וישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, אשר שמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר שוים הם לכל נפש וסגולה לכמה ענינים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ז, אג' ו'שכה)

***

עצה לדאגות - ביטחון בהשם והתבוננות בפרק כג בתהלים

… במענה למכתבה מר"ח טבת, בו כותבת על דבר שדואגת וכו' ושואלת עצה בזה.

ועצה היעוצה וגם פשוטה היא ההתחזקות בבטחון בהשם יתברך בורא עולם ומנהיגו שהוא המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד מבני ישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ותלמוד איזה פעמים מזמור האמור (סימן כ"ג בתהלים) עד שתדע תוכנו היטיב ומזמן לזמן תתבונן בזה, והרי הצורר המוזכר במזמור זה כולל גם היצר הרע ועניניו, שהם צוררים הפנימים של איש ואשה הישראלים.

ובפרט מובן הענין ע"פ המבואר בתורת החסידות איך שהשי"ת הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.

ולכתבה אודות העבר, הרי אין לך דבר העומד בפני התשובה, אלא שגם תשובה צריכה להיות מתוך בטחון חזק בהשם יתברך ולא חס ושלום מיאוש.

בטח נוטלת חלק בפעולות נשי חב"ד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חכ"ב, אג' ח'רצד)

***

סיסמא של בראצלב - אל יאוש

… סיפרו לי ג"כ שבגזע מחצבתו ובהשקפתו שייך הוא לבראצלב והשקפת עולמם, ומזכיר אני את זה ביחוד כאן, כיון דאחד מהתירוצים הרגילים להצדיק העדר פעולה הוא שאין תקוה להצלחה ומה יועיל, ואתם המעט מכל העמים וכו' וכו'. והרי זהו בניגוד גמור לסיסמא של בראצלב - "אל יאוש".

ובהמצאנו בחודש אדר הרי את"ל גם בזה שייכות להנ"ל, שהרי כל ענין נס פורים הוא שבדרך הטבע לא היתה נראית כל אפשרות להצלה, והנס הי' דוקא באופן דונהפוך הוא, מן הקצה אל הקצה.

בכבוד ובברכה להרבות בשמחה בתוך כלל ישראל.

(אג"ק חכ"ב, אג' ח'שעט)

***

מכיון שלכל יהודי נשמה שהיא חלק אלו-ה ממעל ממש - הרי אין מקום ליאוש

… הנני לאשר קבלת מכתבו (בלי תאריך), בו כותב על דבר מצב רוחו וכו'.

ולפלא גדול שיהודי יהי' במצב רוח כזה, שהרי על האדם בכלל ועל יהודי בפרט אסור להתייאש, וכמבואר ומודגש בתורתנו תורת חיים – תורה מלשון הוראה, הוראה בחיי היום יום. וגם מובן אשר מכיון שלכל יהודי נשמה שהיא חלק אלו-ה ממעל ממש, הרי אין מקום ליאוש, אלא שצריך להחזיק קישור וצנור פתוח עם השם יתברך, מקור החיים והברכה. וקישור זה הוא בהנהגה בחיי היום יום על פי הוראות ה' בתורתו, התחל מהנחת תפילין בכל יום חול, כשרות המזונות וכולי. ואם יתקשר עם לשכתנו אשר בפריז, יתנו לו בחפץ לב כל הידיעות הצריכות.

ויהי רצון שיבשר טוב, ובפרט שנכנסנו בשנה חדשה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה, ...

(אג"ק חכ"ו, אג' ט'תקעח)

***

כשנופלים לאדם מחשבות וחרטה על מעשים לא טובים - צריך לברר מאיזה צד זה בא

… כשנופלים לאדם מחשבות והרהורי חרטה על הנהגה ומעשים בלתי רצוים ובתכיפות – צריך הוא לברר מאיזה "צד" באו: מיצרו הטוב, או ממנגדו. והבחינה העיקרית בזה – "תולדות" מחשבות אלו: באם המחשבות מולידות הוספת מרץ וחיות בקיום המצות, חיזוק בהנהגה יומית ע"פ שו"ע (כולל – בנוגע אלי' – שמירת סדרי בית הספר וכו') – ראי' שמקורן טהור וטוב הוא. באם מולידות עצבות ורשלנות ועצלות או רגש של יאוש – הרי זו הוכחה שבאו מיצר הרע (אלא שנתלבש ונתחפש בלבוש של ירא שמים) כי כל אלו (עצבות וכו') מפריעים לאדם בעבודת השם. ובנוגע אלי' – על ידי מעשים טובים תגרום נחת רוח לנשמת אבי' ע"ה, ולא ע"י מחשבות יאוש וכיו"ב. ובודאי המדריך רוחני – יסבירה באריכות יותר ע"פ המבואר בכמה מקומות.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'קלח)

***

אין מקום לכעס על בני אדם - שהרי ודאי שאין בעה"ב על בנ"א אחרים

… נ.ב. במענה לשאלתה: ענין ההשגחה פרטית (דהשם – על כל אחד ואחת) הוא מיסודי אמונתנו ותורתנו,

ובמילא אין מקום ליאוש ח"ו ולא לכעס על בני אדם – שהרי ודאי שאין הם הבעה"ב על בנ"א אחרים.

אלא שאמרה תורה שעל האדם לעשות את התלוי בו בדרך הטבע.

וכן – שהאמצעי והדרך להמשכת ברכות השם בהמצטרך, ה"ז ההנהגה ע"פ רצון השם, וכנ"ל.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'קלט)

***

עצות לכעס

… במענה על מכתבו מט"ו סיון בו כותב אשר לפעמים סובל הוא ממדת הכעס.

הנה יחזור בעל פה בתניא ריש פרק מ"א מתחלת הפרק עד עמוד קי"ב שורה שני' תיבת לפני המלך, כן יבקש את המדריך שלו שיבאר לו כללות התוכן של אגרת הקדש סי' כ"ה וכשירגיש המתחיל להתכעס, יחזור בעל פה את הנ"ל ויחשוב ע"ד תוכן האגרת הנ"ל, וכשיתרגל בזה הנה ילך מצבו הלוך וטוב.

בטח שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים וישפיע גם על חבריו שהם יעשו כזה.

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תקפח)

***

עצות לחלומות מצערים

… בעתו קבלתו מכתבו, בו שואל עצה בדבר החלומות המצערים את זוגתו שתחי':

הנה ראשית לכל צריך לבדוק את המזוזות בדירתם, וכן לשאול את זוגתו תחי', אם לא פגעה בכבוד בן או בת בישראל, בימים ההם, ואם הי' איזה פגיעה בכבוד בהנ"ל, אזי תבקש מחילה סתמית בפני שלשה מישראל, היינו שתאמר, שבאם פגמתי בכבוד בן ובת ישראל בשוגג או במזיד, הנני מתחרטת בלב שלם ומבקשת מחילה, וכמדומה לי שכבר אמרתי לו, שקודם הדלקת נרות בעש"ק ובעריו"ט תתן צדקה לצדקת רבי מאיר בעל הנס (רמבעה"ן) כפי יכולתה - שלא להכביד על עצמה ובטחוני אשר אחר כל הנ"ל יקל מעלי' ולאט לאט יסורו ממנ[ה] כל החלומות, ומהנכון שקודם השינה וקודם ק"ש שעל המטה תקרא איזה שורות בזכרונות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אם באידיש או באנגלית מה שנקל לפני' יותר.

בברכה לפרנסה במנוחה.

(אג"ק ח"ה, אג' א'רסה)

***

להפסיק להיות שקוע בחלומות

[= זה עתה קבלתי את מכתבו מכ"ד סיון (ובזמנו התקבלו גם מכתביו מד' אייר וי"ב סיון) בו כותב אודות החלום שחלם.

והנה כלך מדרך זה. יפסיק להיות שקוע בחלומות. וכפי שמבואר בספרים רבים, שאצל אנשים שאצלם כל הפרטים הם על פי התורה והמצוה, אזי גם חלום, שעליו יש פחות שליטה, יש לו איזו משמעות ואינו יכול להיות לבטלה - (ועם זאת, גם במקרה כזה, אומרים חז"ל, אין חלום בלא דברים בטלים) - לעומת זאת, אצל אנשי דורנו, שאצלם ישנם הרבה דיבורים בטלים ועל אחת כמה וכמה מחשבות בטלות, ללא תוכן, ועל אחת כמה וכמה ללא תוכן של תורה ומצוות, הרי אצל אנשים אלו, זה אינו יותר מאשר חלומות בלבד, ולפעמים זה גם מעצת היצר הרע לנתק את האדם מעניני ערכיות, ולכן הנני חוזר שוב, שלא ירשה לעצמו להרהר אודות חלומות.

ראוי הי' שיתן לבדיקה את המזוזות בחדרי השינה שלו, וגם את התפילין שלו, ולעסוק במרץ הראוי אודות שידוך ובנוגע לעסק. ובנוגע לדבר הראשון, הרי כפי שכבר כתבתי לו, לא לברור יותר מדי. ויכול לסמוך על זקני אנ"ש שיחיו, וכיון שהם יותר מבוגרים, הרי כפי שהפסוק אומר, רוב שנים יודיעו חכמה, ובפרט שהם יכולם לדון בדבר באופן אובייקטיבי, לעומת מי שבתוך הענין, [ש]יכול לפעמים לחשוב באופן סובייקטיבי. וכאשר יקיים כל זה, כמובן כתוספת על שיעורי הלימוד, כפי שכתבתי לו במכתב הקודם, השי"ת יעזור לו שזה יהי' בהצלחה בגשמיות וברוחניות ויכול לבשר בשורות טובות, שהתחיל לציית, ויראה אפילו בעיני בשר שזה משתלם.

כשאהי' על הציון הק' של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו להצלחה בעניניו.

בברכה.

(אג"ק ח"ז, אג' ב'קמט)

***

חלומות מבלבלים, ואיך לחזק אמונה וביטחון

… ג) ענין החלומות המבלבלים.

ידוע ומרומז גם במאמרי רז"ל, אין אדם רואה אלא מהרהורי לבו, אשר החלומות הם תולדות המחשבה בטלה וכו' אשר במשך היום, וכשממעטים הסיבה בדרך ממילא מתמעט המסובב, וכיון שעוד סיבות לחלומות (עיין תניא פרק כ"ט וש"נ) יש להיות זהיר בק"ש שעל המטה, שיהי' גופו טהור יהי' זהיר בטבילת עזרא, והמזוזה בפתח חדרו כשרה.

ד) חיזוק בעניני אמונה ובטחון וכו', ילמוד חסידות בשופי ויתוסף בכל הנ"ל. ...

(אג"ק חי"ד, אג' ה'צו)

***

חלום על הרבי

[= זה עתה נקבלת מכתבו מה' שבט עם המצורף.

ידועים הרי דברי הגמרא בנוגע לחלומות, שאדם רואה מהרהורי לבו שמהרהרים ביום, וכשמדובר אודות רועה ישראל, ובמקרה זה הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שענינו הוא לעשות טובות לישראל הן בגשמיות והן ברוחניות הרי בודאי חלמא טבא חזי, שהחלום הוא סימן לעוד יותר טוב בענינים המצטרכים ובעיקר העיקרים לגדל, הוא יחד עם זוגתו, את בנם ובתם שיחיו בדרך היהדות ובדרך החסידות ולרוות מהם רוב נחת אמיתי, שזהו נחת יהודי נחת חסידותי, לאריכות ימים ושנים טובות מתוך בריאות ומתוך שמחה, וככל שמשקיעים יותר בילדים בנוגע ליהדות וחמימות וחיות, שזאת מוסיפה חסידות, כך גדול יותר הנחת שמקבלים מהם, והעיקר שזה מביא אושר אמיתי בחייהם,

וזכות כ"ק מו"ח אדמו"ר שההילולא שלו היא בשבת הבאה, שבת שירה, תעמוד, ואכן תעמוד בפרט לכל אלה שזכו לקבל את ברכותיו הק' בכל המצטרך.

מצו"ב אחת ההוצאות האחרונות (הדפסה חוזרת) במיוחד לשבת שירה, שבטח זה יעניין את זוגתו תחי'.

בברכה לבשו"ט.]

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קז)

***

פתרון חלומות ע"י תורה ומצוה

… במ"ש בסיום מכתבו, מהו פשר חלומות שראה וכו', ידוע מאמר רז"ל, כל החלומות הולכים אחר הפה, ולכן יפתרם לטובה בטוב האמיתי הוא התורה והמצוה, עדוד רוח, וציווי על ההליכה בתורתנו ומצותי' מחיל אל חיל, ואין לך דבר העומד בפני הרצון. ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתמא)

***

עצות לחלומות

… במ"ש אודות החלומות - צריך לבדוק המזוזות בדירתו שבטח שי שם הדורש תקון, וכן אשר זוגתו תחי' תשמור על מנהג הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, ותעשה כן גם בימות החול ביום שני וחמישי בבקר - מובן דכ"ז צריך להיות בלי נדר.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.

וכיון שנמצאים אנו בהימים שבין פסח זמן חירותנו ושבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות חירות מכל ענינים המצירים וגורמים דאגה, הנה גם הוא יזכה לבשר טובות בכל האמור.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)

***

עצה למחשבות של עצבות

… במענה למכתבו מאור ליום הרביעי, בו כותב על מה שקרה לו בהעדר החיות, בעניני מחשבות של עצבות וכו' ושואל דעתי בזה.

והנה כל עניני תורתנו תורת חיים, הם הוראה בחיים, (ומכלל הן אתה שומע וכו') וכיון שחלק פנימיות התורה קבעו בזהר הק' (חלק ג' קנ"ב ע"א) שנקראת נשמתא דאורייתא, מובן שכשחסר בחיות הנשמה, חסר בחיות כל עניני הגוף, הם רמ"ח אברים ושס"ה גידים בנמשל - ז.א. עניני רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ולימוד ההלכות שלהן, ומובן ג"כ שחיות הנשמה בדרך מהיכי תיתי, וע"ד חיות הנשמה בעת השינה, הרי אף שמספיק זה לפעול באברי העכול אין זה מספיק כלל בהנוגע לעניני הבנה והשגה והרגש אמיתי כי אם דמיונות שוא וחלומות, חלומות מסוג עליהם מדובר בזהר הק' [...] המבוארים בתניא (פרק כ"ט) ומהנ"ל מובן התקון והעצה לכל האמור, הוספה בחיות הנשמה, ז.א.

קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת קדש אשר קדש הוא לה' כמבואר בכתבי האריז"ל בהנוגע ללימוד פנימיות התורה ביום השבת, ויהי רצון אשר הקביעות תהי' - כפתגם רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) - קביעות לא רק בזמן אלא גם (הוא העיקר) קביעות בנפש, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ובלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין וכן אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

(אג"ק חי"ט, אג' ז'שיג)

***

עצה למחשבות של עצבות

… בטח אומר אחר התפלה בכל יום בקר איזה קאפיטלעך תהלים אשר גם זה אחת הסגולות שינחהו השי"ת בדרך הטובה לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרפב)

***

סגולה למיעוט דאגות

… בנועם קראתי במכתב בעלה שליט"א ע"ד ההמשך בעסקנותה במסגרת נשי ובנות חב"ד, אף שמוסיף שקצת מבלבלות בזה דאגות שונות דפרנסה, חובות וכיו"ב.

ובודאי למותר להסביר באריכות אשר התעסקות האמורה היא אחת הסגולות למיעוט דאגות האמורות, וע"פ הוראת תורתנו תורת חיים, המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ, ומדייקים חכמנו ז"ל לאמר עול. ז. א. אף שנדמה הדבר לקשה לפעמים אינו מסתבר כ"כ בשכל ובהבנה, בכל זה על האדם לעשותו בדרך קבלת עול, וזוהי העצה למיעוט עול עניני עולם, עול דרך ארץ.

מובן שאין כוונתי שתעמיס על עצמה ענינים טכנים שאפשר לעשותם ע"י אחרים, אבל הרי בכל דבר צ"ל אחראי, וזה המתענין שהענינים יעשו באופן הכי יעיל ולא כל אחד או אחת מסוגלים לשאת באחריות זו, נוסף על שדרוש לזה נסיון ורגילות בעבודה.

ויהי רצון שתצליח בכל האמור למלאות כוונת רבותנו נשיאנו הק' להחדיר אור וחיות חסידותי בכל סביבתן דרך מסגרת נשי ובנות חב"ד גם חוצה, ושכרן במדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה להוסיף אור וחיות גם בעניניהן הפרטים בבתיהן של כאו"א מהחבירות, ולכל לראש מהמתעסקות ומשתדלות תי'.

בברכה לבשו"ט ולחנוכה מאיר ופ"ש כל אחת ואחת מהחבירות תי'.

(אג"ק חי"ד, אג' ד'תתקעח)

***

סגולה להולדת בנים

… עבוה"ק בהפצת הדא"ח מסגולותי' הולדת בנים, וכמובן באגה"ק של אדה"ז הנדפסת בסי' מאה שערים (ח"ב לב, א) גנזי נסתרות (ח"ג, ס"א) ועוד.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קיא)

***

סגולות לביטול מחשבות מבלבלות

… במענה למכתבו, בו כותב אשר מחשבות מבלבלות אותו וכו' וכו'.

וכבר כתבתי כ"פ לכמה מאנ"ש, אף שדבר פשוט וידוע הוא שהגזמת בלבול דמ"ז - גם זה מפיתויי היצה"ר המשתדל בכל האופנים והתחבולות לבלבל את האדם מעבודת השי"ת בשמחה ובטוב לבב, שמזה מובן שככל שלא יגזימו בדבר ולא עוד אלא גם על ידי היסח הדעת מלא (ולא בדרך מלחמה עם המ"ז), ילך המצב הלוך והשתפר, אלא כיון שהמחשבה משוטטת תמיד (כמבואר גם במאמרי דחג הפסח מני' אזלינן שלכן נקראת המחשבה בשם נהר) הנה הדחי' היא ע"י מחשבה בענין אחר, ומובן שכשהענין יהי' בתורה ומצותי' הרי מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור.

מהענינים והסגולות למהר ביטול בלבול הנ"ל הוא הלימוד מבפנים לימוד תורה בטהרה, נתינה לצדקה לפני תפלת הבקר בימות החול, וכיון שכפי מכתבו ראה הטבה בשאר עניניו הרי גם זה צריך להוכיח לו ברור שגם בענין המ"ז הוטב אלא שהצד שכנגד מסתיר הטבה זו וכו'

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

בטח השתתף באפיית המצה שמורה ובכלל בפעולות צעירי אגו"ח בירושלים עיה"ק ת"ו

(אג"ק חט"ו, אג' ה'ת)

***

אין כדאי להזכיר ע"ד האב ע"ה אם לא שואלים, בי"ס דתי יבסס מצב רוח והבטחון עצמי

… בנוגע לעצמה: תתענין ובהקדם ע"ד שידוך ועי"ז יפתרו כמה מהבעיות אודותן כותבת.

בנוגע לילדי' שי': תשתדל שיהיו ככל האפשרי בחברת ילדים בני גילם, ואין כדאי להזכירם ע"ד האב ע"ה (באם אין שואלים אודותו) כיון שזה מוסיף במתח החיים שלהם וכו'. …

חינוך דתי ובבי"ס דתי ספוג אמונה וקיום מצות – גם יבסס מצב הרוח ויוסיף בבטחון עצמי דהילדים וכו'. ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)

***

השם נותן כח ומרץ להתגבר על המצב, ואחת הדרכים - ע"י עזרה לאלו הזוקים לזה

… אחת מתפילותינו – אל תצריכנו לידי מתנת בו"ד.

ה' בודאי נתן לה (ולחברותי' במצב שלה) הכח והמרץ להתגבר על מצבן, כולל – היציאה מן הבדידות (כביטוי' במכתבה), ולא ע"י "מתנת בו"ד", כ"א בכח עצמן. ואחת הדרכים בזה – ע"י עידוד ועזר (רוחני, או גשמי) לאלו הזקוקים לזה (אשר רבים הם בכל עיר וחוג, אף שקצתם מתביישים לדבר אודות זה וכו' – והרי דוקא על אלו הרחמנות גדולה יותר). ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)

***

דמיונות שגורמים לעצבות באים מהיצר הרע

… במענה על מכתבו מיו"ד תמו"ז - שנתקבל באחור זמן - בו כותב ע"ד מצב רוחו בכלל, ובעיקר בזמן האחרון, ומסיים אשר נדמה לו שעתה אצלו איזה ירידה ברוחניות:

הנה בכלל צריך לדעת שדמיונות כאלו ובפרט כשגורמים לעצבות כמו שכותב במכתבו, הנה באים הם מהיצר הרע ומהלעומת זה, וכמבואר בתניא ע"ד עצבות ואודות ההכרח להרחיקה, ובפרט כשזיכהו השי"ת להעמידו בקרן אורה, הוא נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, הרי צריך להיות בשמחה גדולה ביותר על אושר זה, ומה שמרגיש את חסרונותיו בענינים שונים, הנה כנ"ל א) אפשר הדבר שאין זה אלא דמיון, ב) אם גם יש יסוד להשקפתו זו, הרי למה הדבר דומה לאיש שלא הי' בריא, ולא ידע עד"ז ובמילא לא נזהר מדברים המזיקים וגם לא עשה בענינים שיביאו לו רפואה, כיון שדימה בדעתו שבריא הוא לגמרי, ומסבב הסיבות ועילת העילות הביאו סו"ס שידע מחסרונו, ובמילא ישנה התקוה שיתחיל להתעסק בדברים המרפאים ויתרחק ביותר מדברים המזיקים, אשר פשיטא מה שנתגלה לו מצבו, הנה לא לבד שאין צריך להיות עצב מזה, אלא אדרבה זהו הקדמה והכנה למצב בריאות הנכונה, ובטח כמו ברובא דכולא עלמא, הנה משני אופנים הנ"ל ישנם בו, היינו שקצת יסוד יש לרעיונו ע"ד החסרון, ובקצתו מוגזם הוא ע"י הלעומת זה, או, מה שקרוב יותר, שמראה לו החסרון לא במקום שישנו אלא במקום אחר (וכוונתו בזה בשתים, שכשישתדל במקום שאינו נצרך, הרי תזיק ההשתדלות יתירה במקום זה ותחסר התקנה בענין הנצרך ומוכרח, וכמבואר הדבר בכמה מקומות בחסידות וגם בספרי מוסר) ובכללות הדבר הנה ידוע מ"ש עבדו את ה' בשמחה, אשר אז העבודה נעשית יותר ובמרץ יותר ובהצלחה יותר, ואף שיודע מעמדו ומצבו, בכ"ז מעמד ומצב הנה"ב שלו אינו צריך לבלבל את שמחת נפשו האלקית, וכמבואר בתניא.

ולקראת יום הולדתו שכותב אודותו במכתבו, הנה יהי רצון מהשי"ת שיהי' ירא שמים למדן וחסיד כדבעי, וגדולה זכות התעסקותו בשדה החנוך הכשר לקרב את לבן של ישראל לאבינו שבשמים, שאבינו שבשמים ישלם לו בתוספת שהיא מרובה על העיקר בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים ובהמצטרך בעניניו.

(אג"ק ח"ו, אג' א'תשנז)

***

צריך להלחם נגד עצבות בכל האופנים המתאימים

… במענה על מכתבו ממוצש"ק, אתחיל מסיומו במכתבו שנפל בעצבות ר"ל. ובודאי למותר לעוררו על כל המדובר בספר תניא קדישא בשלילת הענין, ואף שכותב כמה סיבות להנ"ל הענין האמיתי בזה הוא שזהו מתחבולות היצר, ולכך צריך להלחם נגד זה בכל אופנים המתאימים...

במ"ש שבמכתביו מודיע על כמה דברים לא טובים ודואג אם לכתבם או לא. - מובן שהעדר ההודעה מהמצב עלולה להרע עוד יותר המצב, וכמבוא פתגם החכם, שידיעת המחלה חצי רפואה, ותמיהתי גם על הספק בזה.

והנה לאחרי כל החסרונות והגרעון שע"י העדר הפעולות וכיו"ב, ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שהזיבורית שלנו טובה מהעידית שלהם. שזה צריך לעודד את כאו"א מאנ"ש שאף שהאתמול והיום אין המצב כדבעי כלל, הנה נשען על פתגם האמור, שתוכנו שיכולת הכי גדולה ניתנה לכל אחד והובטחנו שבל ידח ממנו נדח, הרי בשעתא חדא וברגעא חדא יש ביכולת כל אחד להתהפך מן הקצה אל הקצה ועי"ז גם לשנות את המצב לטובה מן הקצה אל הקצה.

פשוט שאין יוצאים ידי חובה במחשבה זו גרידא והמעשה הוא העיקר, ובתקופתנו שקול כנגד כולם (עיין אגרת הקדש סי' ט) אבל אפילו ההתבוננות בעצמה שוללת גם נתינת מקום לעצבות.

בודאי קבל מכתבי מענה על מכתבו הקודם ויענה עליו וגם על מכתב זה בפרטיות הדרושה.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש מתוך בריאות ושמחה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'מז)

***

צריך להלחם נגד עצבות בכל האופנים המתאימים

… ז"ע קבלתי הפ"נ שלו נוסף על הידיעות בטעלעפאן, ולפלא למרות זה שנדברנו זה כ"פ שאין כל יסוד למרה שחורה ח"ו, ואם על כאו"א דבני ישראל והחסידים ביחוד חל הציווי דעבדו את ה' בשמחה המודגש בתורת הבעש"ט ותל' ותלמידי תלמידיו, עאכו"כ משבט לוי הוא אשר ה' הוא נחלתו ונמצא באהלה של תורה ותפלה, ולכן פליאה האמורה גדולה כ"פ ככה, ויעוין ג"כ דברי הזהר הק' (תצוה קפ"ד ד') תא חזי כו' איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהירין לי' מעילא עיי"ש היטב.

ויה"ר שיוחקקו דברים אלה בזכרונו (עיין לקו"ת סוף פרשת קדושים ד"ה והדרת פני זקן) ויפעלו פעולתם בחיי היום יומים במילוי הציווי דבכל דרכיך דעהו, מתוך שמחה אמיתית ופנימיות.

המחכה לבשו"ט בכל האמור וחותם בברכת רפואה קרובה ורפואה שלימה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קסז)

***

בודאי מעודדים אותו מלמעלה שלא יבוא למצב של רוח נדכאה ח"ו

… מאשר הנני קבלת מכתבו מיום הרביעי, ולפלא מה שכותב בתוך דבריו אודות רוחו הנדכאה, אף שהשגחה העליונה העמידתו על חלק היפה לעודד רוח נדכאים, שבמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה, בודאי מעודדים אותו מלמעלה בכמה ענינים ואופנים שגם מלכתחלה לא יבוא למצב כזה ח"ו, וע"ד מ"ש לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, שזהו אופן רפואה של בורא עולם ומנהיגו שמלכתחלה לא ישנו מצב בלתי רצוי.

משא"כ ברפואה לאחר שחל המצב שעכ"פ נשאר איזה רושם, וכמרז"ל יומא פ"ו ע"א.

ויה"ר שמכאן ולהבא עוד יותר יודגש אצל כת"ר המאמר עבדו את ה' בשמחה, שכ"כ השתדל בהפצת עבודה זו כ"ק מורנו הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו נשיאי החסידות, ובפרט ע"פ פסק הרמב"ם ע"ד הכרח אופן עבודה באופן זה דוקא, עיין דבריו בהלכות לולב. דברי נפלאים מורים דרך לנבוכים בזה, ובפרט בתקופתנו הדורשת כחות נוספים אצל כאו"א להלחם נגד הכחות הבלתי רצוים, והרי ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר חיל היוצא למלחמה מנגן בשעת מעשה שיר נצחון שמח, וזה גופא מאפשר וגם מקרב את הנצחון, וק"ל.

ומסוגלים ימים אלו להוספה בכל האמור וכפסק רז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה, ובשנה זו הרי נתוספו שלשים יום בקיום זה, ופשוט שהכונה היא להמשיך השמחה על כל השנה כולה.

בכבוד ובברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קצז)

***

פחדים באים מהיצר, השם משגיח עליו

… במענה על מכתבו מתחלת שבט - שנתקבל באיחור זמן - הנה הזכרתיו ואת כל ב"ב שיחיו על הציון הק' של מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובודאי יעורר ר"ר עליהם בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

נהניתי ממ"ש אודות עסקנותו, ומה שמתאונן שאינו נראה פירות על אתר וכו' - מובן שהתאוננות זהו באה מהלעומת זה, אשר אומן גדול הוא ובא לכל אחד ואחד בפיתויים כאלו שתקותו להצליח בהם, וכמבואר בהיום יום לכ"ג סיון שהבחינה בזה היא שאם הענינים מבלבלים ומחלישים בהפועל של תורה ומצוה, מקורם הוא מהצד שכנגד, ובמילא יבטלם לגמרי ויוסיף בהתעמולה ובהלימוד שלומר ברבים ולעצמו כו' וכו'.

ואנן פועלי דיממא אנן, והשי"ת יעשה הטבו בעניניו. ובטח יראה ג"כ הצלחה בזמן המתאים. וכמ"ש את הכל עשה יפה בעתו. וע"פ הנ"ל מובן ג"כ, אשר אותם הפחדים שיש לו שכותב אודותם יסודם רק בערמומית ותחבולות היצה"ר, וזהו כל מציאותו, ובמילא לכשירעים בקול רעש ורוגז וכמבאר בתניא הרי כדונג ימס, ויראה את האמת אשר השי"ת משגיח עליו, כמו על כאו"א מישראל, בהשגחה פטית ובמילא נכון יהי' לבו בטוח בה'.

ולקראת חג המצות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה הנה יחוגו אותו הוא וכל ב"ב שיחיו בכשרות ובשמחה.

בברכת החג. ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תז)

***

עצה לפחדים - בדיקת תפילין ולימוד פרק מ"א בתניא

… ובמ"ש אודות פחדים.

מהנכון שיבדקו את התפילין שלו, וכן ילמוד בעל פה פרק מ"א בתניא קדישא מהתחלת הפרק עד לתיבת המלך בעמוד ב' ויחזור ע"ז במחשבה או גם בדבור.

ובמ"ש אודות רכוז המחשבה.

ידועה העצה בזה ללמוד מתוך הספר וכן להתפלל מתוך הסידור, וגם בשעה שלומד בעל פה או מעיין במחשבה, יהי' הספר פתוח לפניו במקום שלומד.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

בברכת החג.

 ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'תפא)

***

עצה לפחדים - תהלים פרק קיח ופרק כג

… ובמ"ש אודות פחדים.

תתבונן במש"נ ה' לי לא אירא, ה' רועי לא אחסר - שעפ"ז פשוט שאין מקום לפחד וכיו"ב, ואין זה אלא בלבולי היצר.

למהר השיחרור והפחדים - כעצת רופא ידיד, לימוד ש' הבטחון בס' חובות הלבבות (ישנו גם באנגלית), להיות עסוקה ככל האפשרי (משרה, מבצעים וכו').

דיוק בכשרות האכו"ש.

אזכיר עה"צ.

 …

ה' . . אירא תהלים קיח, ו.

ה' . . אחסר שם כג, א.

בס' חובות הלבבות ראה גם לעיל אגרת י'תשפז.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתתקנ)

***

חלומות - בדיקת המזוזות

… במ"ש אודות החלומות - צריך לבדוק המזוזות בדירתו שבטח שי שם הדורש תקון, וכן אשר זוגתו תחי' תשמור על מנהג הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, ותעשה כן גם בימות החול ביום שני וחמישי בבקר - מובן דכ"ז צריך להיות בלי נדר.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.

וכיון שנמצאים אנו בהימים שבין פסח זמן חירותנו ושבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות חירות מכל ענינים המצירים וגורמים דאגה, הנה גם הוא יזכה לבשר טובות בכל האמור.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)

***

חיי האדם אינם מתמטיקה מדוייקת, השגחה פרטית

… לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מט"ו שבט, בו כותב אודות מצב רוחו וכו' ומסיים בהביקור אצל רופא וחוות דעת הרופא.

ומובן שבכלל גם דעתי כדעת הרופא מיוסד על הוראת תורתנו תורת חיים בכגון זה, וידועה גם כן הוראת חז"ל מעשה רב, ורואים במוחש בכמה וכמה מקרים דומים לשלו, שכשבא בשידוכים ובמשך זמן לא ארוך היו גם הנשואין, הנה הסתדרו בחיים תקינים ומסודרים, ועד כדי כך שהתפלאו בעצמם על ההתלבטות וההרגשים שהיו לפני זה (בההתקשרות בשידוכין) וכו', וכבר נאמר כו"כ פעמים, שחיי האדם אינו מתמתיקה מדויקת שבמילא יש אפשריות להעלות שחור ע"ג לבן כל הפרטים. ובמילא לערוך תכנית. ואדרבה - ברובא דרובא, כל דפשיט טפי מעלי טפי.

ויהי רצון מהשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית. שעכ"פ מכאן ולהבא ילך לבטח דרכו בבטחון בהשגחה פרטית בפועל ז.א. געמיינט פאר עם אליין, ובמילא יפעול עכ"פ חולשה בהמרה שחורה, ויתענין בהצעות נכבדות באופן המתאים והשי"ת יצליחו.

 ...

(אג"ק ח"כ, אג' ז'תקע)

***

זכות שמביאה לשידוך

… והשי"ת אשר לאחר ששת ימי בראשית מזווג זיווגים כדר"ז בב"ר, ובטח ימציא גם לו את זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד. וזכות התעסקותו לקרב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים ע"י לימוד פנימיות התורה והליכה בהדרכותי' שפנימיות התורה מביא לנשואין (ולא רק לארוסין) של כנסת ישראל להקב"ה תמהר מציאתו את האבדה להשתדך בקרוב באופן הטוב בכל הפרטים ולבנות בית חסידותי בנין עדי עד ומתוך שמחה. כיון שעורר עד"ז - הנה ביום ב' (לבד ר"ח) ה' דשובבים ת"ת דשנה זו יאחר סעודותיו ליו"ד-ט"ו מינוט. ובמשך רגעים אלו ילמוד דא"ח. ...

(אג"ק ח"י, אג' ג'רכ)

***

??קרוב הדבר שה"חסרונות" שכותב אין זה אלא מהמרה שחורה שלו??

… במענה על מכתבו בלי הוראת זמן, שמציעים לפניו שידוך עם... הנה לפי מכתבו ניכר שעדין לא הוחלט אצלו לא לכאן ולא לכאן, אף שבכלל ה"חסרונות" שכותב אין אני תופסם אותם לחסרון.

אבל תמהני מה שכותב ששמע שע"ד שבת וכשרות איז ניטא וואס צו טראכטן.

האומנם זהו מספיק לבת תמים ובשביל בחור תמים? אבל קרוב הדבר שאין זה אלא מרה שחורה שלו, ולכן לפי דעתי נכון שיתראו עוד פעם ושתיים ואז אולי יתברר אצלו אם יש לו המשכת לב לזה או לאו.

בטח יש לו קביעת עתים בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ נוסף על שאר שיעוריו השוים לכל נפש.

בברכה ...

(אג"ק ח"ג, אג' תרפג)

***

לא להשתמש במרה שחורה

… בתענוג קראתי מכתבו מי"א מנחם אב. וסיבת התענוג היא

(א) שנסע עם ביתו תי' לנאות דשא. ובטח ינצלו את הזמן להבראת הגוף והבראת הנשמה. ויהי רצון שיהי' בהצלחה.

(ב) שהתחיל להתענין באופן רציני בדבר ההצעה אדות הפראקיעל סקול, ובטח לא ישתמש לזה יותר מדי בטבע המרה-שחורה, וכמבואר בתורה אור תולדות ביאור מים רבים פ"ד, להשתמש בכח המרה שחורה לענין התמדה בלימוד. ...

(אג"ק ח"ג, אג' תרעב)

***

המרה שחורה מזיקה לבריאות

… במענה על מכתביו מימי ה' י"ד מ"ח וכ"ו כסלו...

ג) לחנם מתעגם (צריך להשתדל אבל הדאגה מקלקלת)... בכלל כדאי הי' לפרסם בין אנ"ש מאמר הזה"ק ע"ד היזק המ"ש, והוא בפ' תצוה רפ"ד ע"ב: ת"ח עלמא תתאה וכו' עיי"ש, דנוסף על הבלבול עי"ז בעבודה בת"ת בבריאות גופא וכו' הנה זה מקלקל ח"ו בענין זה גופא שה[ו]א במ"ש אודותיו, וק"ל. ...

(אג"ק ח"ד, אג' תתסד)

***

התבוננות שהשם מנהיג העולם - מסירה הדאגה מהלב, כשמתנהגים כאילו זה תלוי בנו - מכבידים עי"ז את החיים

… כבר הצטערתי לשתיקתו הארוכה שלא קבלתי ממנו שו[ם] ידיעות, ולכן ביותר שמחתי לקבל מכתבו עם הידיעה שת"ל מרגיש הטבה במצבו. כמובן, אקרא הפ"נ ששלח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר.

אכפול עוה"פ, שיתבונן באופן שיתקע מחשבתו בזה בחוזק כי השי"ת הוא המנה[י]ג עולמו וכל אחד ואחד מאתנו בפרט, במילא יסיר זה דאגה מלבו, כי הלא ברור הוא כי השי"ת יכלכל דברו על הצד היותר טוב ולא עלינו מוטל הדבר, ומהשייך לנו הוא רק ענינים בתומ"צ שניתנו לנו בבחירה חפשית.

לא באתי לחדש בזה, שהרי ענינים אלה פשוטים וידועים לכל, אלא שאם נשארים הם בדרך מקיף, ובהנוגע לפועל מתנהגים כאילו הענינים תלויים בנו בעצמנו, הרי מכבידים עי"ז החיים, ובפשטות כפשוטו החיים הגשמיים. משא"כ כאשר חדורים עם הרעיון של "ה' רועי", אז אפילו הגוף ונפש הבהמית מרגישים את ה"לא אחסר".

וח"ו שלא באתי בזה להטיף מוסר, אבל מצטער אני על צער כת"ר ועג"נ שלו מסיבות שאין להן יסוד ובטח גם אין להן מציאות, וכידוע על פי המבואר בדא"ח בחילוק שבין ענין הנסיונות והבירורים.

המקוה להתבשר ממנו בשורות טובות מהטבת בריאותו ובריאות זוגתו ש"ב שתחי'.

בברכה. ...

(אג"ק ח"ד, אג' תתקכט)

***

 אין מקום לדאגה זמן רב מראש, הקב"ה עצם הטוב

… במענה למכתבו מיום /10;8amp&, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואשר נמצא עתה בשנה בה צריך לסיים לימודו מקצוע מהנדס, ואינו יודע באיזה מדינה יסתדר, לאחרי גמר הלימודים, וכן אשר מדאיג אותו, מה שאמו תחי' נמצאת לעת עתה במצרים ועליו להתבונן גם על דבר הסתדרותה היא ופרנסתה בבוא הזמן לזה.

ובודאי, מתאים לתוכן מכתבו, למותר האריכות ביסוד אמונתנו, אשר בורא העולם הוא מנהיג העולם בהווה ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, והוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, ובלבד שיתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שהנהגה כזו היא הצנור והכלי לקבלת ברכות השם יתברך, וכיון שעוד כמה וכמה חדשים עד לגמר לימודו, שאז יהי' עליו להחליט מקום הסתדרותו וכו', מובן שההתעסקות בזה צריכה להיות רק חדשים אחדים קודם הגמר, ולא כעשרה חדשים לפני זה, והדאגה בטח מבלבלת ללימוד ולכל הענינים, וכעבור איזה חדשים, נכון שיתכתב עם ידידיו בהמדינות אודותן כותב, וכן לברר המצב במדינת צרפת בה נמצא עתה, ובודאי שאז, ז.א. שלאחרי איזה חדשים, יעלה בידו לברר יותר מאשר עתה, ובהתאם להבירור יחליט להסתדר במדינה זו או אחרת.

ועל דרך האמור הוא גם בהנוגע לענין השידוך אודותו מזכיר, שהרי נאמר, ומה' אשה משכלת, ולכן אין מקום לדאגה, כי אם התענינות בבירור הפרטים כשיבוא הזמן לחשוב על דבר שידוך בפועל ואז כמובן צריך לברר על דבר השקפת עולמה שלה של זו שכותב או כיוצא בה, האם מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים, שהרי רק אז - איש ואשה השכינה ביניהם, כשחייהם מיוסדים על יסודי התורה והמצוה וק"ל ואין להתרשם ממה שיש חילוק בתכונת נפשם שהרי דבר רגיל הוא וכשהענין מתאים אין כלל הפרעה מהאמור.

מהנכון בקשר עם מצב רוחו שלו שלפעמים אינו בסדר, לבדוק את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין, וכן אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג שמח. ...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'מד)

***

החלטה בשמחה - אין מקום לדאגה, אחות - מחילה וסגולה, סג לירה מתנת שידוך לאחות

… במענה למכתבה מיום ג' אייר בו כותבת ע"ד הצעת הנכבדות וכו',

בודאי החליטו שניהם, היא וכן המדובר תי', לייסד ביתם בישראל על יסודי התורה והמצוה בחיי היום יומים,

ויהי רצון שתהא בשעה טובה ומוצלחת ולבנין בית בישראל בנין עדי עד.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

במענה לשאלותי': בנוגע: א) לההחלטה – כשיחליטו באמת ובשמחה בזה – יעזרם השי"ת ויקיימו ההחלטה. ואין מקום כלל לדאגה בזה. ב) לאחותה תי' – יבקשוה (ההורים שי' וכיו"ב) שתמחול מחילה גמורה (וזהו ג"כ סגולה טובה בשביל אחותה – למצוא שידוך טוב) ולאחרי שתמחול בשעה טובה – וקודם שיפרסמו עוד ע"ד השידוך שלהם, יכניסו (היא וכן ב"ג שי') לבַנק וכיו"ב ע"ש אחותה – כל אחד מהם סג' לירה (לפחות) בתור מתנת-שידוך לכשתתחתן אחותה בשעה טובה ומוצלחת. ...

(אג"ק חכ"ו, אג' ט'תרפב)

***

בקשתיו והזהרתיו שלא יהיה בעצבות

במענה על מכתבו המהיר. זה כמה פעמים בקשתיו וגם הזהרתיו שלא יהי' בעצבות ולא מרה שחור'דיג

והטעמתי לו אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ברך אותו פעמים רבות וצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וכפסק הש"ס.

וחס וחלילה להטיל ספק כל שהוא בזה, או להחליש כח בטחונו שמלבד כל מאמרי רז"ל המבוארים גנות דבר זה הנה זה ג"כ מקלקל ח"ו את הצנורות. וזהו לשון הזהר פ' תצוה דקפ"ד, ע"ב:

תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר והוא אקרי אבן טבא ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא. אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה דינא בקבליה, כגוונא דא (תהלים ק) עבדו את השם בשמחה, וחדוה דב"נ משיך לגביה חדוה אחרא עלאה.

און עס איז שוין צייט ער זאל אנהייבן פאלגן אין דעם

בברכת כ"ט ורפואה קרובה בפרט,

(אג"ק ח"ד, אג' תשצה)

***

על-ידי החלטה ורצון חזקים - הם יכולים להתגבר על קשיים גדולים

… יתן ה', שתסתדרו עם משפחתכם כראוי, בגשמיות וברוחניות, ובפרט שאתם גרים בארץ, הקרוי' גם ע"י לא יהודים בשם ארץ הקודש".

ואם לפעמים יש צורך להוכיח למישהו, שיש לו מספיק כוחות להתגבר על קשיים הקשורים עם הסתדרות טובה לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר בענינים רוחניים, הרי יהודים שהגיעו משם, כל אחד מהם הוא הוכחה חי', שע"י החלטה ורצון חזקים, הם יכולים להתגבר על קשיים גדולים, וכ"ש קשיים הקשורים עם המצב הרוחני של חיי היום יום בהתאם למסורתנו ותורתנו – תורת חיים – הוראה בחיים – הוראה במשך כל חיי היהודי מן העריסה.

יתן ה', שהתאקלמותכם והסתדרותכם יעברו בקלות הרבה יותר משאתם מתארים לעצמכם ויתאימו עם הנכתב לעיל.

בברכת בשורות טובות וחג שמח. ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'תקמה)

***

אם מצאו זיווג שקשה כקריעת ים סוף, יש מה לדאוג מה יהי' עם מטבח ורהיטים?!

… במענה על מכתבו מי"ז אייר והקודם לו, הנה מ"ש אודות גיסתו אחות אשתו - תחינה - והשידוך שלה עם האברך... הנה גם בעצמו מונה וסופר כל המעלות שבדבר ואעפ"כ נראית דאגה מבין השיטים ממה שלפי דעתו אין להם האמצעים הדרושים לשכור דירה כו' וכו' ויתאר הענין לעצמו אשר אמרז"ל שקשה לזווגם כקרי"ס ובכ"ז מצא את שידוכה המתאים בשבילה הן בגשמיות והן ברוחניות ואם נס כזה נעשה הרי דואג הוא מה יהי' עם מטבח רהיטים וכו'?! בה בשעה שבתור קרובה צריך הי' להודות ולהלל להשי"ת שהמציא לה אברך ירא אלקים לומד תורה כו' (וכמו שכותב במכתבו) ושלמרות שאיננו בעל הון נתנה הסכמתה על זה בלבב שלם, והלואי שמכאן ולהבא יודיע אך טובות כיוצא בזה.

בנוגע לענינו ולהסתדרותו הפרטית. הנה מכבר מלתי אמורה על יסוד הידוע מרבותנו הק' מתחיל מבעש"ט והנשיאים אחריו עד ועד בכלל כ"ק מו"ח

אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שמרה שחורה ועצבות צריך לגרשם כלה ממחנה ישראל יהי' מה שיהי' ואיננה מביאה תועלת ואדרבה הרי היא סיבה ומקום לכל עניני הירוס, וה"ה בענינו שחבל על מחשבותיו ממין זה וימסור עצמו לעבודה בחינוך הכשר למרות הטענות השונות שמציע שלא להתעסק בזה ואז הרי סו"ס ימצא סיפוק נפשי ויווכח אשר לא הי' יסוד לפקפוקים וספיקות והשי"ת יצליחו שיהי' זה בהקדם.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל המחכה לבשו"ט בהנ"ל וכן בהנוגע לבריאות בנם שי'. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשכג)

***

צריכים להיות בשמחה שהדאגות פחתו בבריאות ועלו קצת בפרנסה

… מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ה אייר, ות"ח על הבשו"ט אשר בו מהטבת מצב בריאות אלו ששאלתי אודותם.

ב) מ"ש ע"ד נפילת הרוח של... הנה הזכות והחובה מוטלת על זקני אנ"ש לעודד את רוחם, ואדרבה לעודדם אשר כיון שמייסר אותם השי"ת בדאגות של פרנסה ותמורת זה הנה הולך מצב בריאות... הלוך וטוב ובטח גם בענין הפרנסה הנה יש בזה דאגה יותר מאשר הענין דורש ומחייב, הנה עליהם להיות בשמחה מתמורה וחילוף זה, ושמחה פורץ גדר אשר יבטלו ג"כ הדאגות מעליהם ויזכו לפרנסה בהרחבה, נוסף על בריאות הנכונה...

ובודאי ימצאו אותיות המתאימות וזמן המתאים לעידוד זה. ...

(אג"ק ח"ו, אג' א'תריח)

***

התורה והמצוה הן הצינורות והכלים לברכות השי"ת

… במענה על מכתבו מג' אדר שני, בו כותב שיש לו דאגה הרבה מאשתו וב"ב שיחיו וכן דאגת הפרנסה ובמילא אין לו מנוחה ללימוד בתורת ה'.

והנה לפלא שאין מזכיר דבר על דבר הצנורות והכלים לקבלת ברכות השי"ת בכל הנ"ל שהן התורה והמצוה. וכבר ידוע פתגם רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) ובעל השולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) שענה לאחד על התאוננות מעין הנ"ל, "אתה דואג בכל מה שאתה צריך ולא על מה שצריכים אותך", ומובא במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שנדפס בקונטרס נז. ומבואר שם ג"כ שכשמשתדלים באותם הענינים שהם תכלית בריאת האדם עלי אדמות, וכמרז"ל בסוף קדושין אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי ממלא השי"ת באותם הענינים שהאדם צריך אליהם.

בודאי ידוע לו משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם א) אמירת שיעור תהלים - כפי שנחלק לימי החדש - בכל יום אחר תפלת שחרית, ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י (ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני ביום ב' מפרשת שני עד שלישי וכו'), ג) לימוד שיעור תניא בכל יום כפי שנחלק התניא לימות השנה.

בודאי בהזדמנות הבאה יודיע ע"ד כל הנ"ל. וכבקשתו אזכיר את כולם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר להמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

בברכה שיבשר טוב בכל הנ"ל ולפסח כשר ושמח. ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקמז)

***

אמונה בפרנסה, בלא דאגה, אבל שיהיה מעשה בפועל והשם יצליחו

… בודאי עוסק בעניני פרנסתו ככל הצריך כי הרי לפרנס את ב"ב וגם את עצמו זוהי מצות הבורא ית' ובמילא צריך לעשות בזה באמונה, ניט נאר פון יוצא וועגען אליין, ועאכו"כ לא לחפוץ לרמות את הציווי וברכך ה"א בכל אשר תעשה ומובן שצריך להיות זה בלא דאגה ובהלא השתקע בזה אבל לאידך גיסא שלא חסר המעשה בפועל והשי"ת יצליחו. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשמו)

***

אין מה לדאוג על מחר

[= במענה על מכתבכם מיו"ד מנ"א, מפליא אותי עליכם שאתם כותבים שההבדל בין פעם להיום הוא חוץ מדרך הטבע ועל פי סגנון המכתב אתם לא מתכוונים בצד הטוב.]

[= לפי דעתי, אם תיזכרו בהנוגע לבריאות ותשימו לב למה שאשתך תחי' מצפה בשעה טובה ומוצלחת, אזי דבר ברור שזה חוץ מדרך הטבע ת"ל אבל בצד הטוב.]

[= וזה שלזמן קצר הסכומים שמונחים בבנק מתקטנים, זהו לא חסרון בענינים בפועל, ??ובוודאי לא?? בעניני בני חיי ומזוני.]

[= וידוע מאמר רז"ל (סוטה מח:), שזה שיש לו הוצאה של היום ודואג עבור מחר הרי זה מקטני אמונה, אזי ב"ה כשדואגים במזומן לא רק עבור היום אלא גם על כל החודש, ושלא נדבר על כמה שנים, אלא שדואגים מה יהיה בעוד הרבה שנים, ושוכחים בעשת מעשה - שאין לזה ערך ושזהו לא מסוג של הטבת מצב הבריאות ומילוי משאלות לבבם לטוב, שזה לגמרי העלם והסתר נורא.]

[= מובן מאליו שאני לא מתכוון כאן בענין של הטפת מוסר, אלא שחבל וצער שיש לו עם מה להיות בשמחה לא רק בענינים רוחניים אלא אפילו בענינים גשמיים, זאת אומרת שהשמחה היא אז לא רק מהנשמה אלא גם מהגוף, הן מהנפש האלוקית והן מהנפש הבהמית - ותמורת זה [הוא] דואג ומצטער מה יעשה הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים בעוד כמה שנים בהנוגע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו.]

[= היות ונמצאים כבר בימים שמחים, ולפי לשון הזהר (יתרו עח, ע"ב) שמעשירי האב עשו אתאבד ולא אשתכח, כך גם יאבדו ולא יימצאו כל ההעלמות ופתויים שבאים מצד עשו, שאז יקויים בכל לבבך, בלבב שלם, עם שתי ב', עבדו את ה' בשמחה.]

בברכה.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתסד)

***

בשביל זה היו כל המס"נ והנסים, בשביל הדאגה להשיג פרנסה?

… נבהלתי שאין מזכיר אף מלה אחת אודות ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שבודאי התועדו ובשעת מעשה עכ"פ התעוררו ובמילא הרי יש מה להמשיך על כל ימות השנה, והאומנם בשביל זה היתה כל המס"נ במדינתו לפנים, והנסים גלוים שהיו עד שבאו למקום עתה, בשביל שיהיו מושקעים בהדאגה איך להשיג הנצרך לפרנסתו ופרנסת ב"ב באופן שלא ישאר מקום בראש לרושם מחגיגת ימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר וגאולתנו ופדות נפשנו לאחר שעברו מ"ח שעות... ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תרמח)

***

פליאה הדאגה לפרנסה אחרי שראה נסים שהזן ומפרנס למליונים יפרנס גם אותו

… כן באתי להעיר אודות הרושם הכללי של מכתבו, שכנראה עוד הפעם נמצא הוא במצב רוח של דאגה, ובאמצע היא הדאגה פן יחסר לחמו ח"ו, ומובן שפליאה גדולה ביותר עליו בזה, כי הרי די ומספיק המובא בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט בהנוגע למדת הבטחון כו' וכו' (שכמובן אין זה סתירה בהשתדלות בעשיית כלים לפרנסה וכמ"ש וברכך ה"א בכל אשר תעשה, אבל העשי' צריכה להיות כלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל ולא יגיעת המוח והראש והלב), ובפרט בדכוותי' שראה ניסים בעיני בשר עמו בפרט, הנה לפתע פתאום דואג אם הזן ומפרנס לכל שהוא לפי ערך אלף ושמונה מאות מליון אנשים, יפרנסו גם הוא ובני ביתו שיחיו בכשרות ובהרחבה וחבל על הזמן להאריך בדבר הפשוט, ויה"ר שיראה את המצב כמו שהוא, ובמילא יוסיף עוד יותר בחיזוק היהדות והפצתה בכל הסביבה, והשי"ת יוסיף במדתו של הקב"ה שהיא כמה פעמים ככה בהנוגע לשלום מנוחת הנפש ופרנסה ונחת חסידותי מכל ילדיהם ביחד עם זוגתו שיחיו.

המחכה לבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ב, אג' ד'ט)

***

דאגה על פרנסה - מפריע ומקשה

[= ... מובן מאליו שאין מה לדאוג על לפרנסה, כפי שמוסבר בספרים, שהדאגה על פרנסה לא רק שהיא לא עוזרת לפרנסה, אלא ??שבמובן מסויים?? זה מפריע ומקשה, ובפרט שגם יש כבר כלי, ולפי כתבכם שבחנוכה נהיה שנה, אז לפי דעתי עליכם לקחת החלטה חזקה ללמוד לכל הפחות עוד שנה בהתמדה ושקידה ופשוט שעות ארוכות, ללא שום מחשבות על דברים אחרים חוץ מהלימוד, ומובן מאליו שלימוד התורה הוא לימוד תורת הנגלה ולימוד תורת החסידות שהוא נותן חוזק במחדת הבטחון ענין האמונה, וחיות בעניני תורה ומצוות, ולאחרי ראש השנה וחדש תשרי הבע"ל להתיישב עם עצמו על סדאים להבא, והשם יתברך יצליחו.

בטח אתם שומרים על שלושת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים ??ולכל הפחות?? תשמרו עליהם מכאן ולהבא]

(אג"ק חי"ד, אג' ה'יז)

***

דאגה לפרנסה עקב קשיים בשפה

… בשמחה קבלתי מכתבו מז' באד"ר, בו כותב אודות הטבת בריאותו ואשר כבר הסתדרו בדירה, ויהי רצון אשר ההסתדרות בכלל בהנוגע לעניני פרנסה תתגשם ג"כ בקרוב ממש מתאים לרצונו.

במה שכותב אשר כמה ענינים באה"ק ת"ו בכדי להשיגם צריך להזקק להיכירות ופראטעקציע, בטוחני אשר אנ"ש שם בודאי יסייעו בידו ככל אשר יציע להם, ומובן ופשוט שאם ביכולתי לעשות מה בזה אעשה בחפץ לב, ובלבד שיודיעני הפרטים למי, ואודות מה.

ומ"ש בהנוגע להשפה, בטח רוב העולים ידיעתם בשפה קלה מאד ובכל זה סו"ס מסתדרים, וכפי הנשמע כאן גם במשרדים השונים ובאחרית השנים מתחשבים עם זה שאי אפשר לעולה בזמן האחרון שתהי' לו ידיעה רחבה בשפה, שהרי זה דורש כמה זמן, ואם במדינתנו לפנים בה היו קישוים מבהילים ובכ"ז הזן ומפרנס לכל המציא הפרנסה מחיתו ומחית ביתו, בודאי שאין מקום כלל לדאגה בענין זה, וכפי שראינו במוחש, ככל שתתגדל מדת הבטחון גדל ג"כ המרץ, ובמילא מתקדמת ג"כ ההסתדרות.

ת"ח על הפ"ש מכמה אנ"ש שמזכירם בסיום מכתבו, ואם לפי דעתו רצונם ומותר ע"פ המצב שם לשלוח להם חבילות, אולי יהי' בטובו להודיעני הכתובת על שמה תושלחנה החבילות, ואשתדל לעשות בזה.

המחכה לבשו"ט בכל האמור, ויה"ר שכמו שראה הוא וזוגתו תי' חסדי השי"ת עד עתה, כן ימצאם אך טוב וחסד במקומם העכשוי להסתדרות טובה מתוך בריאות והרחבת הדעת.

החותם בכבוד ובברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'רד)

***

לא להתרשם ולדאוג ולחשוב על קשיי הפרנסה, עצות

… ...ובמ"ש אודות מצב הפרנסה שאינו כדבעי, בודאי לכוותי' למותר לבאר שאל יתרשם מזה כללו כלל, וכידוע דיוק הכתוב וברכך ה"א בכל אשר תעשה, שצריכה להיות העשי' בפועל - (למען תהי' אחיזה לפרנסה בדרכי הטבע, ולא יתמהו הבריות בראותם מעשי נסים), אבל לא ח"ו דאגה, וגם אין להשקיע כח המחשבה והתבוננות, וכלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ולא יגיעת הראש והמוח, ויעוין ג"כ בספר תניא ריש פרק מ"א, ענין מצות תפילין שהוא שלא להשתמש בחכמתו ובינתו שבנפשו בלתי לה' לבדו, והוקשה כל התורה לתפילין, כי עד"ז הוא ענין ומטרת כל התורה כולה.

כבקשתו בעת מצוא, אעורר את אנ"ש שי' מתאים לכתבו, אף כי בטח אין זקוקים לכגון דא, כיון שיודעים ומכירים אותו, ובכ"ז לעשות רצונו חפצתי גם בזה, ויה"ר שבקרוב ממה יבשר טוב מהרחבת הפרנסה, ויזכה לקיים הוראת רבנו הזקן, אשר השי"ת נותן ליהודים גשמיות והם עושים מהגשמיות רוחניות.

בברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'ריג)

***

לפלא הדאגה עתה איך יסתדר לאחרי החתונה

… במענה למכתבו מד' כסלו, בו כותב אשר הוא בגיל י"ז וחצי שנה, ורוצה להמשיך בלימוד וגם לאחרי החתונה, אבל דואג כיון שהוצאות דירה לאחרי החתונה עולות בדמים מרובים, ולכן נולדה סברא, שיסע לחו"ל וכו'.

ומובן שלפלא הכי גדול הדאגה שלו עתה איך יסתדר לאחרי החתונה, ודאגה עד כדי כך שמבלבלת להתמדה ושקידה בלימודו!

ואם את דעתי ישאל, הרי ילמוד באחת הישיבות אשר על טהרת הקדש באה"ק ת"ו בהתמדה ושקידה הכי גדולה, ובסילוק כל המחשבות המבלבלות מלימוד התורה ומעבודת ה' בעבודת התפלה. ומובן וגם פשוט שבסדרי הלימוד צ"ל שיעור קבוע בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות [אשר בפרט בתקופתנו הכרח חיוני הוא לימוד זה, ובקביעות לא רק בזמן אלא והוא העיקר קביעות גם בנפש, וכמבואר בארוכה בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מיוסד על מאמרי רז"ל בכמה מקומות, ועיין דברים נפלאים ומבהילים בהקדמת רבנו חיים וויטל תלמידו של האריז"ל ונדפס בההוספות לקונטרס האמור], וההתמדה ושקידה בלימוד האמור יוסיפו ג"כ בברכות השי"ת בכלל ובפרט בהמצטרך לו ולכל אלו שכותב אודותם, אשר בעת רצון יזכרו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בודאי יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקפז)

***

 אין מקום לדאגה זמן רב מראש, הקב"ה עצם הטוב

… במענה למכתבו מיום /10;8amp&, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואשר נמצא עתה בשנה בה צריך לסיים לימודו מקצוע מהנדס, ואינו יודע באיזה מדינה יסתדר, לאחרי גמר הלימודים, וכן אשר מדאיג אותו, מה שאמו תחי' נמצאת לעת עתה במצרים ועליו להתבונן גם על דבר הסתדרותה היא ופרנסתה בבוא הזמן לזה.

ובודאי, מתאים לתוכן מכתבו, למותר האריכות ביסוד אמונתנו, אשר בורא העולם הוא מנהיג העולם בהווה ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, והוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, ובלבד שיתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שהנהגה כזו היא הצנור והכלי לקבלת ברכות השם יתברך, וכיון שעוד כמה וכמה חדשים עד לגמר לימודו, שאז יהי' עליו להחליט מקום הסתדרותו וכו', מובן שההתעסקות בזה צריכה להיות רק חדשים אחדים קודם הגמר, ולא כעשרה חדשים לפני זה, והדאגה בטח מבלבלת ללימוד ולכל הענינים, וכעבור איזה חדשים, נכון שיתכתב עם ידידיו בהמדינות אודותן כותב, וכן לברר המצב במדינת צרפת בה נמצא עתה, ובודאי שאז, ז.א. שלאחרי איזה חדשים, יעלה בידו לברר יותר מאשר עתה, ובהתאם להבירור יחליט להסתדר במדינה זו או אחרת.

ועל דרך האמור הוא גם בהנוגע לענין השידוך אודותו מזכיר, שהרי נאמר, ומה' אשה משכלת, ולכן אין מקום לדאגה, כי אם התענינות בבירור הפרטים כשיבוא הזמן לחשוב על דבר שידוך בפועל ואז כמובן צריך לברר על דבר השקפת עולמה שלה של זו שכותב או כיוצא בה, האם מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים, שהרי רק אז - איש ואשה השכינה ביניהם, כשחייהם מיוסדים על יסודי התורה והמצוה וק"ל ואין להתרשם ממה שיש חילוק בתכונת נפשם שהרי דבר רגיל הוא וכשהענין מתאים אין כלל הפרעה מהאמור.

מהנכון בקשר עם מצב רוחו שלו שלפעמים אינו בסדר, לבדוק את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין, וכן אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג שמח. ...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'מד)

***

השקפתי שכדאית השתדלות להסתדק בענין פרנסה שאין בה דאגה יתירה

… במענה למכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - לאחרי הפסק ארוך, בו כותב אודות מצב פרנסתו עתה.

בכלל ידועה השקפתי, שכדאית השתדלות להסתדר בענין פרנסה שאין בה דאגה יתירה, וכמובן באר היטב מהמבואר בדא"ח בהענין שפרנסה צ"ל בלא לב ולב. לכן כדאי להתבונן ולהשתדל לשנות פרנסתו לאט לאט לענינים שלא תהי' בהם דאגה האמורה, ותקותי שבהתבוננות ובחיפוש, הנה סו"ס ימצא את זה, והשי"ת יצליחו שיהי' בלי חיפוש יתר...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'קנח)

***

פרנסה לא באופן של דאגה, אלא מתוך ביטחון בהשם שאז מצליחים יותר וגם מוסיף בבריאות הגוף

… במענה למכתבה מנר החמישי.

הנה פשוט שתוכן מכתבי שעונה היא עליו במכתבה הנ"ל, לא הי' ח"ו הכוונה לצער את מי שהוא, כי אם להבהיר הענין כפי שהנני רואה אותו באותן הנקודות שנוגע להנהגה בהווה ובעתיד.

כן פשוט שלא היתה כוונתי להורות למי שהוא שצריך הוא לחיות בצמצום, כי גם זה אינו כלל מתפקידי, ובפרט ע"פ מאמר חז"ל הידוע שלא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב כ"א בזכות זה שמוכרח הזהב לבנין בית המקדש, ועד"ז הוא גם בהנוגע לכל בית בישראל שעליהם נאמר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל, שכל מציאות הרחבה שישנה בעולם ה"ז בזכות זה שראוי' היא בכל בית בישראל, אף שכמובן צ"ל זה מבלי רדיפה אחר גשמית והרחבה גשמית אבל עצם הענין צ"ל כן, וע"ד דברי הרמב"ם סוף הלכות תשובה וסוף הלכות מלכים בהנהגה דימות המשיח בהנוגע לגשמיות.

מה שכן היתה כוונתי הוא לעורר על ההתעסקות במוסד חב"ד אשר במחנם הט', שדעתי מוחלטה בזה, שזהו הצנור גם לפרנסה בגשמית לאנ"ש אשר שם ולאידך גיסא על הכרח מיעוט הדאגה בהנוגע לפרנסה, אף שכמובן צריכה להיות ההשתדלות בזה, אלא שלא באופן של דאגה, כ"א אדרבה מתוך חוזק הבטחון בהשי"ת הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים, שאז העשי' פעילה יותר ומצליחה יותר, ולא עוד אלא שגם מוסיפה בבריאות הגוף ותגובתו על המצב מסביב לו וההשתדלות בעניני פרנסה בפרט, משא"כ הדאגה לפרנסה ובאופן וכו'.

ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יהי' כאופן דהוראת ימי חנוכה דאזלינן מנייהו דמוסיף והולך באור, הנה כן יהי' גם בענינים הכללים ובענינים הפרטים ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תרכו)

***

שלום בית - כדי לשפרם צריך להוסיף בקיות מצוות ובדיני טהרת המשפחה

[רוסית], ולהוציא השם, שהרי מדובר כאן בקשיים בשלום בית

[תרגום חפשי] ...

בענין היחסים במשפחה, הרי כדי לשפרם צריך להוסיף בקיום מצוות השי"ת כמפורש בתורה, ובפרט הדינים הקשורים עם טהרת המשפחה.

בברכה לבשורות טובות.

(אג"ק ככ"ח, אג' י'תקעח, ד' מ"ח)

***

זיווג

...

(ג) עוד שואל אם יחשוב על דבר שידוך עם בת אחיו, הנה בכלל כדאי להתענין גם כן בהצעות אחרות, ואח"כ ישוה אותם להצעה עם בת אחיו שת' והאלקים ינחנו בדרך הישר שיבחר את זיווגו בשעה טובה ומוצלחת. ויאמר בכל יום תהלים קאפ' ע"א וכן יעשה עד י"ב תמוז הבע"ל.

אתענין לדעת מהו סדר הלימודים שלומד בתלמוד תורה, וכמה תלמידים יש בכתה שלו, ואם לומדים עמהם דינים וענינים של יראת שמים.

בברכת רפואה קרובה והסתדרות הנכונה,

(אג"ק ח"ד, אג' תתנח, י"א טבת, ה'תשי"א)

​