top of page

עצות והדרכות

ליקוט מכתבים, תשובות ועצות מהרבי
עם הפניות אונליין לביצוע העצות

                                                                       ליקוט בעניני רפואה מתוך לקוטי שיחות - לחצו כאן

לא לקחת ללב

אשר למצב בריאותו – לא לקחת ללב, אולם שמירת הבריאות היא מדרכי ה' וחייבים בזה – וגם זה נוגע לעבודה ולשם העבודה צריכים לשמור על הבריאות.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'שצח)

***

מנוחה פנימית מדאגות

בהכתוב במברק שלי ע"ד מנוחה, הוא כפשוטו, על דרך הרגיל מהענינים הכי חשובים ומועילים בכגון דא, הוא ענין מנוחה כפשוטו, מנוחת הגוף ומנוחה פנימית מדאגות וכיו"ב, אף שלכאורה על הענין הזה נצטווה כאו"א בתכ"י, שהרי הבטחון בבורא עולם ומנהיגו וכידוע ביאור הבעש"ט בהשגחה פרטית ועד לפרטי פרטים - פועל ושולל שאין כל מקום לדאגה איזה שתהי' ולא עוד אלא שיסוד הוא באמונה, וק"ל…

נ.ב. אין סתירה להנ"ל ממש"כ בהנוגע לדאגה בעניני תורה ומצות כי הרי מבואר בס' תניא קדישא אשר זמנים מיוחדים לזה וגם בשעת הדאגה הרי שמחה תקיעא בליבאי מסטרא דא, וק"ל.

(אג"ק חי"ט, אג' ז'עז)

***

מנוחת הנפש

[= נמסר לי, אודות מצב בריאותכם, ועל חוסר ??מנוחת הנפש??.

בעת רצון אזכירכם על ציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לבשר בשורות הנכתב לעיל.]

[= ובהכירי אתכם ומשפחתכם בכלל, מיותר לטעון, שהפליא אותי על הקטנות בביטחון בהשם יתברך, שהוא [זה] משגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד עד הפרט הקטן ביותר, ובפרט במקרה שלכם, שראיתם חסדי השם יתברך הרבה פעמים, שהרי הגיוני שזה מוכרח להביא להתחזקות בביטחון בהשם יתברך, ופחות דאגה, ושיהיה קביעות עתים בתורה, ולקיים מצוות בשמחה, וטוב לבב, ולא לשים לב, שהיצר הרע מנסה לשכנע אחרת, ולא לחינם הרי היצא הרע - נקרא, זקן וכסיל]

[= אני מקווה שבזמן קבלת מכתבי, כבר ישנה השתפרות, ותוכלו לבשר בשורות טובות בכל.]

בברכה לרפואה ולבשו"ט.]

(אג"ק חכ"ד, אג' ט'רסד)

***

אין מקום לדאגה

…כיון שנכנסנו לחודש סיון, שנקודתו קבלת התורה, שהתורה היא רפואה לעולם, אכפול איחולי שיתברך מאת השי"ת בכל המצטרך בבריאות הגוף ובריאות הנפש גם יחד.

ועל פי מכתבי הקודם בודאי ממלא הוראות הרופא, שגם זה מציוויי התורה, ויהי רצון שיהי' בהצלחה.

תקותי חזקה שמתחזק בבטחונו בהשי"ת, שהוא רופא כל בשר ומפליא לעשות, שהרופאים הם שלוחיו, במילא אין מקום לדאגה וכו'. והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל האמור.

בברכה לחג שמח ולבשורות טובות. ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'קנט)

***

דאגה מחוו"ד רופא שמחליש תקוה

… בעתו קבלתי את מכתבו בנוגע למצב בריאות בנו... שי' אשר דואג הוא לחוו"ד רופא אחד שהרפה את ידיו והחליש את תקותו לרפו"ש של בנו שי':

בטח ידוע לו מאמרם של כמה וכמה מנשיאנו רבוה"ק על מרז"ל ורפא ירפא, שניתן רשות לרופא לרפאות, שרק זהו הכח והסמכא שיש לרופא - לרפאות בענין של רפואה, ובפרט - שהרופא השני ג"כ אינו מסכים לחו"ד הפסמיסט אין לו איפוא כלל להחליש התקוה הטובה, ובפרטי פרטיות הוא בימינו אלה שבכל יום ויום מתחדשים תרופות חדשות ודרכים חדשים בעניני רפואה.

בעת רצון שהנני על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הנני מזכיר את בנו שי' לרפואה, ותקותי חזקה אשר במשך הזמן יוכל לבשרני בשו"ט בזה, אבל מובן מעצמו שח"ו אין לו להחליש בטחונו בהשי"ת שהוא הוא הרופא חולים ואין מעצור לו להושיע ברב או במעט, ועל ידי תוספת כח בהבטחון, הן מצדו והן מצד זוגתו תחי', הנה בלי ספק, אשר זה ימהר ג"כ הטבת בריאות בנו שי'.

מהראוי אשר יקח על עצמו לימוד נוסף בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט, וכן נתינה לצדקה - אף אם גם סכומים קטנים, אבל - בקביעות ותכופות לזכות בנו שי' ואחכה לבשו"ט ממנו בהנ"ל.

בפ"ש חותנו הרה"ח הוו"ח כו' מוה"ר... שי' ובברכה מיוחדת לבנו... שי'.

(אג"ק ח"ד, אג' א'טו)

***

מדוע לחסידים אין צורך להיות מודאגים

[= הפ"נ שלה התקבל, וכשאהי' על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אקרא את הפ"נ שלה, ובודאי הוא יעורר רחמים רבים שתהי' לה רפואה קרובה.

בטח יש לה רופא האומר לה איך תתנהג, והיא מבצעת כפי הוראותיו,

בכלל, צריכים חסידים - הן אנשים והן נשים - לדעת, כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר כתב פעם לאחד, שחסידים אינם בודדים. לכן עלי' להיות חזקה בבטחון שע"י זה שקשורים עם חסידים ועם דרכי החסידים, עי"ז קשורים גם באילנא דחייא - מעין החיים - במילא אין צורך להיות מודאגים, ו[אדרבא ]להיות חזקים בבטחון שהשם יתברך ינחה אותה וישלח לה כל מה שהיא צריכה, וכאשר חזקים בבטחון, פועלים שרואים זאת גם בעיני בשר בחיי היום יום.

אקוה שתוכל לבשר לי בשורה טובה משיפור מצב בריאותה, ואסיים בברכה לרפואה קרובה.]

(אג"ק ח"ד, אג' א'פ)

***

מצבי רוח, הרצון הפנימי העיקרי נשאר

… בברכה לבשורות טובות מתוך מנוחת הנפש וטוב לבב.

[תרגום חפשי]

במענה למכתבכם,

יתן ה' שבריאותכם תשתפר בעתיד הקרוב. כנראה אתם מקיימים את הוראות הרופאים במילואן. אקוה שגם מצב רוחכם ישתפר והדבר יהי' ניכר במכתב הבא. והרי גם לזה יש השפעה טובה על מצב הבריאות והצלחת הרפואה.

מובן, שבחלקו מצב רוחכם תלוי בקושי להתרגל לארץ חדשה ונסיבות חדשות, קושי העובר על כל מהגר. אך קשיים אלה מתמעטים אוטומטית בכל יום, במיוחד כאשר המהגר רוצה להתגבר על קשיים אלה. ועבור יהודי שהשתדל ועמל ובסופו של דבר עלה בידו בעזרת ה' לבוא לארץ ישראל, ארץ הקודש, הרי רצון זה להתאקלם במהירות צריך להיות בצורה חזקה ביותר.

כל אדם נתון לתחלופי מצבי רוח ורצונות, אבל בסופו של דבר הרצון הפנימי העיקרי צף למעלה ונשאר – בנידון שלכם, הרצון לעבור לארץ ישראל, המראה את פעילותכם, הגשת בקשה וכו' לקבל את רשיון ההגירה.

אני מקוה, שבעת קבלת מכתב זה יהי' אצלכם שינוי לטובה, ומודה לכם מראש על הבשורות הטובות בכל הנכתב לעיל.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'שצח)

***

דיכאון הוא מעצת היצר

במענה על מכתבו מיום הבהיר ל"ג בעומר הילולא דרשב"י, בו כותב אודות מצב בריאותו וכן בהתוצאות מזה בנוגע ללימודו. וכיון שנמצא בטפול רופאים מומחים המתייעצים כפי כתבו איש עם רעהו יש לשמוע להוראתם, ויה"ר שיקוים בו מאמר רז"ל התורה נתנה רשות לרופא לרפאות שאז היא רפואה מתאימה ופעילה. ובהנוגע ללימוד, הרי יכול הוא לקבוע לימוד לגירסא למשך זמן ולראות איך זה ישפיע עליו.

ומובן ופשוט שמה שכותב שנמצא בדכאון נפשי וכו', הרי זה מעצת היצר ותחבולותיו למנוע את האדם ממילוי תפקידו בעולם, הוא כדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני שצ"ל בשמחה דוקא, וכביאורו של המורה הגדול הוא הרמב"ם (סוף הלכות לולב) בדברים נפלאים ומפליאים יעויין שם, אליבא דנפשי', ואז יגיל וישמח בשמחה אמיתית וע"ד האמור בכל דרכיך דעהו, וכמבואר ענין שמחה זו ואיך לבוא אלי' בספר התניא עיי"ש פרק ל"א ואילך, ועבודה זו מביאה ג"כ תוספת בבריאות הגוף וכנראה במוחש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

(אג"ק חי"ג, אג' ד'שעג)

***

שלילה בהחלט כל רגש של יאוש ודיכאון

… במענה על מכתבה מיום ב', בו כותבת אשר בעוד שנה תגמור במוסד בו לומדת, ואחרי זה אין לה לאן לפנות, כי גלמודה היא וכו' באשר בני המשפחה אינם רוצים להכיר בחינוך בדרך התורה וכו'.

ומובן שכיון שבעצמה מסיימת במכתבה שאין לה לאן לפנות כי אם להקב"ה, הרי בזה תירוץ מספיק וגם מלא לשאלתה, ושלילה בהחלט של כל רגש של יאוש ח"ו ואפילו של דכאון נפשי, וככל שתהי' חזקה יותר בבטחונה בבורא עולם ומנהיגו, תראה יותר ברור את דרכה בחיים גם לאחרי שנות לימודים זה ותצליח בה,

בברכה לבשורות טובות בכל האמור, ...

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קכה)

***

אמונה וביטחון מרגיעים מדיכאון

… במענה על מכתבה משילהי טבת, בו כותבת אודות היחס עם אלו אשר בביתה ואיך שזה פועל עלי' דכאון רוח וכו' ולדעתה סיבת הענין החילוק בגיל וכיו"ב.

והנה בכמה בתים ישנו חילוק גיל ע"ד אשר בביתה, ואף שמובן שלפעמים מביא זה לחיכוכים חילוקי דיעות וכיו"ב, בכל זה אינו בא למצב המתואר במכתבה שלה, ולכן תקותי שגם בעיני' חריפות המצב גדול יותר מאשר הוא לאמיתתו, אלא שכסגולת הנוער מגיבים על ענינים לעתים תכופות בחריפות יותר מדי, בכל אופן אפילו אם יהי' המצב כמו שהיא כותבת במכתבה, מובן ופשוט שלא זו הדרך לאמצעים חריפים אודותם כותבת וגם אין הכרח בזה, והוא על ידי שתתבונן על דרכה בחיים, שבדרך זו צריכה להכין את עצמה במשך השנים דגיל שלה, לרכוש ידיעות לספוג רוח אמונה ובטחון ואורח חיים מתאים וכו' וכו' בכדי שכשיבוא הזמן לבנות בית בפני עצמה בשעה טובה ומוצלחת יהי' הבית מאושר הן בגשמיות והן ברוחניות, על ידי שתהי' עקרת הבית מחוסנה כדבעי ובציוד הדרוש לכל זה, וכל זה תלוי באופן חיי' ובפעולותי' עתה, ולעומת תפקיד הכי נעלה, במה נחשבים כל התופעות עליהן כותבת שאינן אלא דבר עובר מבלי כל רושם כלל, באם אין מגדילין אותן.

תקותי ששורתי אלה המעטות בכמות תספיקנה בשבילה להבהיר את הנקודה התיכונה בהאמור ותרגיענה את רוחה על ידי שתראה מכאן ולהבא, את המצב כמו שהוא לאמיתתו, ובורא עולם ומנהיגו שהוא תכלית הטוב ועצם הטוב ינחה בדרך הטובה לפני' בכל הפרטים.

בודאי למותר לעוררה אשר נוסף על האמור שהוא ענין השוה בכל בנות ישראל, בהנוגע אלי' מתוספת עוד נקודה וגם היא עיקרית, אשר נצר היא ממשפחה חסידותית ועניני' צריכים להיות ספוגים אור וחום חסידותי וגם האחריות שלה גדולה יותר, כיון שכל ענין בלתי רצוי יזקפו הבריות את זה גם על חשבון חינוך חסידותי, לאידך גיסא אין לדאוג ולפחוד לאחריות זו כיון שהקב"ה אינו מבקש אלא לפי כחנו, ולכל אחד ואחת ניתנו כחות די מספיקים למילוי תפקידו הוא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קנט)

***

דיכאון מחוסר אמונה היא עצמה אמונה

… ואחרון עיקר, במענה על הבא ראשונה במכתבו, שכשאין אמונה כנה בלב כו' ולזה שרוי בדכאון כו'.

שמעתי סיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שפעם התאונן חסיד לפני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק על שנופלים לו ספיקות באמונה, ושאל אותו הצמח צדק: מה איכפת לך? וענה החסדי בהתרגשות הכי גדולה, וכי מה זו שאלה מה איכפת לי, הרי כו' וכו'. ואז אמר לו הצמח צדק: הרי זה גופא ההוכחה על מצבך שמאמין אתה וכו'.

וככל סיפורי צדיקים גם מסיפור זה יש ללמוד כמה דברים. ובהנוגע לנידון דידן, הדאגה על חוסר אמונה כנה, הרי זה גופא הוכחה שישנה בפנימיות הנפש, אלא שמה שהוא מכסה עלי', או בסגנון לשון החסידות, מפסיק בין הפנימיות והחיצוניות.

וכשיודעים שזהו המצב, הרי ידיעה והכרה זו מכוונת את העבודה להסרת ההפסק וביטולו. אבל פשיטא שלא על ידי דכאון המביא לחלישות מרץ פעולות צ יוסר ההפסק והמחיצה ואפילו לא תתמעט, ואדרבה.

ויהי רצון שיקוים בו מה שכתבתי במכתבי הקודם, שיעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב, ובפרט שאפילו לדידי' אין זה מונע מהתבוננות בצדדים השליליים, כמבואר בתניא, אלא שחבל על הזמן שאפשר לנצלו בענינים שמצד ימין לבלות אותו בטיפול בצד שמאל באם הוא בבחינת שינה ואינו פועל.

בברכה לבשורות טובות ולכתיבה וחתימה טובה.

(אג"ק חי"ז, אג' ו'תעה)

***

קבלת עול מלכות שמים ועול מצות - עצה לדיכאון

… וכבר מלתי אמורה לכמה מאברכים הנמצאים במצב כמו הוא אשר אם כל אחד ואחד מישראל צריך, כסגנון המשנה, לקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצות (ברכות פ"ב) על אחת כמה וכמה אלו הנמצאים בצבא, אשר בציווי מיוחד נצטוו, והי' מחנך קדוש, ולא עוד אלא שהנהגתו בזה משפיע על בטחון כל הצבא, וכסדר הפסוקים, ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' והי' מחנך קדוש ולא יראה בך וגו' ושב מאחריך ח"ו, וכיון שע"פ כתבו למד בעבר בישיבות, בודאי ימצא אותיות מאירות איך להסביר לחבריו את כל האמור.

ויהי רצון שיהיו דבריו יוצאין מן הלב ונכנסים ללב השומעים ובאופן שיביא לידי מעשה בפועל, קיום מצות מעשיות בחיי היום יומים.

ובזה נכלל גם המענה לשאלתו מהי העצה לדכאון נפשו ולטהרת הנשמה - כי מילוי תפקיד הכי חשוב ונעלה האמור, הרי זה ספוק נפשי הכי שלם אושר נפשי ומטהר הנשמה ומעלה אותה לדרגא עליונה יותר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ...

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקע)

***

עצה לעצבות

… במ"ש אודות עצה לעצבות.

יעיין בספר תניא קדישא במקומות המצוינים במפתח הענינים בסופו. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'תפא)

***

גם במצב בריאותי - אפשר לעבוד את השי"ת

… במענה על מכתבו המהיר שנתקבל היום וכן הקודם לו, הלא לפלא:

א) שמקצר הוא בידיעות אודות מצב בריאות... בה בשעה שמראש הי' שולח מברקים בכל יום ויום, וכבר ידוע אשר דרך המיצוע הוא הדרך הישר, ולא שתי הקצוות (מלבד מקרים יוצאים מן הסדר, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות).

ב) אשר מכתביו הם בלשונות של הפחדה והבהלה, ואי' הענין דמוח שליט על הלב, ועכ"פ שלילת שליטת הלב על המוח, היינו שהלב מפחיד את עצמו, ורואה הענינים לא כפי דרישת מורנו הבעש"ט בשמחה. וכבר כתבתי לאחד מאנ"ש, אשר בצירוף שני פסקי תורתנו תורת חיים, אשר עבודת השי"ת צ"ל בשמחה דוקא, ועבודת השי"ת צ"ל בכל דרכיך - השמחה צ"ל בכל ענין וענין (ויש לקשר זה עם שיטת הבעש"ט בהענין דהשגחה פרטית, וע"פ המבואר בדא"ח, אשר כל פעולה ופעולה משלמת כוונת רצון העליון) - והרי גם בהשקפה על מצב בריאות מי שהוא ואפילו בכתיבה על דבר זה - אפשר לעבוד את השי"ת. וע"פ המבואר בדא"ח - לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, ואדרבה קרוב אליך הדבר...

ויה"ר מהשי"ת שמכאן ולהבא יודיע בשורות משמחות, ולא רק מפני הטעמים הנ"ל, אלא שאפילו הוא ואפילו המרה שחורה שלו יודו שצ"ל בשמחה.

וע"פ פסק רז"ל המתפלל בעד חבירו כו', הרי יצליחו השי"ת להטבת הבריאות שלו ושל זוגתו - שיחיו - ויודיע בשו"ט גם בזה.

בברכה, ...

(אג"ק ח"י, אג' ג'ז)

***

היצר משתמש במרה שחורה, צריך להיות בשמחה ולהתקשר לצדיק

… הנה אין צ"ל במרה שחורה וספקות יותר מדאי, כי גם בזה משתמש היצר.

וכבר הי' מדובר בהתועדות פה, אשר אין לשכוח שכל ענין הבריאה (כוונתי בזה אפילו בריאה דכללות, וגם כללות ענין ההשתל') הי' מצד שטבע הטוב להיטיב. ומובן שענין הסיבה משפיע וניכר בהבריאה. זהו - בנוגע להבריאה מצ"ע. וגם במה שמוסיפין בבריאה ע"י עבודה, ג"כ כן הוא, כי כל ההשפעות הן ע"י מנהיג הדור שהוא הוא ראש הדור כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. וסיפר בשיחת שמח"ת תרצ"ג וז"ל: אלץ וואס דער טאטע האט מיר געזאגט שנת תר"ף קבלתי ע"ע בל"נ, רק בתנאי בחסד וברחמים. מיין גוטסקייט קאסט מיך טייער כו' שלא לנגוע כו' ולא לרחק כו'. עכ"ל.

ואחרי שכל אלו לנו, צריך לגשת להעבודה בשמחה ובבטחון גמור, אשר השי"ת ירחם ויעזור ומקדשין אותנו הרבה מלמעלה, ובלבד שנאחוז אנהאלטן זיך בחבל ההתקשרות בצדיקא דאשתכח עתה יתיר גם בעולם הזה המעשה. ...

(אג"ק ח"ג, אג' תרנה)

***

הקב"ה הוא טבע הטוב להיטיב, והרביים מסרו עצמם לאהבת ישראל

… בטח זוכר מה שנדברנו קודם נסיעתו, אז מען דארף ניט זיין צופיל

מרה-שחורה'דיק, און מען דארף וויסן, אז דער אויבערשטער איז בטבע הטוב להיטיב, און די רביים האבן זיך אפגעגעבן אויף אהבת ישראל און אויף אויספירן זייערע ענינים בחסד וברחמים. ועבדו את הוי' בשמחה כתיב.

בברכה ופ"ש חבריו שיחיו. המחכה לבשו"ט ...

(אג"ק ח"ג, אג' תרסח)

 

צריך להיות ברכה ועל מה להודות

[= ... נ. ב. לשאלתכם, מהי הכוונה בזה שכ"ק מו"ח אדמו"ר כתב לכם בענין בעל כרחך אתה חי, וזה הכוונה העמדה הכללית, של לא להיות בשמחה וטוב לבב, מבלי להסתכל על זה שכל יהודי מתחיל את היום עם ברכות השחר שההתחלה היא מודה אני לפניך ומיד אחרי זה הרבה פעמים ברוך אתה, שזה מראה שצריך להיות ברכה ושיש על מה להודות, וגם בפרט בהתחזקות בבטחון בפעילות עם הבן שלכם שי'.]

(אג"ק ח"ג, אג' ח'תקלח)

***

ה"מרה שחורה" תהפוך לשמחה

… יה"ר שבקרוב יראה איך שגם שאר ה"מרה-שחורה"ות שלו (יעויין מכתבו מכ"ב תמוז תשכ"א, ועוד) כזה יהי' סופן, ויקיים ציווי הבורא לעבדו (בכל דרכיך) בשמחה וט"ל. ...

(אג"ק חכ"ב, אג' ח'תקטו)

***

עצבות מענינים בלתי ריצויים - מרה שחורה מהיצר הרע, התיקון

… במענה למכתבו בו כותב דאגתו על מה שמתרחש לפעמים ענינים בלתי רצוים, ומעוצב הוא מזה וכו'.

והנה כבר מלתו אמורה ומבוארת בספר תניא קדישא ובכ"מ בתורת החסידות, אשר מרה שחורה אפילו גם עצבות הרי זה מפיתויי יצר הרע ואחד מתכסיסי מלחמתו למנוע את האדם מלעבוד השי"ת, ואף שברור שצריכים להיות במרירות מענין בלתי רצוי, מבואר שם (עיין במפתח-ענינים מקומות המצוינים - בתניא) החילוק שבין מרירות לעצבות, ואיך שאפילו למרירות זמנים קבועים לזה.

אלא שמובן וגם פשוט שעליו להתחרט בחרטה על העבר ולהחליט בתוקף הדרוש בקבלה טובה על להבא, לבחור בחיים וטוב תורתנו תורת חיים עלי' נאמר לקח טוב נתתי לכם, וכשאדם מקדש עצמו (אפילו) מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, ויקבע שיעורי לימוד בתורת הנגלה ובתורת החסידות ובהוספה בהלימוד בימי הש"ק ויום טוב.

ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין, ושמירת התקנה דשלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ובכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה, ומובן שכל זה צ"ל בלי נדר, וכן אשר יבדקו את המזוזות בדירתו שתהיינה כולן כשרות כדין.

המצפה לבשו"ט בכל האמור,

 ...

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תתס)

***

העצה לעבודת השם בשמחה

… ז"ע קבלתי הפ"נ שלו נוסף על הידיעות בטעלעפאן, ולפלא למרות זה שנדברנו זה כ"פ שאין כל יסוד למרה שחורה ח"ו, ואם על כאו"א דבני ישראל והחסידים ביחוד חל הציווי דעבדו את ה' בשמחה המודגש בתורת הבעש"ט ותל' ותלמידי תלמידיו, עאכו"כ משבט לוי הוא אשר ה' הוא נחלתו ונמצא באהלה של תורה ותפלה, ולכן פליאה האמורה גדולה כ"פ ככה, ויעוין ג"כ דברי הזהר הק' (תצוה קפ"ד ד') תא חזי כו' איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהירין לי' מעילא עיי"ש היטב.

ויה"ר שיוחקקו דברים אלה בזכרונו (עיין לקו"ת סוף פרשת קדושים ד"ה והדרת פני זקן) ויפעלו פעולתם בחיי היום יומים במילוי הציווי דבכל דרכיך דעהו, מתוך שמחה אמיתית ופנימיות.

המחכה לבשו"ט בכל האמור וחותם בברכת רפואה קרובה ורפואה שלימה. ...

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קסז)

***

גדולי ישראל הרחיקו מאוד מאוד עצבות ומרה שחורה

… במענה על מכתבו ממוצש"ק, הנה בודאי למותר לעורר אשר עצבות ומרה שחורה הרחיקום במאד מאד גדולי ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פרק כ"ו ובכמה מקומות, ורואים ג"כ בחוש שלא לבד שאינו מתקן מצב איזה שיהי' אלא אדרבה ואדרבה, וה"ה בהנוגע לענינים בם עוסק ובפרט במדינה זו שהשמחה מתקבלת על הלב משא"כ קו ההפכי, והעולה על כולנה שאין כל יסוד להעצבות שלו כי הרי כבר נאמר מד' אשה משכלת, והדרך לזה הוא כמרז"ל שצריך לחזור ולחזור כלאחר אבידה שאבד שמובן שמשתדלין בזה במרץ אף שכמנהג בני ישראל הכשרים ע"י ממוצעים וימשיך להתעסק בזה בבטחון חזק. ...

(אג"ק ח"י, אג' ג'רכ)

***

מרה שחורה ועצבות צריך לגרשם כלה

… בנוגע לענינו ולהסתדרותו הפרטית. הנה מכבר מלתי אמורה על יסוד הידוע מרבותנו הק' מתחיל מבעש"ט והנשיאים אחריו עד ועד בכלל כ"ק מו"ח

אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שמרה שחורה ועצבות צריך לגרשם כלה ממחנה ישראל יהי' מה שיהי' ואיננה מביאה תועלת ואדרבה הרי היא סיבה ומקום לכל עניני הירוס, וה"ה בענינו שחבל על מחשבותיו ממין זה וימסור עצמו לעבודה בחינוך הכשר למרות הטענות השונות שמציע שלא להתעסק בזה ואז הרי סו"ס ימצא סיפוק נפשי ויווכח אשר לא הי' יסוד לפקפוקים וספיקות והשי"ת יצליחו שיהי' זה בהקדם.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל המחכה לבשו"ט בהנ"ל וכן בהנוגע לבריאות בנם שי'. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשכג)

***

להתחזק בביטחון בהשם שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד עד שגם זו לטובה

… עס איז מיר א וואונדער אויף אים, אז חאטש איר האט געזעהען אין אייער פערזענליכען לעבען און על אחת כמה וכמה אין דעם לעבען פון אנדערע נפלאות השי"ת, און צייטענווייז אפילו ווען עס האט זיך ניט געזעהען קיין עצה איז דאך דער מצב געענדערט געווארען צום גוטען אויף אזויפיל אז מען האט זיך געוואונדערט און מצטער געווען פארוואס מען איז געווען פריער אין א מרה שחורה. און עס איז ידוע דער פתגם החכם, אשר העבר הוא מלמד העתיד, ובמילא דארף מען זיין שטארק אין בטחון אז כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, און במשך הזמן איז מען זוכה צו א העכערע דרגה אז גם זו לטובה (אז דאס אליין איז א טובה און ניט נאר א סיבה לטב, ווי עס איז ידוע דער הפרש צווישן דעם סיפור דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס, ע"ב) און דעם סיפור פון גם זו לטובה (תענית כא, ע"א))...

המחכה לבשו"ט וחותם בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות. …

[= התפלאתי עליו, שאפילו שראיתם בחייכם האישיים ועל אחת כמה וכמה בחיים שלא אחרים - נפלאות השי"ת, ולפעמים אפילו כשלא ראיתם עצה - המצב השתנה לטובה עד כדי כך שהתפלאתם והצטערתם למה היה קודם מרה שחורה. וידוע פתגם החכם, אשר העבר הוא מלמד על העתיד, ובמילא צריך להיות חזק בביטחון שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, ובמשך הזמן זוכים גם לדרגה הגבוהה שגם זו לטובה (שזה עצמו לטובה ולא רק סיבה לטב, כפי שידוע ההפרש בין הסיפור דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס, ע"ב) והסיפור של גם זו לטובה (תענית כא, ע"א))]

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרפג)

***

הדרך לריחוק מעצבות ומה שחורה

… ומה שכותב אודות מרה שחורה ועצבות. הנה למותר להאריך בענין שכבר נפסק דינו ע"י נשיאינו הק' וכמבואר בתניא ובכ"מ איך שצריך להתרחק בתכלית הריחוק מעצבות ומרה שחורה והדרך לזה הוא היסח הדעת ואם אי אפשר באופן אחר הרי היסח הדעת מעצמו ולחשוב אודות הקב"ה איך שהוא עצם הטוב כו' וכשרוצים באמת ומשתדלים בזה מצליחים וכפסק רז"ל יגעת ומצאת.

בברכת מזל טוב וחג כשר ושמח. ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקצח)

***

לפלא שאיש הישראלי יהיה במרה שחורה

… זה עתה קבלתי מכתבו מי"ז אדר שני. ולפלא שאיש הישראלי ובפרט מחסידי חב"ד יהי' בענינים דמרה שחורה, וביותר - בהימים שבין פורים לפסח שהן ימי שמחה (עיין רש"י תענית כ"ט סע"א שמזכיר ג"כ פסח).

והשי"ת יזכהו ואת זוגתו ש"ב הרבנית שיחיו לעבוד את ה' - שבזה נכלל ג"כ העבודה דבכל דרכיך דעהו - מתוך שמחה, ולגדל את כל ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעש"ט מתוך הרחבת הדעת. ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקמ)

***

להעסיק המחשבה בתורה ומצוות

… נעם לי לקבל מכתבו מי"א כסלו, עם הרשימה שמחלק לצדקה, שעשו כהוראתו, וכשהייתי על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתיו, והנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו.

ומתחיל מחדש כסלו, הוא חדש הגאולה והנסים, הנה יחזקהו השי"ת ויחלימו, ומתוך בריאות הנכונה ינהג הגבאות בבית הכנסת ליובאוויטש [ש]בליובאוויטש, שבדרך ממילא יומשך ג"כ ברכה שיוכל לעבוד עבודתו הפרטית במשרתו כדבעי. והעיקר - שלא יעסיק כח המחשבה והתבוננות שלו כי אם בעניני תורה ומצות.

ואם לפעמים יש לו מחשבות של מרה שחורה, אף שבכלל חידוש הי' אצלי דבר זה, הרי ידוע מ"ש בתורה אור שמצד מרה שחורה באה ג"כ התמדה בלימוד החכמה ובפרט בלימוד תוה"ק, ובמילא גם הוא יעשה כן ויעבוד את ה' בשמחה בכל דרכיו.

בברכה לאריכות ימים ושנים טובות לו ולזוגתו - שיחיו, ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'רצט)

***

הסחת דעת מהמרה שחורה

… נעם לי לקבל מכתבו מעש"ק, בו כותב ע"ד התעסקותו בשדה חינוך הכשר המקרב את לבם של בני ובנות ישראל לאבינו שבשמים, ומה שכותב שאינו שבע רצון כי לא הצליח הרבה במשמעת, הנה זה מכבר אמרתי לו שיסיח דעתו מהמרה שחורה שלו שאין לו יסוד, ומה שלא הצליח הרבה, הנה בטח הוא ע"פ מרז"ל מגילה ו' ע"ב אם יאמר לך אדם לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, אבל קודם לזה נאמר, אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, ובמילא הרי בידו דבר זה.

ב) מ"ש שאינו שבע רצון, הנה סימן טוב הוא זה, כי אי שביעת רצון יכול להמשיך גילוי כחות הנעלמים אם כחות הגלוים אינם מספיקים, משא"כ שביעת רצון מביא ע"פ רוב לישות וכו' והעדר העבודה ועכ"פ העדר העבודה במרץ המתאים, וזה היפך תכלית המקווה, והכוונה שעבודת האדם צריכה להיות דוקא ביגיעה. והאריכות בזה אך למותר.

בברכה להצלחה בענינים הכלליים והפרטיים.

המחכה לבשו"ט. ...

(אג"ק ח"ז, אג' א'תתקג)

***

לא לדבר או לחשוב סברות של מרה שחורה - סגולה שלא יבוא לידי פועל

… במענה על מכתבו, שבו נראה שעדיין לא פעלתי עליו רוממות הרוח, וכמדומה שכבר אמרתי לו כמה פעמים, שעפ"י המבואר בספרים - לאו דוקא בספרי חסידות - הנה אין לחדש סברות של מרה שחורה בעולם, שזהו סגולה שלא יבוא הדבר לידי פועל, ולא רק שאין לחדש בדבור - וע"ד המובא בדא"ח (כמדומה שנדפס בסוף סידור מאה שערים) שהרב המגיד כשהי' נופל לו סברא הי' אומרה בדבור כדי להמשיכה בעולם - אלא שאפילו במחשבה אין לחדש סברא כזו והטעם כנ"ל, והוא מובן ג"כ מפתגמי כ"ק נשיאינו רבוה"ק שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהיו אומרים, טראכט גוט ווע[ט] זין גוט.

בטח נדמה לו שקשה במאד לפעול על כח המחשבה בהנ"ל, ובלית ברירה ילביש כח המחשבה במחשבה דתורה, ומהטוב ברוחניות יומשך ג"כ טוב בגשמיות.

והמורם מכל הנ"ל, אשר ככל מה שיתחזק בבטחונו עד שיפעול גם על המחדו"מ שלו, הרי יתגשם הדבר במוחש יותר לפרנסה בהרחבה בגשמיות וגם ברוחניות...

בברכה. ...

(אג"ק ח"ו, אג' א'תשצב)

***

הנבירה והפלפול בדיעות הרופאים - רק לרופאים, דאגה מזיקה לבריאות

… נצטערתי לשמוע מהבהלה בריצה לרופאים במשך כל היום כולו ועל דבר שאין לזה כל יסוד, ופליאה גם על בעלה הרב שי' למה זה ועל מה זה משתמשים הם בענין הזריזות במקום שאינו צריך, ואם בכלל הזריזות מעלה היא, אבל מלבד זאת שהבהלה בכ"א חסרון הוא הרי גם זריזות לאו בכל ענין מקומו הוא, עליהם להיות בטוחים בהשי"ת המהווה מקיים ומחי' את כל העולם ומלואו ובפרט את כל אחד ואחת מישראל עם קרובו אשר ישלח לה בריאות הנכונה וביחד עם בעלה הרב שי' יגדלו את בנם שי' לתורה לחופה ולמעשים טובים, ואף שצריך לכל דבר גם כלי בדרך הטבע, היינו לשאול דעת רופא ולמלאות אחרי הוראתו, אבל ה'פארקאכקייט אין דעם והפלפול והשקלא וטריא בדיעות הרופאים וההעמקה בחכמת הרפואה ועניני', הרי אין זה ענין אלא רק לאותם אשר פרנסתם היא בזה, כדי שיוכלו לעשות מלאכתם באמונה עפ"י ציווי התורה ורפא ירפא, אבל השאר הנה עליהם להשתמש בשכלם ובכח הבנתם ודעתם כמה שחוננם השי"ת אם בעניני תורה ומצות או בדברי הרשות שאפשר להפכם לענין של מצוה, אבל הדאגה והמרה שחורה אין זה אלא דברים המזיקים להבריאות, הן בריאות הגשמי והן בריאות הרוחני ומטרידים ומבלבלים אותם מלמלאות תפקידם ושליחותם בעלמא דין, והשי"ת יזכה אותה ואת בעלה הרב שי' להיות בהם הסימנים דעמא פזיזא בענינים של תורה ומצות והמתינות והישוב הדעת בשאר עניניהם ויהי' להצלחה בגשמיות וברוחניות,

בברכה לבריאות הנכונה. ...

(אג"ק ח"ו, אג' א'תרלג)

***

לא להתעמק במה שפגם בעבר, אלא לאחוז בשמחה

… ומ"ש בענין התקון על העבר אשר אין לו כח להתענות וכו' הנה יעיין בספר תולדות מהר"ש עמוד ע"ב פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש, פאסטען הייסט ניט ניט עסען פון נץ החמה ביז צו דער שקיעה, דאס הייסט דארען, תענית איז עבודה, טראכט אלע טאג 15 מינוט אדעתי' דנפשי' וועגען זיך, וסיים כ"ק אדמו"ר נ"ע אשר עי"ז נשתנה החסיד לא רק בכחות הנפש אלא בשינוי ממהות למהות וסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר שמסיפור זה יש לכאו"א להוציא, אז יעדערער דארף טראכטען 15 מינוט אלע טאג וועגען זיך.

ולדעתי, הנ"ל הוא נוסף על ההוראה הכללית שישתדל לא להתעמק במה שעבר ופגם, כי כנראה אצלו זהו עצת יצר כדי להכשילו בעצבות ומרה שחורה, אלא יאחז בהקו דשמחה, עבדו את ה' בשמחה שצ"ל שני הענינים, עבודת עבד כמבואר בתו"א ר"פ משפטים ונכלל בזה ג"כ סוג דעבד כנעני שז"ע דבהפקירא ניחא לי' ואעפ"כ הוא עובד את הוי' ודוקא בשמחה. כי בההתבוננות קלה אפילו יבוא לידי הכרה אשר אשרי חלקו וטוב ויפה גורלו שזכה להיות חסיד ובמילא ווי עס וועט זיין מיט עם, איז ער בטוח שהרבי יעמידו בקרן אורה אמיתית, אלא שצריך להיות חזק בהתקשרות ע"י לימוד תורת דא"ח ובענינים דאהבת ישראל וכבר פסק אדמו"ר הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך היא הכלי לואהבת את ה"א. ...

(אג"ק ח"ו, אג' א'תקמא)

***

אין לבלות זמן על זה שהמצב לא טוב, אלא לנצל כל רגע לעבודה, ואז רואים שאין יסוד למרה שחורה

… מ"ש שנתרחק מאנ"ש ומצטער ע"ז, הנה ידוע מרז"ל שהכל בידי שמים חוץ מיר"ש ובמילא אין זה תלוי אלא בידו להתקרב ויגעת ומצאת תאמין, אלא שצריך להיות כמבואר בתניא פרק מ"ב, כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ שחופר אחריו ביגיעה עצומה,

וכבר אמרתי כמה פעמים שידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שעתה הוא זמן תכוף קודם ביאת המשיח וכל רגע ורגע יקב במאד ואין לבלות הזמן על עננים של מ"ש וחיפוש אחרי טעמים ונמוקים מפני מה מצב באופן כזה ולא טוב יותר, כ"א צריך לנצל כל רגע ורגע לעבודה הן בעצמו והן בזולתו, ואז המילא רואים שאין כל יסוד להמרה שחורה, כי כשמחפשים את האמת מצליחים הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, ובפרט שמובטחים אנו ע"פ הידוע הבטחת אדמו"ר הזקן (הובא במכתב כ"קמו"ח אדמו"ר זצוקללהה נבג"מ זי"ע בסוף ספר קיצורים לתנא סוף ע' קכ"ב) שבגלל המס"נ שלו, פסקו בב"ד של מעלה אשר בכל ענין של תורה ויר"ש ומדות טובות תהי' יד מקושריו (של אדמוה"ז) והולכי בעקבותיו, על העליונה... ...

(אג"ק ח"ה, אג' א'תפה)

***

השם משגיח עליהם ועל ילדיהם ואין מה לדאוג

… קבלתי מכתבו מוצש"ק תרומה, ונצטערתי לקרות בו אשר זוגתו תחי' מרגשת חלושה, ולא די בזה ומוסיף במכתבו עוד תיבת מאד ובודאי יש בזה הוספה מצד המרה שחורה שלו בעצמו נוסף על המ"ש והניערווין של זוגתו שתחי', ואם היו מתחזקים שניהם בבטחונם בהשי"ת אשר הוא הוא המהווה את העולם ומלואו ובמילא גם עולמם הם עם ילידיהם בכל עת ובכל רגע, ומשגיח עליהם בהשגחה פרטית לבל יחסר כל המצטרך להם ולילידיהם שיחיו, במילא אין להם להתערב בעינו של השי"ת ולדאוג באיזה אופן ימציא להם השי"ת את כל הצריך להם לאחר זמן, והכל גלוי וידוע לפניו וכבר קצב להם מזונותיהם בהרחבה כפסק רז"ל בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ ובידם עוד להוסיף ע"ז את כל מה שיוציאו על חינוך ילידיהם בכיוון לחינוך דתורה, שכיוון זה מתחיל בתחלת כניסת נפש האלקית (ועיין בשו"ע לרבינו הזקן מהדורא בתרא סוף סי' ד' במוסגר, וידוע מרז"ל אשה כמאן דמה[י]לא דמיא) - היו רואים זה גם במוחש. ...

(אג"ק ח"ה, אג' א'תנה)

***

צריך לעשות גדה עם המרה שחורה, ואם לא עוזר - אז אפשר לנצלה בהתמדה בתורה

… קבלתי מכתבו מיום ד' העבר וכמנהגו ב"קדש" מסיים הוא מכתבו בבקשת ברכה להצלחה, וכנראה שתיכף כשעבר הגבול לקנדה הנה נפל עוד הפעם במרה שחורה במחשבותיו, וכבר אמרתי לו כמה פעמים שהוא וזוגתו שיחיו דארפען מאכען א ברעג מיט די מרה שחורה, ואם אין עצה אחרת -הרי מבואר בתו"א אז מרה שחורה קען מען אויסניצען אין התמדה בתורה, ויש בזה תועלת אז מען פארהיט דעם געזונט, מצד העדר המ"ש מענינים גשמים וגם פרנסה ברוחניות מצד התועלת שיש בלימוד התורה.

המחכה לבשורה טובה בנוגע לבריאות זוגתו תחי' וכן אשר כמ"ש, ולו יהי' בקבלת עול, לקחת שניהם על עצמם לעבוד את השי"ת מתוך שמחה.

בברכה. ...

(אג"ק ח"ה, אג' א'רלה)

***

לחינם מרבה במרה שחורה, ע"י התמדה בתורה תתמעט המרה שחורה

… עוה"פ הנני לכתוב לו מה שכבר אמרתי לו כמה פעמים, אשר לחינם מרבה הוא במרה שחורה ומבזבז מעותיו, מנוחת נפשו וכפשוטו די נערוון שלו, על חששות שאין להן יסוד. ויהי רצון שבקרוב ממש ישקיע את תכונת נפשו זו בהתמדה בלימוד ולא רק בתורת הנגלה אלא גם בתורת החסידות ולאום מלאום יאמץ. בשיעבודו בהתמדה בתורה תתמעט המרה שחורה בעניניו. והשי"ת ישלח לו רפואה בקרוב, וגם המרה שחורה בכלל זה.

אתענין לדעת על דבר הקביעות עתים שיש לו בתורת הנגלה והחסידות, ובטח יודיע בשורות טובות גם בזה.

בברכ[ת] רפואה ובריאות הנכונה לו ולכב"ב שי', ...

(אג"ק ח"ד, אג' תתיט)

 

עצה למרה שחורה

… ומה שכותב בענין המיחושים שאצלו, הנה בטח אין זה אלא מרה שחורה בלבד, וידוע העצה לזה עפ"י המבואר בתורה אור לאדה"ז פ' תולדות ביאור לד"ה מים רבים, אשר במרה שחורה טוב להשתמש לענין התמדה בלימוד. וכמובן באופן שלא יחליש בריאותו ח"ו. וכשאהי' על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אקרא הפדיונות המוסג' במכתבו, ובודאי הצדיק יברך והשי"ת ימלא ברכות צדיק, דאשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי, על מילואן, בגשמיות וברוחניות.

החותם בברכה ומחכה לבשורות טובות ממנו. ...

(אג"ק ח"ג, אג' תש)

***

עצה למרה שחורה

… איך האב באקומען אייער בריוו בעתו, נאר צוליב די פיל טרדות האב איך ניט געקענט ענטפערן ביז איצט. אייגנטליך נויטיקט ער זיך ניט אין מיין ענטפער, אזוי ווי איר האט דאך געהאט אן ענטפער פון מיין שווער כ"ק מו"ח אדמו"ר בשעת איר זייט דא געווען.

בכל אופן, וויל איך איבע'חזר'ן דאס וואס איך האב שוין א אפר מאל גערעדט:

[= בכל אופן, אני רוצה לחזור על מה שכבר דיברתי כמה פעמים:]

איינמאל פאר אלעמאל דארף מען וויסן, אז אמונה איז ניט א זאך וואס דארף בלייבן בלויז אין געדאנק, נאר מוז דרוכדרינגען דעם גאנצן לעבן.

[= פעם אחת עבור כל הזמן צריכים לדעת, שאמונה זה לא דבר שצריך להישאר רק בזיכרון, אלא מוכרח לחדור בכל החיים.]

דאס איז דאך קיין ספק ניט, אז איר זייט א מאמין. איז דאך די ערשטע זאך פון אמונה, אז דער אויבערשטער פירט די וועלט. און אויב ער האט בכח צו אנפירן מיט אנדערהאלבן ביליאן מענטש, איז דא[ך] א זיכערע זאך, אז אויך בנוגע צו אייערע ענינים וועט מקויים ווערן וואס עס שטייט אין פסוק: אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט.

[= הרי אין ספק, שאתם מאמינים. הרי הדבר הראשון באמונה הוא שהקב"ה מנהיג את העולם. ואם הוא יכול להנהיג חצי מיליארד אנשים, אזי בטוח גם בנוגע לעניינים שלכם יקויים מה שכתוב בפסוק: אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט.]

איצט באטראכט זיך אליין: דער אויבערשטער איז מבטיח אז אני אסבול ואמלט, טראכט איר איבער צי א גוי פון דער אדער יענער לאנד וועט קאנען ח"ו שטערן דעם אויבערשטן אויספירן זיין הבטחה. און אלס פועל יוצא דערפון באטראכט זיך אליין, צי נויטיקט זיך דער אויבערשטער אז איר זאלט דאגה'ן ווי דער אויבערשטער זאל אנפירן מיט אייער בעל-הביתישקייט און לייזן אייערע פראבלעמען, אדער אן אייערע דאגות וועט דער אויבערשטער אויך באווייזן צו געפינען דעם גוטן אויסוועג?

[= עכשיו חושב הוא לעצמו: הקב"ה מבטיח שאני אסבול ואמלט, ??תחשבו?? האם גוי מארץ זו או אחרת יוכל ח"ו להפריע להקב"ה לקיים את ההבטחה שלו. וכפועל יוצא יחשוב לעצמו, האם זקוק הקב"ה שאתם תדאגו איך הקב"ה ינהיג עם הבעל-הביתשקייט ויפתור את הבעיות שלכם, או שגם בלי הדאגות שלכם הקב"ה יראה למצוא את הפתרון הטוב?]

סוף כל סוף דארפט איר געדיינקען אז דער רבי הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע האט אייך געבענטש, און א ברכה פון א צדיק וועט זיכער מקויים, במילא וועט אייער ברכה אויך זיכער מקויים ווערן. נאר וואס דען, מען האט אייך געגעבן צוויי ברירות: אדער, ביז איר וועט זען דעם קיום הברכה, זאלט איר ארומגיין א פאר'דאגה'טער אפשר ח"ו וועט די ברכה ניט מקויים ווערן, און דערנאך, ווען זי וועט מקויים ווערן, וועט אייך צוקומען נאך א דאגה, וואס האט איר געדארפט פטר'ן אזויפיל לעבנסקראפט דאגה'נדיק אומזיסט; - אדער איר זאלט זיין שטארק אין אייער בטחון און אמונה אין השי"ת, אז ער וועט אייך פירן אף דעם ריכטיקן וועג און וועט מקיים זיין אלע ברכות וואס מ'האט אייך געבענטשט, און דערנאך, ווען איר וועט זען ווי זיי ווערן מקויים בפועל ממש, וועט איר קאנען זאגן צו זיך אליין: זע ווי גוט איך האב געהאנדלט, וואס איך האב ניט געזארגט וועגן זאכן וועגן וועלכע עס [איז] ניט געווען וואס איבערצוטראכטן.

[= סוף כל סוף את צריכים לזכור שהרבי, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ברך אתכם, וברכה מצדיק בודאי תקויים, במילא הברכה שלכם גם בטח תקויים. אלא מה, נתנו לכם שתי ברירות: או, עד שתראו את קיום הברכה, תסתובבו מודאגים אולי ח"ו הברכה לא תקויים, ולאר מכן, כשהיא תקויים, תתווסף אצלכם עוד דאגה, מה הייתם צריכים לבזבז כל כך הרבה כח על דאגה לחינם; - או שתהיו חזקים בביטחון ואמונה בהשי"ת, שהוא יוביל אתכם בדרך הנכונה ויקיים את כל הברכות שברך אתכם, ולאחר מכן, כשתראו איך שהם מקויימים בפועל ממש, תוכל לומר לעצמכם: תראה כמה טוב התנהגתי, שלא דאגתי על דברים שלא היה צריך ??להרהר?? עליהם]

דאס איז איינע פון די מיינען פון דעם שווער'ס ברכות צו אייך, און ניט נאר בתור ברכה נאר אויך בתור באפעל, איר זאלט זיין בשמחה, ווארום בעזר השי"ת וועלן די פראבלעמען, וועלכע דוכטן זיך אייך אויס אויז שווער, געלייזט ווערן און איר האט גאר ניט וואס צו דאגה'ן, און קאנט זיין בשמחה און מקיים זיין דעם עבדו את ה' בשמחה.

[= זהו אחד מהכוונות של הברכות של חמי אליכם, ולא רק בתור ברכה אלא גם בתור הוראה, שתהיו בשמחה, מכיון שבעזר השי"ת הבעיות, שנראים לכם קשים, ייפתרו ואין לכם מה לדאוג, ותוכלו להיות בשמחה ולקיים את עבדו את ה' בשמחה.]

איך ווינש אייך א כשרן און פרייליכן פסח, א געזונטן און פרייליכן תמיד, און איך ערווארט צו הערן פון אייך גוטע בשורות בקרוב.

בייליגענד איז די שיחה פון פסח תש"ג, וואס וועט אייך זיכער אינטערעסירן. ...

(אג"ק ח"ד, אג' תתקפד)

***

אין מה לדאוג על מחר

… אין ענטפער אויף אייער בריוו פון יו"ד מנ"א, וואונדערט מיר אויף אייך וואס איר שרייבט אז דער חילוק פון פאראיארן ביז דעם יאר איז חוץ מדרך הטבע ועל פי סגנון המכתב מיינט איר ניט אין דער זייט פון טוב.

[= במענה על מכתבכם מיו"ד מנ"א, מפליא אותי עליכם שאתם כותבים שההבדל בין פעם להיום הוא חוץ מדרך הטבע ועל פי סגנון המכתב אתם לא מתכוונים בצד הטוב.]

לויט מיין מיינונג, אויב איר וועט זיך דערמאנען בהנוגע צו געזונט און נעמען אין אכט וואס אייער פרוי תחי' ערווארט בשעה טובה ומוצלחת, איז דאך א דבר ברור אז עס איז חוץ מדרך הטבע ת"ל אבער בצד הטוב.

[= לפי דעתי, אם תיזכרו בהנוגע לבריאות ותשימו לב למה שאשתך תחי' מצפה בשעה טובה ומוצלחת, אזי דבר ברור שזה חוץ מדרך הטבע ת"ל אבל בצד הטוב.]

און דאס וואס אויף א קורצע וויילע ווערט ווייניקער אין די סכומים וואס ליגן אין באנק אויף דער קאנטא, איז דאך דאס ניט א חסרון בענינים בפועל, ווער רעדט נאך בעניני בני חיי ומזוני.

[= וזה שלזמן קצר הסכומים שמונחים בבנק מתקטנים, זהו לא חסרון בענינים בפועל, ??ובוודאי לא?? בעניני בני חיי ומזוני.]

וידוע מאמר רז"ל (סוטה מח:), אז דער וואס האט אויף דער הוצאה פון טאג און דאגה'ט פאר מארגען הרי זה מקטני אמנה, איז אז מען איז ב"ה פארזארגט במזומן ניט נאר פאר דעם טאג נאר אויף דעם חודש אויך, ווער רעדט נאך אויף עטלעכע יאר, נאר מען דאגה'ט וואס וועט זיין אין מערערע יארן ארום, און ווען דער דעפאזיט אין באנק ווערט קלענער ווערט די דאגה גרעסער אלץ אויף מערער יארן ארום, און מען פארגעסט בשעת מעשה - אז דאס האט ניט א ערך און איז ניט פון דעם סוג פון הטבת מצב הבריאות ומילוי משאלות לבבם לטוב, איז דאס גאר א געוואלדיקער העלם והסתר.

[= וידוע מאמר רז"ל (סוטה מח:), שזה שיש לו הוצאה של היום ודואג עבור מחר הרי זה מקטני אמונה, אזי ב"ה כשדואגים במזומן לא רק עבור היום אלא גם על כל החודש, ושלא נדבר על כמה שנים, אלא שדואגים מה יהיה בעוד הרבה שנים, ושוכחים בעשת מעשה - שאין לזה ערך ושזהו לא מסוג של הטבת מצב הבריאות ומילוי משאלות לבבם לטוב, שזה לגמרי העלם והסתר נורא.]

זעלבסטפארשטענדלעך מיין איך דא ניט דעם ענין פון מוסר זאגן, ס'איז נאר א שאד און צער ווען א איד וואס האט מיט וואס צו זיין בשמחה ניט נאר בענינים רוחניים נאר אפילו בענינים גשמיים, דאס הייסט אז די שמחה איז דאן ניט נאר פון דער נשמה נאר אויך פון דעם גוף, סיי פון נפש האלקית סיי פון נפש הבהמית - איז תמורת זה [איז ער] פארזארגט און איז זיך מצטער וואס וועט טאן דער הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים אין עטלעכע יאר ארום בהנוגע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו.

[= מובן מאליו שאני לא מתכוון כאן בענין של הטפת מוסר, אלא שחבל וצער שיש לו עם מה להיות בשמחה לא רק בענינים רוחניים אלא אפילו בענינים גשמיים, זאת אומרת שהשמחה היא אז לא רק מהנשמה אלא גם מהגוף, הן מהנפש האלוקית והן מהנפש הבהמית - ותמורת זה [הוא] דואג ומצטער מה יעשה הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים בעוד כמה שנים בהנוגע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו.]

אזוי ווי מיר געפינען זיך שוין אין די פריילעכע טעג, און לויט דעם אויסדרוק פון זהר (יתרו עח, ע"ב) אז פון עשירי באב עשו אתאבד ולא אשתכח, אזוי זאלן אויך גיין פארלארן און זיך ניט אויפזוכן די אלע העלמות ופתויים וואס קומען פון עשו'ס זייט, וואס דאן וועט מקויים ווערן בכל לבבך, בלבב שלם, מיט צוויי ב', עבדו את ה' בשמחה.

בברכה.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתסד)

***

מובטחני אשר השם יתברך ויתעלה שומר ישראל ישמרהו ואת כל ב"ב

… אגרתו היקרה מיום ו' מנחם אב קבלתי אל נכון, ונצטערתי לקרות בה שהיתה דאגה בלבו, ומובטחני אשר השם יתברך ויתעלה שומר ישראל שלא ינום ולא יישן ישמרהו ואת כל ב"ב שיחיו בכל מקום שהם מכל ענין של עגמת נפש ח"ו.

וגדול זכותו שעומד בכל תוקף לשמור את בני ובנות ישראל מצרות ועג"נ ברוחניות שבמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה תבוא עליהם ברכת השי"ת כמה פעמים ככה מתוך מנוחת המח והלב, ויוסיף אומץ בעבודתו בקדש להחזקת והרחבת החנוך על טהרת הקדש.

בכבוד וברכה למנוחת הנפש ומנוחת הגוף לו ולב"ב שיחיו.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתקנח)

***

דאגה שנכשל - להרבות בצדקה עד ערך נ"ג וחצי דולר

… מסר לי... שי' אודות הדאגה שלו אשר בהיותו במדינתנו חושש שנכשל פעם או פעמיים בשגגה ע"י שנודע לו אשר המקוה לא היתה כשרה אבל אינו יודע הפרטים בזה, ואמרתי ל... שי' שלדעתי קרוב הדבר שאין זה אלא דמיון וכיון שכלשון רבנו הזקן באגה"ק ואגרת התשובה כל החרדים לדבר ה' נוהגים עכשיו להרבות מאד מאד בצדקה הרי הוא וזוגתו שיחיו יפרישו בל"נ כמובן בימי החול לפני התפלה או הברכות וזוגתו תחי' גם לפני הדלקת הנרות בעש"ק וערב יום טוב איזה פרנק נוספים על מה שנהגו עתה להפריש לצדקה עד שיתקבץ סכום של לערך נ"ג וחצי דולר, וישכחו על כל הענין הנ"ל, והשי"ת יאריך ימיהם ושנותיהם בטוב ויראו נחת אמיתי נחת חסידותי בכל יו"ח שיחיו מתוך בריאות הנכונה הן בגשמיות והן ברוחניות.

בברכה. ...

(אג"ק ח"י, אג' ג'ה)

***

מתעקש לדאוג אפילו שראה נסים גלויים

… הפ"נ המוסגר במכתבו אקרא על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולפלא עליו, כי הרי כ"פ כתבתי לו מההכרח הכי גדול להיות בשמחה, ובכל מכתב ומכתב המתקבל ממנו הנה תחלתו וסופו הוא בנוסח הישן. והנקודה היא אשר - הכל שלא כדבעי, בריאות שלו ושל זוגתו ובניהם, פרנסה עצבנות כו', ולמרות כ"ז שרואה במוחש ניסים גלוים. (וכנראה שאינו רוצה לזכור מה שאמרו הרופאים מראש, ואיך שנתקיים ענין ההריון והלידה כו' בהיפך גמור מדבריהם). והנה כבר הורגלנו שבזמן הגלות - העלם והסתר חשך כפול ומכופל, אבל הרי גם לחשך זה צ"ל גבול. ובהנוגע אליו הנה כל מה שמראים לו לטוב, הרי כנראה לא נגע ולא פגע.

ואף שלכאורה ה"ז עובדה שלו. אבל מצער לראות ווי א איד פייניגט זיך מענינים שאין להם יסוד, ומקלקל עי"ז את בריאות שלו. ובודאי הרי אי אפשר שלא ישפיע על בריאות ב"ב שיחיו, כיון שכמו שכותב בכל מכתביו הוא בצער ודאגה גדולה.

ומה שמבקש שיברכוהו כו' וכו', הרי אי אפשר לשלול מאיש היהודי הבחירה חפשית (כיון שמקורה היא בזה שנפש האלקית היא חלק אלקה ממעל ממש, שרק שם ישנה בחירה חפשית בלי כל הכרח. ובמילא כן הוא גם באיש הישראלי). ואם הוא רוצה להתעקש היפך השכל, לראות בכל מצב ומצב דוקא ענינים שלא כדבעי, ולהסיח דעתו לגמרי מכל מה שמראים לו ממעל בטוב הנראה והנגלה, הרי מי יאמר לו מה תעשה.

ותקותי שלמרות כל זה, הנה כיון שפסקו רז"ל (ב"ב י"ב) דכל שמטיבין לו - ה"ז לאורך ימים, גם עמו תהי' הנהגה כזו. ובכ"ז יעיין עוה"פ אליבא דנפשי' בזוהר הק' חלק ב' דף קפ"ד ע"ב ד"ה תא חזי.

וכבר ידוע הדיוק אשר בנגלה דתורה מורגל הלשון תא שמע רק שמיעה בלבד, אבל לאידך גיסא הבנה, ובנסתר דתורה מורגל הלשון תא חזי, ראי' שאין שמיעה דומה לה, אע"פ שלא תמיד מבינים ומשיגים.

בברכה אשר סו"ס יתמסר להוראת הבעש"ט והנשיאים שלאחריו - לעבודת ה' דוקא מתוך שמחה ובריאות הנכונה לו ולכל ב"ב שיחיו. ...

(אג"ק ח"י, אג' ג'נ)

***

אין להתרשם אם ענין לא נעשה תיכף ומיד

… בודאי נשארת אצלו העתקת המכתבים שכותב אלי, ובמילא ישווה את הכתוב במכתביו הראשונים הפיזור הנפש והדאגה מענין... והתנועה הפכית בזה במכתבו האחרון, ויה"ר שיהי' זה מופת חותך עכ"פ מכאן ולהבא, שאין להתרשם אם איזה ענין שהוא אינו נעשה תיכף על אתר כפי הנראה לעיני בשר, אלא לוקח איזה ימים יותר, ומלבד שהחלטה זו הוא דבר הכרחי לבריאות הרוחניות, ה"ז ג"כ טוב ומועיל ביותר לבריאות בגשמיות.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל ובעניניו הפרטים המחכה לבשו"ט.

(אג"ק ח"י, אג' ג'שכה)

***

עצה לטרדות - לשוחח עם חבר אמיתי

… במענה על מכתבו מט' אייר, שנתקבל באיחור זמן קצת, בו כותב אודות טרדותיו ופיזור הנפש שבמילא משפיע על השיעורים בנגלה ובחסידות ובעבודת התפלה.

והנה בכגו דא, ידועה העצה קנה לך חבר, שנוסף אשר בטח מזמן לזמן מתדבר עם זקני אנ"ש בכל, הנה יהי' לו חבר אמיתי, היינו כזה שיוכל לגלות לפניו נגעי לבבו, וכבר ידוע מרז"ל דאגה בלב איש ישיחנה ואמר ע"ז הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי אשר באופן כזה, הננה שני נפה"א נלחמים על נפש הבהמית אחת, והרי כבר רואים התועלת מזה במוחש. ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תקלו)

***

ירידה במצב הרוחני - להוסיף בלימוד

… בבמענה על מכתבו, בו כותב אשר מרגיש הוא ירידה במצבו הרוחני וכו'. ומובן אשר לכל לראש בכגון דא צריך להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה ובפרט בלימוד פנימיות התורה הנותנת חיות ואור בכל ענינים דקדושה של האדם, ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך. כן יש להזהר מלהגזים ח"ו באופן הירידה, וכמובן ג"כ מד"ה מזמור שיר ליום השבת לכ"ק אדמו"ר האמצעי, אשר הו"ל זה עתה. ואח"כ ילמוד בשימת לב הראוי' בספר תניא קדישא פרק כ"ו-כ"ט, ומה טוב אשר יתודע עם המשפיעים דא"ח בישיבת תומכי תמימים, וישיח לפניהם דאגתו זו ויקוים בו מאמר רז"ל עה"פ דאגה בלב איש ישיחנה כו'.

בברכה ללימוד התורה בחיות ולהוסיף בחסידות בהדרכותי' ומנהגי' ולבשורות טובות, ...

(אג"ק חי"ב, אג' ד'יד)

***

דאגה ועצבות איך לשוב להשי"ת - שילמד תניא עם עוד אחד

… במענה על מכתבו מכ"ג מנ"א, בו כותב אשר אין לו סדר היום נמצא בדאגה ביאוש ובעצבות וכו' ואין יודע איך לשוב להשי"ת וכו'.

והנה כבר מלתו אמורה בכמה מספרים הקדושים ובפרט בספרי ומאמרי חסידות, ומהם בספר תניא קדישא וכמצוין במפתח הענינים אשר בסוף ספר התניא קדישא. אבל כמו שאר חלקי התורה נקלטת היא ונקנית בדבוק חברים ובהצלחה גדולה יותר, שמזה מובן שצריך ללמוד תניא עכ"פ עם עוד אחד, והרי הנמצאים בירושלים עיה"ק כמה אברכים וגם זקנים שיכול לקבוע שיעור עמהם בהנ"ל והם כאלה שיסבירוהו בדבר הקשה בספרים הנ"ל באם יוזקק לזה וידוע דברי כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו של רבנו הזקן, שכששנים מתדברים בעניני תורה ועבודה הרי זה שתי נפשות אלקית על נפש הבהמית אחת, וק"ל.

ויהי רצון שיבשר מהטבה ניכרת בכל האמור ואין לך דבר העומד בפני הרצון וע"פ הודעת חז"ל יגעת ולא מצאת אל תאמין.

בטח יודע משלשת השיעורים של חת"ת (חומש תהלים תניא) בכל יום, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכת כוח"ט, ...

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תשח)

***

העצה להעדר דאגות הוא מדת הבטחון

… ב) במ"ש אודות מצב בריאותו והמיחוש שהי' לו בעבר והוראת הרופא אשר עליו להיות שליט ברוחו ולשחרר עצמו מדאגות ומתיחת הרוח וכו'.

ידועה העצה היעוצה להעדר הדאגות, הוא מדת הבטחון; והאריכות בהאופן איך להסביר לעצמו ענין הבטחון, מבואר בכ"מ ומהם בס' חובת הלבבות שער הבטחון; ובאמת הרי זהו תוצאה ישרה מיסודי אמונת בני ישראל, אשר כולם הם מאמינים בני מאמינים: והאמונה היא שהשי"ת משגיח על כאו"א בהשגחה פרטית ואשר השי"ת הוא עצם הטוב, ובלשון רז"ל כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, וא"כ מה מקום נשאר לדאגה? אין זה כי אם כששוכחים על עיקרי האמונה, אפשר שתתעורר דאגה.

ולהעיר אשר ע"פ הנ"ל, בד"א בענינים שבידי שמים, וע"פ מרז"ל הכל בידי שמים חוץ מיר"ש, ולכן בעניני תורה ומצות על האדם לדאוג איך לשפר דרכיו להיות מתאים לתכלית בריאותו כדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני.

תקותי אף שאינו מזכיר עד"ז, שיש לו קביעות עתים בתורת הנגלה וגם בתורת החסידות ומוסיף מזמן לזמן, שהרי נצטוינו לעלות בקדש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'רמז)

***

דאגה מחוסר אמונה היא עצמה הוכחה על אמונה

… ו ואחרון עיקר, במענה על הבא ראשונה במכתבו, שכשאין אמונה כנה בלב כו' ולזה שרוי בדכאון כו'.

שמעתי סיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שפעם התאונן חסיד לפני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק על שנופלים לו ספיקות באמונה, ושאל אותו הצמח צדק: מה איכפת לך? וענה החסדי בהתרגשות הכי גדולה, וכי מה זו שאלה מה איכפת לי, הרי כו' וכו'. ואז אמר לו הצמח צדק: הרי זה גופא ההוכחה על מצבך שמאמין אתה וכו'.

וככל סיפורי צדיקים גם מסיפור זה יש ללמוד כמה דברים. ובהנוגע לנידון דידן, הדאגה על חוסר אמונה כנה, הרי זה גופא הוכחה שישנה בפנימיות הנפש, אלא שמה שהוא מכסה עלי', או בסגנון לשון החסידות, מפסיק בין הפנימיות והחיצוניות.

וכשיודעים שזהו המצב, הרי ידיעה והכרה זו מכוונת את העבודה להסרת ההפסק וביטולו. אבל פשיטא שלא על ידי דכאון המביא לחלישות מרץ פעולות צ יוסר ההפסק והמחיצה ואפילו לא תתמעט, ואדרבה.

ויהי רצון שיקוים בו מה שכתבתי במכתבי הקודם, שיעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב, ובפרט שאפילו לדידי' אין זה מונע מהתבוננות בצדדים השליליים, כמבואר בתניא, אלא שחבל על הזמן שאפשר לנצלו בענינים שמצד ימין לבלות אותו בטיפול בצד שמאל באם הוא בבחינת שינה ואינו פועל.

בברכה לבשורות טובות ולכתיבה וחתימה טובה. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'תעה)

***

כאו"א אינו תמיד במצב רוח שווה, ירידה דבר נורמלי וזמני, היצר מגזים ומגדיל, כל מה עביד רחמנא לטב עביד, היסח הדעת, ביטחון, התייעצות עם חבר

… לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבה מט"ו כסלו, בו כותבת אודות מצב רוחה ע"ד כניסה בקורס מזורז למורים בלתי מוסמכים וכו'.

וברור הדבר על יסוד מה ששמעתי ויודע אודותה... אשר השגחה העליונה חוננה אותה בכשרון לחינוך, בקליטת ידיעות כדבעי ובסדר, ובכלל באותן התכונות הנדרשות להצלחה בתור מורה מחנכת ומדריכה.

מובן גם כן, אשר כאו"א מאתנו בתוככי כללות בני אדם, איננו תמיד במצב רוח שוה, שעל כן האדם הוא בבחי' עולה ויורד, ומי לנו גדול, אפילו צדיקים גמורים אמיתים, כמבואר תואר זה על ידי רבנו הזקן, ובכל זה מפרש אשר גם עליהם אומר הכתוב, שבע יפול צדיק וקם.

אלא שבצדיק הרי זה נפילה לגבי מדריגתו הראשונה וכו'.

מהאמור מובן, אשר נורמלי הוא, שלא תמיד ענין ההתרכזות במדה שוה אצלה, וכן ענין הבטחון-עצמי וכו'. ובפרט כשלכל הנ"ל מתוספות תחבולות היצר, הרוצה לבלבל את האדם מעבודתו לבוראו, שאחד העיקרים בעבודה זו, מנוחת הנפש ובטחון מוחלט, שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, והכשרונות שבאדם שניתנו לו - בודאי נתנה האפשרית לנצלם גם כן, הרי מתחבולות היצר לפתות את האדם, אשר הירידה הזמנית והנורמלית לא כן הוא ומגזם אותה ומגדיל אותה בעיניו וכו'.

המורם מהאמור, שעלי' להסיח דעתה לגמרי ממחשבות שהן היפך מדת הבטחון יסוד אמונתנו ותורתנו תורת חיים, ולא להתרשם ממה שלפעמים אינה מוצאת בעצמה הכח להתרכזות כמו שהי' לפני יום ויומיים.

ועוד וגם זה עיקר, לרכוש חברה וידידה אשר תוכל לדבר עמה גלוית לב, וכבר נאמר, דאגה בלב איש ישיחנה, אף שכאמור דאגה זו היא פרי הדמיון אשר מקורו היא פיתוי היצר. ובודאי ובודאי אשר תגיע למטרה - להצליח בעבודת הקדש בתור מורה בשטח חב"ד, והאלקים עשה את הכל יפה בעתו ובזמנו.

בטח השתתפה בפעולות יום הקודש, יום הבהיר י"ט כסלו, שהוא ראש השנה לעניני תורת החסידות הדרכותי' והנהגותי', ותקותי שבכלל הוטב גם מצב רוחה ותבשר טוב בזה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ט, אג' ז'קלא)

***

מחשבות של דאגות - השגחה פרטית, פרק כ"ג בתהלים עם כמה מפרשים, תפילין, ציון

…במענה למכתבו מה' שבט עם הפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

בו כותב אודות מחשבות של דאגה וכו'.

ולפלא גדול ובפרט שהרי זכה ולמד כמה זמן בישיבה הק' תומכי תמימים (וקדושה אינה זזה ממקומה) כולל לימוד תורת החסידות המבארת ענין ההשגחה פרטית ושהוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב וכו' ומה טוב שילמוד סי' כ"ג בספר תהלים עם כמה מפרשים ומזמן לזמן יחזור על סימן זה.

כן מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו - באם לא נעשה כזה במשך שנים עשר חדש האחרונים -

והרי הימים ימי סגולה בסמיכות ליו"ד שבט יום הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר שעל הציון הק' שלו יזכירוהו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור. ...

(אג"ק חכ"ג, אג' ח'תשנז)

***

דאגה מנדרים

… מכתבי' נתקבלו, והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית יברכה בכל המצטרך לה.

לכתבה בנוגע נדרים, בודאי להבא תחדל מלנדור. ובנוגע לאלו שבעבר תבקש התרה על הנדרים ויתירוה, ואין כל מקום לחשש או לדאגה ח"ו. והרב ר' חיים יעקב שי' שלאַממע בודאי יוכל לסדר לה בענין הנדרים ותסיח דעתה מהם.

כיון שתורתנו אומרת "ורפא ירפא", בודאי ממלאה הוראות הרופא ככל אשר מצוה עלי'. ויהי רצון שתהי' רפואתה שלימה וקרובה.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור.

(אג"ק חכ"ו, אג' ט'תתנא)

***

ע"י התבוננות בהשגחה פרטית - בטל כל יסוד לדאגה או מתח

פשוט - ע"י התבוננות וכפי שרגילה (ע"פ כתבה) בכל עניני' with a full heart וגם ב intensity - בענין דהשגח"פ ע"י השם שהוא מנהיג העולם בכל עת (אלא שרצה שהאדם יעשה התלוי בו בדרך הטבע ולא - שידאוג במחשבתו), וא"כ בטל כל יסוד לאיזו דאגה שתהי', או strain וכיו"ב.

 

with a full heart בלב שלם.

intensity אינטנסיביות.

strain מתח.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתקסב)

***

לאחר שדאגה ובמאוד ובכולם נסתדרה - איך אין יסוד לביטחון?!

בתחלת ההיכרות בינינו – דאגה ובמאד על: א) שידוך בשביל בתה תי', ב) איך להציל אחי' וב"ב שי' מרומניא, ג) הַתוכל להתפרנס מבלי להצטרך ח"ו לבריות,

שכ"ז ענינים עקריים וכו',

ובכולם – נסתדרה (והחסר בשלמות דהנ"ל – הרי אפשר שיתמלא),

ואיך אומרת שאין לה יסוד לבטחון?!

לשאלותי':

א) טוב (וגם לבריאותה) שתמשיך לעבוד.

ב) להתנהג ע"פ הרופא שלה.

אזכיר עה"צ להנ"ל.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתקסג)

***

חודש הגאולה תמוז כל אחד נגאל מענינים המבלבלים

… בנועם קבלתי מכתבו מכ"ח סיון, בו כותב אודות הטבת מצב בריאות זוגתו תחי'.

ויה"ר אשר בחדש גאולה של נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה נגאל, כאו"א מאתנו, מכל ענינים המבלבלים ממנוחת הנפש והרחבת הדעת, והרי לב כל ישראל ער הוא להקב"ה תורתו ומצותיו ולגאולה, וכמבואר במדרש שה"ש רבה על הפסוק אני ישנה (בגלותא) ולבי ער.

והשי"ת יצליחו, שכמו שכותב במכתבו שמוסיף בלימוד החסידות, שכוונתו בזה על עצמו, הנה ישתדל בכל יכולתו שיתוסף בלימוד זה גם בבית הכנסת, בתלמוד תורה דרבים, ויהי' אופן הלימוד בחקיקה, שמבואר מעלתה בכ"מ, וראה של"ה פרש[ה] זו, וביאורו בלקו"ת בפרשתנו וכן בפ' בחקותי.

ברכת הצלחה בכל הנ"ל, ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשעג)

***

השם שומר בכל מקום מכל ענין של עגמת נפש, ובזכות שמירת מצרות ברוחניות - הקב"ה יברכו מדה כנגד מדה

… שלום רב וברכת כל טוב!

אגרתו היקרה מיום ו' מנחם אב קבלתי אל נכון, ונצטערתי לקרות בה שהיתה דאגה בלבו, ומובטחני אשר השם יתברך ויתעלה שומר ישראל שלא ינום ולא יישן ישמרהו ואת כל ב"ב שיחיו בכל מקום שהם מכל ענין של עגמת נפש ח"ו.

וגדול זכותו שעומד בכל תוקף לשמור את בני ובנות ישראל מצרות ועג"נ ברוחניות שבמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה תבוא עליהם ברכת השי"ת כמה פעמים ככה מתוך מנוחת המח והלב, ויוסיף אומץ בעבודתו בקדש להחזקת והרחבת החנוך על טהרת הקדש.

בכבוד וברכה למנוחת הנפש ומנוחת הגוף לו ולב"ב שיחיו.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתקנח)

***

שומר ישראל יאמר לצרות די, בהעדר דאגות גשמיות יוכלו לעסוק בתורה

… ושומר ישראל אשר לא ינום ולא יישן ישמור את כאו"א מבני ישראל בכל מקום שהם ויאמר לצרות די, עד שמתוך מנוחת הנפש ובהעדר דאגות גשמיות יוכלו לעסוק בתורה ומצות מתוך הרחבת הדעת בפנימיות ובשמחה.

בברכה.

(אג"ק ח"י, אג' ג'קצד)

***

התפעלות מזה שאנשים בקרירות

… מה שמתפעל שאנשים הם בקרירות במקום שצריך להיות בחמימות – הרי אדרבה, ניכר מזה הרחמנות שיש עליהם, שאין יודעים תפקידם וזכותם – ואצלו צריכה להיות השמחה יתירה שיודע תפקידו וגודל זכותו. ...

(אג"ק ח"ה, אג' א'שסב)

***

Anchor 1

בטחון בהשם ומנוחת הנפש ושמחה מוסיפים גם מרץ מעבודת הקודש

… נעם לי לקבל מכתבו מער בחג הפסח - במצב רוח טוב בהרבה יותר מאשר במכתביו הקודמים. ויה"ר מהשי"ת שלא רק שישאר במצב רוח כזה, אלא אדרבה עוד יוסיף בבטחונו בהשי"ת, ובמילא במנוחת הנפש ובשמחה, שעי"ז יתוסף גם המרץ בעבודת בקדש. ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תפ)

***

פליאה הדאגה לפרנסה אחרי שראה נסים שהזן ומפרנס למליונים יפרנס גם אותו

… כן באתי להעיר אודות הרושם הכללי של מכתבו, שכנראה עוד הפעם נמצא הוא במצב רוח של דאגה, ובאמצע היא הדאגה פן יחסר לחמו ח"ו, ומובן שפליאה גדולה ביותר עליו בזה, כי הרי די ומספיק המובא בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט בהנוגע למדת הבטחון כו' וכו' (שכמובן אין זה סתירה בהשתדלות בעשיית כלים לפרנסה וכמ"ש וברכך ה"א בכל אשר תעשה, אבל העשי' צריכה להיות כלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל ולא יגיעת המוח והראש והלב), ובפרט בדכוותי' שראה ניסים בעיני בשר עמו בפרט, הנה לפתע פתאום דואג אם הזן ומפרנס לכל שהוא לפי ערך אלף ושמונה מאות מליון אנשים, יפרנסו גם הוא ובני ביתו שיחיו בכשרות ובהרחבה וחבל על הזמן להאריך בדבר הפשוט, ויה"ר שיראה את המצב כמו שהוא, ובמילא יוסיף עוד יותר בחיזוק היהדות והפצתה בכל הסביבה, והשי"ת יוסיף במדתו של הקב"ה שהיא כמה פעמים ככה בהנוגע לשלום מנוחת הנפש ופרנסה ונחת חסידותי מכל ילדיהם ביחד עם זוגתו שיחיו.

המחכה לבשו"ט.

(אג"ק חי"ב, אג' ד'ט)

***

פליאה הדאגה לפרנסה אחרי שראה נסים שהזן ומפרנס למליונים יפרנס גם אותו

[= הגיעה אלי בקשת ברכה עבורו למנוחת הנפש ופרנסה במנוחה.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, לאמור לעיל.

וכיון שכדי לקבל את הברכות מהשם יתברך יש לעשות כלים טובים כדי לקבל את הברכות, מהנכון לבדוק תיכף את התפילין שלו, כדי שיהיו כשרות כדין, ובכל יום חול לפני הנחת תפילין להטיל שניים-שלושה סנט בקופת צדקה, ולאחר חליצת התפילין לומר לכל הפחות פרק תהלים אחד, וכשמניחים תפילין, הצריכות להיות על הראש ועל היד כנגד הלב, יש לזה השפעה טובה על השכל ועל הרגש של המבצע והם מביאים רגיעה ברגשות ותוספת בהירות בשעל ובמחשבות, ובדרך ממילא, ישתפר המצב וילך מטוב ליותר טוב.

מבוסס על יסוד פתגם הבעל שם טוב ששמענו פעמים רבות מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שמכל דבר אפשר ללמוד מוסר איך להתנהג בחיים, ובפרט מענין שנפגשים בו יום יום.

גם בעיסוקו … הרי הוא בשעונים, יש ללמוד, השימוש והניצול של שעונים הוא שבאמצעותם אדם יכול לסדר את מהלך חייו שיהי' בסדר ותכנית כפי שהוא קבע מראש, שכן כך יגיע אל המטרה והתכלית שאליהם הוא שואף.

מנוע השעון מופעל ע"י כך שגלגל אחד נוגע ומניע את הגלגל השני, וכך זה הולך מאחד לשני עד שמגיע לגלגל שעליו מורכבים המחוגים\ המציינים את הדקות והם מניעים גלגל אחר המורה את השעות, שעל פיהם האדם עושה את מעשיו כפי שתכנן מראש, שבעצם אין לקפיץ המניע את הגלגל הראשון כל דמיון ושייכות והתייחסות מצד עצמו עם האדם ועבודתו, שהוא צריך [לעשות] ועושה בשעה המתאימה על פי מחוגי השעון, אין זה אלא שבאמצעות השעון, שע"י הסדקים והחריטות שישנם בגלגלים מניעים הם זה את זה, ומגיעים בסופו של דבר להנעת המחוגים, מושפעות עבודת האדם ותכניותיו.

והאמור לעיל מסיר את השאלה והקושיא: איזה קשר יש להנחת תפילין, שהן רק פיסות קלף שעליהן כתובות אותיות מסויימות ומונחות בקופסאות המעוצבות בצורה מסויימת, לרגש ושכל האדם, כאשר מניחים אותם, ובכל זאת יודעים ורואים שזה משפיע על האדם ועל מעשיו, והנמשל מובן.

בברכה לבשו"ט בכל האמור לעיל.]

(אג"ק חי"ב, אג' ד'כג)

***

כל ענין המפריע אפילו אם רק חלישות - יש לשלול בהחלט

… במענה על מכתבה מטו"ב אדר, בו כותבת שאיננה מוצאה מרגוע לנפשה מפני שנדמה לה שלא יצאו ידי חובתם וכו'.

והנה ידוע שמעיקרי חובת האשה והאם, שהוא גם זכותה, הנהגת הבית מתאים להוראת תורתנו ומצותי', חינוך הבנים והבנות וכו', שמזה מובן אשר כל ענין המפריע לזה אפילו אם רק פועל חלישות, יש לשלול אותו בהחלט הכי גמור, כיון שמונע ממילוי התפקיד המוטל עלי' ע"י נותן התורה ובורא העולם.

ומזה מובן ג"כ בהנוגע להאמור לעיל, שאדרבה אם ברצונה לצאת ידי חובתה בהענינים אודותם כותבת, הרי לא לבד שאין הזכרון בזה צריך להפריע למילוי תפקידה האמור, אלא אדרבה, מוכרחת להוסיף בזה, כוונתי להנהגת הבית וחינוך הבנים והבנות באורח חיים תורתי מסורתי חסידותי, שלזה כמובן דרושה מנוחת הנפש והרחבת הדעת, ודוקא באופן כזה גורמים נחת רוח אמיתי לנשמת הנפטר, כיון שזכרונו גורם ומביא להוספה בתורה ומצותי' חדורים חום וחיות חסידותי.

והשי"ת יזכה ויצליחה ביחד עם בעלה הרב שליט"א, שמתוך בריאות הנכונה יגדלו את כל ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

המחכה לבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ד, אג' ה'רטו)

***

באיזה דרך לבוא לביטחון בהשם

… ... בשאלתו מה זה מנוחת הנפש, אינו מובן מה הוא הספק בדבר, ואם כוונתו באיזה דרך לבוא לזה, הנה בכלל תלוי זה במדת הבטחון ותוקפה, ובפרט על פי תורת הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית. ומהנכון שילמד פעמים ושלש שער הבטחון בספר חובת הלבבות.

כבקשתו נשלח המכתב דחוף.

בברכה לבשורות טובות, ...

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תריב)

***

רק בחיים המתאימים לתורה - מוצאים מנוחת הנפש סיפוק נפשי ואושר אמיתי

… במענה על מכתבה מיום הראשון, בו כותבת ראשי פרקים מאשר עבר עלי', אודות מוסד החינוך בו לומדת וכו'.

נכונה במאד החלטתה ללכת בדרך התורה והמצוה אשר תורתנו תורת חיים היא, ובמצותי' נאמר, וחי בהם, שהכוונה בזה לא רק חיי העולם הבא אלא גם אושר בחיי העולם הזה, כי רק בחיים מתאימים להוראות תורתנו תורת חיים ימצאו איש ואשה הישראלים מנוחת הנפש סיפוק נפשי ואושר אמיתי, ואפילו אם למשך זמן קצר אפשר להדמות שיש למצוא את זה גם מבלי להשמע להוראת התורה, רואים במוחש אשר במוקדם או במאוחר עומד האדם על הטעות המרה שעשה בנטותו מדרך התורה וכאמור לעיל טעות אפילו מנקודת המבט של חיי העולם הזה. ואשרי חלקה אשר בעוד מועד עמדה על אמת זו, והולכת בדרך התורה, ובודאי גם במעשה. והתקוה אשר תוסיף אומץ בכל זה ותלך מחיל אל חיל, ומאושרה תהי' בעניני'...

תקותי שמשפיעה גם על החבירות שלה לקרבן עוד יותר לבורא עולם הוא נותן התורה והמצוה והשי"ת יצליחה לבשר טוב גם בזה. ...

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תקנ)

***

לגמרי אין לו מה לדאוג כי את העולם מנהיג הקב"ה, זוהי אמת מוחלטת וברורה

[= מאשרים את קבלת מכתבו מי"ט אלול, ובעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע למנוחת הנפש ומוח שליט על הלב וכו', וכפי שרבנו הזקן כותב, שמוח שליט על הלב זהו בטבעו ותולדתו, ובפרט כפי שאמרתי לו, כאשר נפגשנו, שלגמרי אין לו מה לדאוג, כי את העולם מנהיג הקב"ה, שהוא עצם הטוב, והוא משגיח על כל אחד בהשגחה פרטית לטוב לפניו, ולכן חבל על הזמן להתווכח בזה, האם כן הוא, כי זו אמת ברורה ומוחלטה, וגם מבואר בתורתנו תורת חיים בכלל, וביתר הדגשה בתורת החסידות של הבעש"ט רבנו הזקן ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם.

הי' עליו למצוא אפשרות ללמוד תורה ברבים, ובימים אלו חשוב גם ללמוד את דיני ימי תשרי הבע"ל וכיו"ב, ולהיות שש ושמח, כפי שאנו אומרים בתפילה כל יום, לפיכך אנחנו חיבים להודות וכו' אשרינו מה טוב חלקנו וכו' ובפרט שעוד זוכרים גם את עניני החסידות והאור שהרביים החדירו בזה, וכנ"ל אין כונתי שיתבונן בזה, שהרי זה דבר הפשוט בתכלית, אלא רק שעצם הזכרון על כך דיו שיפסיק לדאוג לחלוטין, ולהיות שמח ובטוח בבורא עולם ומנהיגו.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בברכה לבשו"ט.]

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תשנז)

***

הסיבות להעדר מנוחת הנפש הם ענינים בזמן שזה חלק קטן בערך הנצח

… ... וכיון שנמצאים אנו בהימים דחתימה וגמר חתימה ואמרו רז"ל הכל הולך אחר החתום, הנה יהי רצון שתהי' החתימה וגמר חתימה בטוב הנראה והנגלה בכל הענינים הן בגשמיות והן ברוחניות, ומתוך שמחה וטוב לבב ינצל את כשרונותיו אשר חונן בהם להרמת קרן ישראל סבא, אשר לנצח כח עלומיו בו, כיון שקשור ודבוק הוא בזה עליו נאמר עתיק יומין יתיב, ועל ידי הציווי הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום כו' בא גם המסובב, וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.

ובהנ"ל גם מענה על הנקודה הפנימית אשר בתוכן מכתבו - שהרי כל הסיבות להעדר מנוחת הנפש וכו' ענינים אשר בזמן הם, ורובם ככולם חלק קטן ביותר וביותר אפילו בערך משך חיי האדם עלי אדמות, ולא חשיב ממש בערך הנצח ופעולות האדם הקשורים בנצח, ועוד יותר בערך מה שלמעלה הוא מגדר הזמן לגמרי. וכידוע פתגם הרב המגיד אשר גם הזמן נברא הוא.

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור ולחתימה וגמח"ט.

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תשפז)

***

בתקופתנו רבת המאורעות והבלבולים - מכריחה השקפת עולם מבוססת ובלעדי זה אי אפשר למנוחת הנפש

… במענה למכתבה - בלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותבת אודות אחי' שי' ואשר לדעתו עומד עתה על פרשת דרכים, כיון שגמר את השירות בצבא ואחרי כן לימוד בקורס של מכונאות ועדיין לא החליט איך להסתדר, והוא בגיל כ"ב שנה.

ודעתי ברורה מיוסד על מה שראיתי בבני הנוער בכמה מדינות וגם בחנתי בהנוגע להנוער באה"ק ת"ו אשר תקופת איזה שנים בגיל של אחי', ברוב הגדול הרי הוא הכנה לכל משך החיים שלאחרי זה, ז.א. שכל השתדלות במשך שנים אלו בביסוס השקפת עולם והשקפת חיים כדאית היא ואין לקמץ בזמן על זה, כיון שהשקעה זו משתלמת כמה פעמים ככה, ז.א. במשך עשיריות שנים שנות חיים לאחרי זה, כן בודאי למותר להאריך אשר תקופתנו רבת המאורעות והבלבולים מכריחה השקפת עולם מבוססת יותר ואיתנה יותר, ובפרט שהרי בלעדי זה אי אפשר למנוחת הנפש והרמוניא בנפש שהם התנאים העקרים לחיים תקונים.

על פי האמור מובנת המסקנא בהנוגע לאחי' שי', עליו להקדיש לכל הפחות כחצי שנה ושנה ללימוד תורתנו הק' הנקראת תורת חיים, ואין התואר יוצא מידי פשוטו, הוראה בחיינו בעולם הזה וגם בחיים היום יומים של ימי החול ולא רק בימי השבת וימים טובים וימים הנוראים, וכאמור אין זה בזבוז זמן אלא אדרבה התחזקות במשך עשיריות השנים שלאחרי זה, ולאחרי שיעבור אחי' שי' תקופת חסון זה, יחליט מתאים להשקפתו אז בהנוגע להסתדרותו אודות אופנה ומקומה.

רואים במוחש אשר תעמולה היותר פעילה היא הבאה לא רק על ידי דבור אלא על ידי מעשה, ז.א. דוגמא חי' להענין והאידיאל אודותו מנהלים תעמולה זו, ובודאי גם בנדון זה, באם בהנהגתה היא ובכל אורח חיי' תהי' היא דוגמא חי' להנהגת בת ישראל שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה בודאי שגם זה ישפיע בהרבה ובהרבה על הנהגת בני משפחתה ואחי' בכללם.

לאחרונה עלי להגיב על התחלת מכתבה, שאינה "חב"דניקית" ובכל זה כותבת אלי, שזהו סותר לפתגם רבנו הזקן בעל התניא מייסד שיטת תורת חסידות חב"ד אשר אמר ששיטה זו היא נחלת כל עם ישראל כל אחד ואחת מהן, והרי אין השיטה ותוכנה אשמה במה שלעת עתה נמצאים חוגים שעדיין לא קבלוה בשלימותה, ובפרט בהנוגע לכמה חלק חשוב מחוגים אלו אין הם אשמים בדבר כי אם סיבות צדדיות וחיצוניות, ומובן שאין ביכולתם למעט השייכות שלהם אל השיטה שהרי אין זה אלא חסרון ידיעה, שבטח יתוקן במשך הזמן.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור ולהצלחה בהשפעתה בסביבתה מתאים להאמור לעיל.

(אג"ק חט"ז, אג' ו'נב)

***

אסורה בהחלט נפילת הרוח ועצבות

… לאחר הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מב' ניסן, הוא יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בו כותב אשר מכר את העסק שלו ולע"ע אין לו הצעות ממשיות מה להציע.

ובדואי לדכוותי' למותר להאירך אשר אסורה בהחלט נפילת רוח ועצבות בכלל ובפרט מענין כהנ"ל וכמובאר בתוה"ק תורת חיים ובספרי החסידות ביחוד; ולא עוד אלא שאדרבה ע"י תוספת בחיזוק הבטחון מוסיפים מרץ בהסתדרות באופן של פרנסה חדש מורחב בטוב, בטוב הנראה והנגלה.

נעם לי לקרות במכתבו אודות הסיוע שלו והתעסקותו לטובת מוסדות הק' ועניניו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בודאי אשר גם להבא ימשיך בזה ובתוספת.

אלא שכפי ששמעתי איזה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, מוכרח הדבר בכזה לטובת המוסדות ועניניהם שיעשה זה בקבלת פרס, ז.א. שאף שבעסקנות זו הנקודה הפנימית והעיקרית בה (ז.א. ההתמסרות והחיות) אינה משתלמת ע"י כסף, הרי שכר הבטלה ועוד יותר בכדי שתהי' מנוחת הנפש ובמילא לא יחסר המזג בהעבודה מוכרח שישתלם בשכר המתאים, וכידוע סיפורים בזה גם מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולדעתי הרי יקדיש מזמנו עתה לעבודת הסיוע בהמוסדות ולאחרי שיבוא בדברים עם הרב... ע"ד השתדלות וסיוע אופנה וזמנה וכן בהנוגע לתשלומין (אשר כנ"ל לדעתי זקוקה היא להצלחת העבודה), ובכ"א יהי' מקצת זמנו בכל יום פנוי בכדי להתעסק בעניני מסחר ג"כ, ומזה ומזה אל תנח ידיך, והשי"ת ינחהו בדרך הטובה לפניו בטוב הנראה והנגלה.

ולקראת חג המצות, זמן חירותנו הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמיתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח, מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.

ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.

ובפרט שעבודת השם כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כל היום וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.

בברכת החג

(אג"ק חי"ז, אג' ו'קסג)

***

החלטה בשידוכין צריכה להיעשות מתוך מנוחת הנפש

… במענה על מכתבה מכ"ג טבת, בו כותבת על דבר הספיקות שיש אצלה בהנוגע לנכבדות עם פב"פ ושלכן ימים אלו קשים לה ביותר לא תחדל דמעה וכו'.

והנה לפלא על שהספיקות פעלו עלי' את הנ"ל והרי תופעה רגילה היא שישנן ספיקות בענינים כמו אלו ולא רק רגילה אלא גם מובנת שהרי זהו צעד עיקרי בחיים, וכיון שאין שלימות בבריאה מובן שתמיד יש מקום לספיקות, אף שצריכים להתבונן בכל הנ"ל בכל הרצינית הדרושה אין זה צריך לפעול את הנ"ל ובפרט שבכדי להחליט כיאות צריך להעשות זה מתוך מנוחת הנפש ולא במצב הפכי מזה...

כן נראה ממכתבה שגם יחסה שלה אינו ברור בהחלטה אצלה, ובמקרים כאלו הדרך הנכונה לברר ככל הדרוש הוא להפסוק את הפגישות ואפילו קישור ע"י מכתבים במשך איזה שבועות, והפסק זה כמעט תמיד מבהיר את היחס לאחד הקצוות. מובן שמספר השבועות תלוי בתכונת נפש כל אחד ואחת ובמדת זריזות להחליט החלטות, ועל דרך הרגיל שלשה ארבעה שבועות מספיקים, ובורא עולם ומנהיגו ינחה בדרך הטובה לפני' ולהחלטה טובה בגשמיות וברוחניות, והרי זכות התעסקותה בחינוך על טהרת הקדש במוסדו של כ"ק מו"ח אדמו"ר מסייעתה בכל האמור.

בברכה לבשו"ט.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'פה)

***

התורה מועילה לבטל דאגות ולהביא הצלחה גם בכל צרכי האדם

… במענה למכתבו אשר לפעמים פארטראכט ער זיך בהנוגע הסברות לעתידו, וזה מבלבל את לימודו וכו'.

ולפלא הדבר, שהרי במכתבו זה עצמו מזכיר מה שאמרתי לו שעליו ללמוד במשך שנה וכו' ואחרי כן להחליט, ומובן וגם פשוט שלימוד דבר חכמה בכלל ובפרט לימוד תורתנו הק', אשר לא רק שחכמתכם ובינתכם היא, כי אם היא, תורה"ק, היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, תורה קדושה, בודאי שיש בכחה ומועילה לבטל דאגות ולהביא הצלחה ולא רק בהבנת והשגת הלימוד כי אם גם בכל צרכי האדם, ובפרט בענינים העיקרים.

וילמוד במנוחת הנפש גמורה ובהתמדה ושקידה, והשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית יעזור לו בעניניו עתה וגם אחר זמן הנ"ל בלימוד.

בודאי שומר שיעורי חת"ת הידועים וגם מתעסק מזמן לזמן בפעולות צעירי אגודת חב"ד, וכיו"ב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תתסט)

***

חוזק הביטחון מביא למנוחת הנפש ושמחה

… לאחרי הפסק ארוך, נתקבל מכתבה מערב פורים.

ויהי רצון שכיון שניכר בו מצב רוח טוב יותר, הרי תהי' זה התחלה להליכה מחיל אל חיל בזה, ובפרט שהרי חוזק הבטחון מביא לידי מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב, והוא מיסודי תוה"ק, וביחוד ע"פ המבואר בתורת הבעש"ט וחסידות חב"ד.

...

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך מנוחת הנפש ובריאות הנכונה.

(אג"ק חי"ט, אג' ז'רמא)

 

בתקופתנו אחרי השמדות וגזירות - אמונה היא ענין עיקרי למנוחת הנפש

… במענה למכתבו מיום /9;13amp&, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו והחלטתו לאחרונה ללמוד במשך שנה בישיבה, ועלה במחשבתו הספק, מה יהי' בהנוגע לפרנסתו ומה יהי' לאחרי שיצא מהישיבה.

ואין ברור במכתבו, האם באמת מטרידה אותו המחשבה, שדוקא חדשים אלו שילמוד בישיבה, הם הן המבלבלים ענין פרנסתו! ואדרבה יש לקוות, שלאחרי שיטעום טעם לימוד תורתנו תורת חיים מבלי לימודים אחרים המבלבלים, יראה כי טוב הוא, טוב אמיתי, ולא רק בהנוגע לחיי עולם הבא כי אם גם לחיי עולם הזה, והרי רואים במוחש, אשר הענין הכי עיקרי, אשר בו תלוי אושר האדם, הוא הרגשתו שעומד בחיים לא מבודד (הוא מצד אחד וכל העולם והסביבה מצד השני), ששלילת נקודה זו אצל אלו העושים חשבון עולמם הוא רק על ידי האמונה בבורא עולם ומנהיגו ומשגיח על העולם גם עתה, ובסגנון חז"ל למטה מעשרה טפחים, ואם בכל התקופות הי' הענין האמור עיקרי למנוחת הנפש של האדם, על אחת כמה וכמה בתקופתנו לאחרי השמדות והגזירות, אשר רק זה אחיזתנו ועמידתנו בחיים אמונה טהורה ואמונה חזקה, והרי פשיטא שלא יחזק האמונה ע"י לימוד מקצוע ומלאכה ואפילו לימוד מדע, ואדרבה כשעוסקים במדעים כמו שהם בתקופתנו זו ה"ה מערערים כל היסודות [ביותר מערערים היסודות עליהם נבנו המדעים הנקראים מדעים מדוייקים] אין כאן המקום להכנס בראיות כל האמור, כי אם להדגיש שהתנאי הראשון לפרנסה כדבעי, הוא שלות נפש האדם ויכולתו להתרכז בעניני פרנסה, וביותר מי שהוא בר דעת, שעליו נאמר יוסיף דעת יוסיף מכאוב למראה הנעשה בסביבתו, עליו לבסס השקפת עולמו ולייסדה יותר ויותר אי אפשר כי אם על ידי הקדשת זמנו והמצאו בסביבה החדורה השקפת עולם תורתנו תורת חיים וקשורה עם העמקה בלימוד התורה (וכנ"ל מבלי בלבולים מלימודים אחרים), ולאחרי שיונח היסוד באופן חזק ואיתן כנ"ל אזי יש להשתדל בהקמת "הבנין" לפרנסה ע"י לימוד מקצוע וכיו"ב. במלות אחרות, החדשים ושנים שיקדיש אך ורק ללימוד התורה ה"ה המבססים ענין פרנסתו בעתיד.

לשאלתו במה יתפרנס לאחרי זמן, - הרי כיון שנמצא הוא בגיל שעלול לגלות בעצמו שינוי בשאיפתו במה יהי' ענין פרנסתו, ובפרט לאחרי שיקדיש זמנו משך תקופה מסוימה באופן האמור, אין כדאי להחליט בזה עתה (בהנוגע למלאכתו בעתיד), ודיו לענין זה בשעתו, ז.א. כשיגיע הזמן להתענין בזה בהנוגע לפועל.

המורם מהאמור, שעליו ללמוד בישיבה המקודשת כולה ללימוד תורתנו הק' משך זמן מסוים וכל המרבה בזה ה"ז מבוסס יותר בחיים, ולאחרי זה או סמוך לסיום תקופה זו יתענין בהנוגע לפרנסה, ויהי רצון מהשי"ת שהוא המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית שינחהו בטוב לפניו באמת.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט, …

נ.ב.

תקותי שיש לו קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שהיא הנותנת תוספת חיות בחיי איש הישראלי בעולמו זה, חיות מצד הטוב והטוהר, למרות שברחוב נושבות רוחות בלתי מצויות וק"ל ומה טוב שילמוד שיעור בתורה זו בכל יום, ובהוספה ביום השבת קדש, אשר קדש הוא לה'.

(אג"ק חי"ט, אג' ז'תלו)

***

מתוך מנוחת הנפש - תמלא הוראות רופאים מומחים אודות הניתוח, חודש כסלו מוצלח יותר

… מאשר הנני קבלת מכתבו מיום עש"ק אסחה"ס.

ויהי רצון שבהכנסנו לשנה החדשה יבשר טוב בתוכנו באופן דמוסיף והולך, וכהודעת חז"ל מצוה גוררת מצוה...

ז"ע נתקבל מכתב זוג' תי'. ומתוך מנוחת הנפש - תמלא הוראת הרופאים מומחים ע"ד הטפול (ניתוח) הרפואי, ויהא לרפוקו"ש. וחדש כסלו הרי, בכלל, מוצלח יותר מאשר החדש שלפניו ושלאחריו.

(אג"ק חי"כ, אג' ז'תסו)

***

על מה ולמה לבלבל הנפש בשאלות שתעמודנה על הפרק לאחר כמה חודשים

… לכתבו בענין המחשבות המבלבלות שבמילא משפיע גם על המצב רוח וכו', ידוע מאמר החכם, אין שמחה כהתרת הספיקות, שמכלל הן אתה שומע לאו, שספק מבלבל את האדם בטבעו, והדרך למעט הבלבול ועד להסירו כליל הוא לפתור הספק, ובפרט בנדון שלהם שלו ושל זוגתו תחי' הרי אין ספק, שהרי ברכו בשם ומלכות בשבע ברכות (מטבע ותיקון אנשי כנסת הגדולה סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו), שזהו בנין עדי עד וכשמחך יצירך בגן עדן מקדם וכן בהנוגע להנסיעה לכאן, ולכן אמרתי זה מכבר שככל שיקדימו בנסיעה זו תהי' מנוחת הנפש בטוב יותר ובמילא גם במצב הרוח וכו' וכו'

ובהנקודה שבסיום מכתבו, האם תהי' הנסיעה למשך זמן וגודלו ומתי זמן הביקור באה"ק ת"ו וכו' וכו', הרי על מה ולמה לבלבל הנפש בשאלות שתעמודנה על הפרק לאחר כמה חדשים, ובפרט שראש השנה באמצע שאז נכתבים ונחתמים לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, וה' הוא היודע.

כבקשתו נשלח המכתב מחוץ לתור ובטח יענו הוא וכן זוגתו תחי' על השאלה שבתחלת המכתב.

מצו"פ קטע משיחת ההתועדות דחג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שענינו לקחת מההתעוררות על כל השנה כולה, ונשלחה באנגלית כיון שלע"ע לא העתיקו בלשון אחרת, אבל התוכן אחד הוא.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חכ"ב, אג' ח'תפח)

***

על מה ולמה לבלבל הנפש בשאלות שתעמודנה על הפרק לאחר כמה חודשים

… נ.ב.

אין ענטפער אויף אייער פראגע, אז ס'איז ניט פארשטענדליך דאס וואס עס האט פאסירט לעצטענס אין אייער משפחה א.א.וו.

ווי שוין גערעט בא אייניגע געלעגענהייטען, איז גאר קיין וואונדער ניט, אויב א מענש פארשטייט ניט די פירונג פון השם יתברך, אין געגענטייל עס וואלט געווען א ווא[ו]נדער און גאר א גרויסער, אויב מען וואלט יע פארשטאנען, און ווי באוואוסט דער משל אין דעם, אז א קינד וועלכער גייט נאך אין קינדער גארטען, זאל באגרייפען און באנעמען די טעמים פון די לאנד געזעצען לויט וועלכע עס פירט זיך די לאנד, און די אורטיילען וועלכע ווערען ארויסגעגעבען פון העכסטען לאנד געריכט (טריבונאל) וכו'.

[= במענה לשאלתכם, שלא מובן מה שקרה לאחרונה במשפחה שלכם וכן הלאה.

כפי שדובר בהדמנויות אחדות, זהו כלל לא פלא, אם אדם לא מבין את ההנהגה של השם יתברך, ??במובן מסויים?? זה היה פלא ולגמרי גדול, אם כן היו מבינים, וכפי הידוע המשל בזה, שילד שעוד הולך לגן הילדים יבין וישיג את הטעמים של חוקי המדינה כפי שנהוגים במדינה, ואת ה??פסקים שנפסקו?? מהבית משפט הכי גבוה (טריבונאל) וכו'.]

אפילו ווען דער קינד זאל זיין א ווא[ו]נדער קינד, האט נאך ניט פאסירט אין דער היסטאריע אזא זאך, חאטש די איצטיגע פירער פון לאנד און די העכסטע ריכטער פון לאנד, זיינען אויך געווען זיינער צייט אין דעם עלטער פון קינד, פון קינדער גארטען, און דער קינד וועט מיט דער צייט פילייכט גרייכן און שטייגען אין וויסענשאפט און פראקטיק מער פון די איצטיקע עלטער[ע]. טא ווי קען מען דאס פארגלייכען ווען עס רעט זיך וועגען א מענשן, מיט השם יתברך, אז זיין שכל זאל זיין [מסוגל צו] באגרייפען און באנעמען די פירונג פון דעם הע[כ]סטן געריכט איבער אלעס און אלעמען, דער באשעפער פון דער וועלט. און האפענטליך אז ס'איז ניט נויטיג צו-צוגעבן נאך צו דעם אויבען געשריבענע.

[= אפילו כשהילד יהיה ילד פלא, עוד לא קרה בהיסטוריה דבר כזה, למרות שמנהיגי המדינה הנוכחיים והשופט העליון במדינה, היו גם בזמנו בגיל של הילד, של ילדי הגן, והילד בסופו של דבר יוכל להגיע ולהתקדם במדע ובעשייה יותר מהגיל הנוכחי. ו??אם כן?? איך אפשר להשוות כשמדובר אודות בני אדם, עם השם יתברך, שהשכל שלו [מסוגל] להבין ולהשיג את הנהגת המשפט הכי גבוהה מעל הכל ומעל כולם, הבורא של העולם. ובתקווה שאין צורך להוסיף על האמור לעיל.]

ס'איז נאר דא אייניגע זאכען וואס השם יתברך האט געוואלט און האט אנטפלעקט, און אזוי אויסגעשטעלט, אז אויך דער מענשליכער שכל זאל באנעמען און באגרייפען זיין פירונג.

נאך איז דא צו-צוגעבען, אז אלץ וואס מער מען פארלאזט זיך אויף דער [ר]יינער אמונה און בטחון אין השם יתברך, אלץ מער זעהט זיך אן און מען פארשטייט מיט שכל די פאסירונגען אין וועלט בכלל און אין אינד[י]ווידועלען לעבן בפרט.

און השם יתברך זאל אייך בענשן אין דעם אלץ וואס איר נויטיגט זיך, און פון די הויפט זאכען, אמת'[ע] מנוחת הנפש (אינערליכע רוהיגקייט און הארמאניע) און זאל זיך איינארדנען אין לעבען, ווי גוט ס'איז פאר אייך אין אלע הינזיכטען, ביז אין א טוב הנראה והנגלה (א גוטס און אנזעהעוודיקע און פארשטענדליכע אויך פארן מענשליכען שכל).

און די טאג טעגליכע אויפפירונג לויט די אנווייזונגען פון אונזער הייליקער תורה, וועלכע רופט זיך, תורת חיים, א לעבעדיקע תורה און ווייזט אן ווי צו לעבען, איז די וועג און אויפנאמס פעאיקייט צו באקומען די ברכות פון השם יתברך.

[= רק ישנם כאן דברים אחדים שהשם יתברך רצה וגילה, וכך קבע, שגם השכל האנושי ישיג ויבין את ההנהגה שלו.

ועוד יש להוסיף, שמה שיותר סומכים על האמונה הנקיה והביטחון בהשם יתברך, כך הרבה יותר רואים ומבינים בשכל את המאורעות בעולם בכלל ובחיים ??רוחניים?? בפרט.

והשם יתברך יברך אתכם בכל המצטרך לכם, ומהדברים העיקריים, מנוחת הנפש אמיתית (??שלווה והרמוניה פנימיים??) ו??הסתדרות?? בחיים, כמה שטוב עבורכם בכל ההקשרים, עד בטוב הנראה והנגלה (טוב וגלוי ומובן גם לשכל אנושי).

וההנהגה היום יומית לפי הוראות תורתינו הקדושה, הנקראת, תורת חיים, תורה חיה ומראה איך לחיות, דרך זו והיכולת לקבל את הברכות מהשם יתברך??.]

(אג"ק חכ"ד, אג' ט'קכד)

***

אין פלא לחוסר שלוה פנימית אם הנהגה לא מתאימה לתורה, התיקון, איך אלו שאינם מקיימים מצוות אין חסר להם מאומה וגם לא מנוחת הנפש?

… במענה לשני מכתבי', בם כותבת ראשי פרקים מחיי', מצב רוחה, ומצבה בכלל בזמן האחרון, וכולי.

והנה בכלל אין פלא בחוסר שלוה פנימית באיש או אשה הישראלית אם אין הנהגתם היום-יומית מתאימה לטבע הפנימי והעצמי שלהם, זאת אומרת מתאימה למה שנאמר בתורתנו הק' ביחס לכל אחד ואחד מבני עמנו: בנים אתם לה' אלקיכם. שאם בנוגע לילד סתם עליו להתנהג באופן המתאים להוריו, על אחת כמה וכמה ועד לאין קץ בנוגע לבניו של מקום, בני ובנות ישראל, שאביהם שבשמים הורם דרכם בחיים בתורתו (לשון "הוראה"), הנקראת "תורת חיים", והלא הוא גם הבורא שבראם באופן המתאים לחיים אלו. שלכן הפרעה בהנהגה האמורה מביאה הפרעה בשלוה הפנימית וכולי.

מהאמור מובנת גם כן העצה העיקרית לתיקון המצב, והיא שלכל לראש צריכה להתנהג מכאן ולהבא באופן המתאים לרצונו של ה' בורא האדם ומנהיגו, כמפורט בשלחן ערוך.

מובן שמשער אני שיש מקשים על הנחה האמורה מהמציאות שכמה מאלו שאינם מקיי[מי]ם את המצוות ובכל זה כנראה אין חסר להם מאומה, גם לא בנוגע למנוחת הנפש וכולי. ותירוץ הקושי' גם כן פשוט הוא: א) בסגנון חכמינו - אין אדם יודע מה שבלבו של חברו, ובפרט בשטחים שמכמה טעמים מובנים אין חברו רוצה לגלות אותם להזולת. ב) בדוגמת חולי הגוף ר"ל, אשר כשאין החולה מרגיש שחולה הוא אין זה סימן בריאות, אלא אדרבה, סימן שהחולי כבד עליו. ועל דרך זה ועוד ביתר שאת הוא בנוגע למצב בריאות הנפש.

לשאלתה בנוגע לעצה מעשיית וכולי, הנה על פי התיאור במכתבה עלי' להתחיל לסדר חיי' באופן שתתרגל לחיים מסודרים מדי יום ביומו, אשר זה יקל עלי' להיכנס למסלול חיים קבוע, משמעת עצמית, מוח ושכל שליט על הלב והרגש, וכולי.

מובן שאין בהנ"ל שלילת הכתוב בתחילת המכתב, כי אם במסגרת זו עצמה הרי על האדם לעשות בדרך הטבע, וכנראה מהגורמים העקריים במצבה הוא הבלי-סדר ובלתי יציבות בחיי' בצד החיצוני שלהם, וכתוצאה מזה גם במצב נפשה, הרגשות וכולי.

כיון שלאחרי זמן ארוך של חיים בלתי מסודרים קשה להתרגל לחיים מסודרים ויציבים, מהדרכים להקל המעבר האמור הוא על ידי גורם מבחוץ, כוונתי קבלת משרה וכיוצא בזה, שתדע אשר יש לה התחייבויות כלפי אחרים בעבודה קבועה ושעות קבועות וכולי.

נראה מבין השיטין שבמכתבה שמעריכה את המצב שלה שיש לה סיבות נעלמות ורציניות וכולי. אבל לדעתי הנקודה העיקרית והגורם העיקרי הם שני ענינים הנ"ל: הנהגה על פי התורה וחיים בסדר מסודר. וכשתתקן (לאט לאט, לפחות) את האמור ישתפר מצבה במדה הכי חשובה, ואולי גם עד לידי תיקון גמור.

עוד נקודה בהאמור, וגם היא עקרית, היינו שידוך מתאים. אבל פשוט שגישה לבעי' חשובה זו, על אחת כמה וכמה החלטה בזה, צריכה להיות מתוך מנוחת הנפש ומבלי בילבולים. שלכן קדימה לסידור שני הענינים הראשונים, ולאחרי זה לגשת ולהתענין בנקודה האחרונה.

קשה לשער מראש כמה זמן דרוש יהי' לתיקון האמור, אבל ברור הוא לדעתי אשר תלוי זה אך ורק ברצונה והחלטתה תקיפה שעלי' ללכת בכיוון האמור, ולאחרי זה למלאות החלטה זו מבלי היסוסים וספיקות וכולי.

ויהי רצון שהשם ית', המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, יאיר דרכה בחיים ויצליחה בכל המצטרך לה בגשם וברוח.

בברכה לבריאות הנפש ובריאות הגוף ולבשורות טובות. ...

(אג"ק חכ"ד, אג' ט'קעח)

***

ככל שמשתדל להתאים הנהגתו להעצם שלו - כן תגדל שלות נפשו ואושרו בחיים

… בקבלתי מכתבו (בלי תאריך), בו כותב שאינו יכול להגדיר עצמו כיהודי אף על פי שנולד לאמא יהודי', ומסיים בשלש שאלות:

(א) איך יכול איש מסוים להחשב כשייך לדת כשהוא אומר שאינו מאמין במציאות אלוקים.

(ב) ביהדות חסר, לדעתו, האלמנט של בחירה, כיון שהילד הנולד לאם יהודי' הוא באופן אוטומטי יהודי.

(ג) איך מוציא עצמו אדם מהמסגרת של דת היהודית,

ומבקש תשובה מהירה.

והתשובה על כל ג' השאלות אחת היא, ובהקדמה:

דת היהודית אינה דומה לשאר הדתות בענין עיקרי, אשר מבוססת היא לא רק בנוגע למחשבה ודיבור, כי אם במעשה בפועל ומקפת כל חיי היהודי מרגע הראשון ללידתו (או להתגיירותו של אינו-יהודי, גירות על פי ההלכה) ועד לרגע אחרון של חייו בעולמנו זה.

והיסוד והטעם לזה הוא כי דת היהודית אינה דבר נוסף על עצם האדם ומהותו, אלא היא היא עצם האדם.

על פי האמור מובן המענה לכל שאלותיו.

מי שנולד אדם, או בעל-חי, או צומח - אי אפשר שישנה זה, ולא תועיל בזה כל הצהרה מצדו שאינו אדם, או שאינו בעל-חי, או שאינו צומח, אפילו באם יוסיף לטעון שהוא כופר במציאות שלו או במציאות מין האדם, וכו'. הרי מובן שלא שייך בזה בחירה חפשית, כי בחירה חפשית ניתנה לאדם בנוגע להנהגתו במעשה דיבור ומחשבה, אבל לא לשנות את עצמותו ומהותו.

עוד נקודה להוסיף בהאמור, אשר אף שניתנה בחירה חפשית לאדם בנוגע הנהגתו ואורח חייו, כנ"ל, הרי כיון שהעצם שלו הוא באופן מסויים וקבוע והחלטי, מובן ופשוט אשר ככל שמשתדל להתאים הנהגתו להעצם שלו כן תגדל שלות נפשו ואושרו בחיים ומנוחת הנפש שלו, שבזה תלוי' גם מנוחת הגוף. אלא שרצה בורא האדם שתהי' לאדם בחירה חפשית בזה (כנ"ל בנוגע להנהגה) בשביל שיוציא הכשרון והאפשרות שלו מן הכח אל הפועל, להראות שאינו טועה בנוגע למהותו והעצם שלו, אינו מתרשם מהמכשולים והנסיונות שלפעמים מוצא בדרכו זו ושגם הם תכליתם היא בכדי שיראה שאיש חכם ונבון הוא. ועוד וגם זה עיקר, שאינו מתבייש מפני המלעיגים.

מובן שיודע אני שיש מתפלפלים בכל האמור, אבל אין כוונת מכתבי לפילפול. אבל לאידך מחובתי וגם זכותי לומר את האמת כפי שאני רואה אותה מבלי כל ספק בדבר.

ויהי רצון שינצל זמנו ויכולתו וכל האפשרות שלו להתאים הנהגתו בחיי היום-יום לנפשו, שהיא, בלשון הידוע, "חלק אלו-ה ממעל ממש". וכבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה אין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתנט)

***

זבח טוב ושלוה בו ולא זבח גדול וללא מנוחת הנפש

ההצעה בסוג תפסת מרובה (נוסף על האי בירור דהמצב הכלכלי באירלנד לאחרי חדשים ספורים – ועלול גם שינוי גדול).

ולמה לא יבחר (ע"ד הצחות) בזבח טוב ושלוה בו ולא – דוקא זבח גדול וללא מנוחת הנפש.

...

ההצעה: אודות קניית בתים במדינת אירלאנד. ראה גם לקמן אגרת י'תתצט.

תפסת מרובה ראה ר"ה ד, סע"ב. וש"נ.

בזבח טוב ושלוה בו עפ"י משלי יז, א.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתצד)

***

חיים כדבעי - צריך להיות מנוחת הנפש

אותו המענה לכאו"א שי'.

כמש"כ בעבר – שגדול השלום בכלל ובפרט בין איש לאשתו, וגם בעניני עוה"ז כפשוטם.

ואף שאין שלימות בעוה"ז ובמילא גם ביחסיהם יכול להיות יותר טוב וכו' – תלוי זה ברצונו הטוב של כאו"א מהם לעשות חלקו בזה ואפילו באם צורך לוַותר על איזה ענינים – לחַזק השלום...

לחיים כדבעי צ"ל מנוחת הנפש, היינו שיתקבל כהנ"ל בהרגשתם דכאו"א מהם, ויתנהגו כמתאים והשם יצליחם.

באם ינסו כנ"ל ולא יתקבל זה בהרגשתם וכו' – יציעו כל הטענות והסברות שלהם בכ"ז לרב מורה הוראה ויעשו כעצתו.

אזכיר עה"צ.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתקמ)

***

לא היאוש והעצבות והחלישות - הדרך המוציאה מן המיצר

והורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, אשר לא באנחות הישועה, ולא היאוש ח"ו העצבות והחלישות - הדרך המוציאה מן המיצר והצרה ומובילה למרחב וצהר.

(אג"ק ח"ג, אג' י'תקס)

***

יכול להיות שאירוע שעושה רושם לא טוב - תכלית הטוב נשאר בהעלם, אך אם אדם פועל על עצמו להמשיך אמונה ברגש הלב - רואה את הטוב גם בגלוי

… ציער אותי לשמוע מבעלה הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ איש רב פעלים וכו' … שמרגישה שבורה וקשה לה לחזור לעצמה בסיבת מה שאירע ל"ע.

בכלל, הרי כל בני ישראל, הן אנשים הן נשים, מאמינים בני מאמינים, כלומר, שכולם מאמינים וגם מבינים בשכל, שהקב"ה, ורק הוא, מנהיג את העולם.

בנוסף, מאמינים כל בני ישראל באמונה שלימה שהקב"ה הוא תכלית הטוב, הטוב עצמו.

גם ודאי שמעה את פתגם חמי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שמסר בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי, הן איש הן אשה, יקר אצל הקב"ה כבן יחיד אצל אביו (באמת יותר מזה, אלא שאנו משתמשים במשל זה, כי אנו לא יכולים לתאר לעצמנו אהבה גדולה יותר מאשר לבן יחיד).

מכל זה מובן, שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטוב. ומכיון שהקב"ה רוצה שליהודים יהי' טוב לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, ודאי שהטוב אינו רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.

כאמור, כל בני ישראל מאמינים בזה ומבינים את זה גם בשכל.

אבל קורה במקרים מסויימים, שהדבר נשאר אצל האדם באמונה ובהבנה, ולא מגיע למרבה הצער לרגש בלב. במילא הוא מסיק שאירועים מסויים הם סיבה לשברון לב ועצבות ח"ו. מכיון שכך הוא בגלוי אצלו, והכוונה האמיתית שזהו לטובה נשארת עלומה בשכל, יכול גם להיות לפעמים שהאירוע שעשה עליו את הרושם הלא טוב, הכונה האמיתית שלו - תכלית הטוב - נשארת בהעלם מהעין האנושית ואיננה מודגשת.

אך אם אדם פועל על עצמו להמשיך את האמונה וההבנה גם ברגש הלב, שכלל לא יתכן אחרת, אלא כל מה דעביד רחמנא - כל מה שהקב"ה עושה, לטב עביד - לטוב בגלוי, עד שגם הלב מרגיש זאת, רואה הלה את הטוב גם בגלוי, השכר שהקב"ה נותן הוא הרי מדה כנגד מדה - מאותו סוג: שהקב"ה חושף לכל, ובפרט לו עצמו, את הטוב העלום באירוע, ורואים זאת גם בעיני בשר.

מובן מאליו שזו עבודה קשה לפעול בעצמו. אבל העבודה קלה יותר לאלו שגדלו אצל הורים חסידיים, לאלו שנישאו לחסידים ולאלו שבנו את ביתם על יסודות חסידיים, שיהי' חדור ברוח החסידות ומנהגי החסידים.

הנני מאחל לה, שבקרוב מאד הקב"ה יראה לה יחד עם בעלה שי' ובה שי' תכלית הטוב שישנו באירועים שונים בחייכם, שעד עתה לא ראיתם את זה, ותהיו מרוצים כולכם יחד בגשמיות וברוחניות.

בברכה.

(אג"ק מתורגמות ח"א ע' 174, אג' תתקנה)

***

זה שיש לאדם קשיים, נסיונות ועניני בירורים, אלו הם האמצעים כיצד להגיע לתכלית הדבר

[= שני מכתביו, אחד ללא תאריך והשני מכ"ב אדר [א] נתקבלו בעתם. לצערי, מפני רוב הטרדות לא היתה לי אפשרות לענות עליהם עד עתה.

מצו"ב הנני שולח לו את הקונטרס לפורים ואת הקונטרס לב' ניסן, ועתה למענה על מכתביו:

שמחתי מאד לקרוא שמנצל את כח הציור שלו ומתכונן לערוך תערוכה, ואשר העתונות כתבה על כך ביקורות טובות. בטח יראה להתקדם בכך ולנצל את כשרונו, שהשי"ת חננו, להביא חיזוק ביהדות ויראת שמים.

בנוגע לעיקר מכתבו בו מתאונן על מעמדו ומצבו, ומרגיש עצמו שבור מאד ולעתים נופל ביאוש ואינו מוצא לעצמו מקום וכיוצא בזה, ולכן רוצה להתראות, כדי שנוכל לשוחח פנים אל פנים.

פגישת שני ידידים - זהו דבר ראוי, וגורם עונג רוחני לשני הצדדים, אבל לדחות [את שיפור מצב הרוח] עד אז, ובינתיים להשאר באותו מעמד ומצב של יאוש ח"ו וכו' וכו', מי מאתנו יכול להרשות לעצמו דבר כזה?

אינו כותב את הסיבה המביאה אותו למצב רוח שכזה, במילא אינני יכול להכנס לפרטים להוכיח שהסיבות הן ענינים המדומים הנובעים מעצת היצר, היינו, שגם אם יש לענין איזו שהיא אחיזה, אבל מה שהוא מנוצל ליאוש ונמיכות רוח זה אינו אמת, אלא רק תכסיס של היצר, אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר קרא לו "הערמומי", כי הוא ניגש לכל אחד בסגנון שיתפוס אותו.

כאן חובה עלי להגביל את עצמי עם הערה כללית בכל הענין. בהסתמך על פתגם הבעל שם טוב, שכ"ק מו"ח אדמו"ר חזר עליו פעמים רבות, שכל יהודי יכול ללמוד הוראה בעבודת ה' מכל מה שהוא רואה או שומע, רצוני להאיר את המקרה שלו בפרט.

בטח יודע שעיקר אמנות הצייר בחכמת הציור, היא יכולתו להתנתק מהחיצוניות של הדבר, ומבלי הבט על הצורה החיצונית, יוכל להעיף מבט "פנימה" ולראות שם את פנימיות ועצמות הדבר, ואחר כך למסור זאת בציור, באופן שהרואה את הציור של הצייר, יתגלה לו [בציור] מה שלא הבחין בו קודם, כי ה'תוך' הי' מוסתר על ידי ענינים טפלים. כך מגלה הצייר את עצמות ומהות הדבר שהוא מצייר, והרואה זאת, רואה את הדבר באור אמיתי אחר והוא תופס שלפני כן היתה לו טעות.

ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה, הוא אחד העיקרים בעבודת האדם לקונו.

כפי שיודעים מהתורה בכלל ומחסידות בפרט, כל הבריאה כולה נובעת מ"דבר ה'", וה"דבר ה'" מהווה ומקיים אותה בכל עת ובכל רגע. רק שמצד כח הצמצום והגבורה האלוקיי, נמצא דבר ה' בהעלם והסתר, ונראית אר החיצוניות.

[כעת:] ענין העבודה, הנסמך על האמונה הפשוטה שאין עוד מלבדו, הוא שהגישה לכל ענין בחיים תהי' מנקודת מבט זו, ושיביאו לידי גילוי, כל אחד כפי יכולתו, ככל היותר את האלוקות שבכל דבר, ולהקטין, עד כמה שניתן, את ההעלם והסתר של החיצוניות על האלוקות שבתוכו.

כך גם לכל אחד בפרט, שכן בנים אתם לה' אלקיכם, אומר על כך בתניא (פרק ב') כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו ית', שהוא וחכמתו אחד, במילא זהו העיקר וכל המהות ועצמות של כל בני ישראל, וגם הוא בכלל.

כיון שהקב"ה רצה שהנשמה לא תצטרך להגיע ל'נהמא דכסופא', הוא נתן לה יכולת עבודה, ולא סתם עבודה, אלא עבודה ביגיעת נפש ויגיעת בשר, שעל ידי עבודה זו הוא יקבל כל טוב על למדריגות היותר עליונות, וכל זה בתור שכר עבודה.

ועוד דבר מבהיר הרבי (בתניא), שלא יחשבו שיש כאלה שאצלם הדבר לא יתבצע, אומר הוא שזה לא יתכן, כי אפילו מתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי כו' כי לא ידח ממנו נדח (תניא סוף פ' לט).

במילא יש להזהר שהענינים הטפלים לא יעלימו על עיקר האדם ותכלית הכוונה.

זה שיש לאדם קשיים, נסיונות ועניני בירורים, אלו הם האמצעים כיצד להגיע לתכלית הדבר, כלומר, שהנשמה תוכל להיות מה שהיתה עוד לפני האתה בראתה, שאז הרי - נשמה שנתת בי טהורה היא, ותעפיל לדרגות עוד יותר גבוהות, שכן יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, בשל כך, הרי אסור להרשות לקשיים של עמידה בנסיונות, או אפילו הכשלון אם נכשלו מזמן לזמן, להתגבר על השמחה שצריך להרגיש מ[כך שכל אחד הוא] בני בכורי ישראל, ומההבטחה שישנה מהקב"ה עצמו, ש'ועמך כולם צדיקים'.

על-כן כשבא יהודי, במיוחד אם הוא כזה ששמע מאור החסידות, או כזה שלמד תורת החסידות, ובודאי אם הוא כזה שהקב"ה זיכך אותו ביסורים, וכותב שהוא ח"ו ביאוש ואינו מוצא לעצמו מקום וכו' וכו', הרי זה לא רק היפך האמונה, אלא גם היפל השכל!

הקב"ה מבטיח בכל תוקף ועוז, שלא ידח ממנו נדח, ואינו דורש מהאדם שיעשה מעבר לכוחות - (כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו) - אלא רק שיעשה כפי כוחותיו. לאחר מכן אומר הוא לו, שיספיק אם יהי' פתחו לי פתח כחודו של מחט - ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

כל זאת אומר הקב"ה, והוא בא ואומר שהחשבון הוא ח"ו אחר, במילא בא היאוש, רפיון ידיים ושכנוע עצמי שהמצב מפעם לפעם מתדרדר?!

השאלה היא: דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעים? ושאלה זו עליו להציב לעצמו: לו נדמה כך והקב"ה אומר ש[המצב] אחרת, וכי יש ספק מי צודק?

עד כאן בנוגע להתדיינות.

בנוגע לפועל עליו לדעת, שהוא אחד מקהל החסידים, במילא הוא מקושר לאילנא דחיי, וההתקשרות היא כפי שאומרים בפסוק, אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, מביא הרבי בקונטרס לב' ניסן את מרז"ל אפילו ביום שכל העולם כולו מתים, אתם חיים. ומה היום כולכם קיימין, אף לעולם הבא כולכם קיימין, במילא יש לו הבטחה אישית מרז"ל, שחיים כולכם היום וחיים כולכם לעולם הבא.

במילא יש לנצל את הזמן לתורה ומצוות ביראת שמים, ולנצל את הכשרון בו חננו הקב"ה, שיביא תועלת ביראת שמים.

זה מהדברים שאין לדחות למחר, כי מחר צריכים להתבצע הדברים של מחר, והיום אלו של היום, וכדי לעשות את כך הדברים הללו, יש לדעת אשר כל ההפרעות הן עצת היצר, ואת האמונה יש להוריד בשכל (מוח) ורגש (לב) ובפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה.

כאשר יתמסר לזה, למרות שנדמה לו שיכול להתחיל רק כחודו של מחט, הקב"ה יתן הצלחה ויפתח כפתחו של אולם.

הנני מקוה שלא יתחשב בכך שהמענה שלי התאחר כל כך, ויענה בקרוב בבשורה משמחת, שעושה ברוח הנכתב לעיל.

בברכה - המחכה לבשורותיו הטובות בקרוב ממש.

(אג"ק ח"ד, אג' תתקנו)

***

כבר הגיע הזמן שכל אחד יוושע בכל המצטרך לו, ובפרט בבריאות הנכונה

[= קבלתי מכתבי', אחד מכ"ד אדר ב' והשני ללא תאריך. לפי בקשתה, בהיותי על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתי לטוב לכל המצטרך. בבקשה תכתוב לי את שם אמו.

בכלל, אם המענה שלי מתעכב לפעמים, הפירוש הוא רק שהמענה התאחר, אבל את הבקשה הנני ממלא בהקדם האפשרי. אך הכתיבה תלוי' בטרדות הרבות המגבילות את זמני.

שואלת אודות סגולה. בכלל אין דרכי לתת סגולות, אבל כמו בכל בית יהודי יש לבדוק את המזוזות ולדאוג שהנוגע בדבר יאמר תהלים כל יום.

ודאי צודקת במה שכותבת במכתבים, שכבר סבלו די צרות, וכבר הגיע הזמן שכל אחד יוושע בכל המצטרך לו, ובפרט בבריאות הנכונה. הנני מקוה, שתוכל לבשר לי בשורות טובות בזה.

ההערה שברצוני להעיר כאן כאן, למרות שאינני בטוח לגמרי שהיא מתאימה בשלימות במקרה זה, היא:

בכלל, תחושת הבטחון של אדם תלוי', בפרטים רבים, בדבר שחוץ ממנו ונעלה ממנו. ברור יותר, [היא נובעת] מברגש האמונה והבטחון בבורא עולם בכלל, ובורא עולם קטן - זה האדם - בפרט. לאחר הזעזועים הגדולים של דורנו, שזעזעו יסודות רוחניים מגוונים, וניתקו אנשים רבים משרשים עמוקים של מסוקת משפחה ועם, השפיע הדבר על אנשים רבים, שנדמה להם שהם תלויים באויר. כוונתי אפילו המאמינים שבהם, שאצלם נהיתה האמונה דבר שאין לו קשר עם חייהם המעשיים: חושבים על כך, אומרים שמע ישראל או מודה אני, לעתים קרובות אכן גם עם פירוש המילות, ועדיין מסתובבים כל היום עם הרעיון שהם בודדים, וכל אחד מסיק מזה מסקנות לפי טבעו ותהלוכות נפשו.

כדי להחזיר אנשים אלה לאיזון, הדרך המעשית היא לחשוף בהם את מסורת המשפחה ומסורת האבות, שגם כעת טמונה אצלם בנשמה. אז הם יווכחו שאדם אינו בודד, ויתרה מזו, שאדם אדון לגורלו רק עד גבול מסויים, והעיקר בכלל תלוי בהקב"ה. במילא הוא לא צריך לשאת את הכל על כתפיו, לחוש אחריות עצומה עבור הכל, שלא לדבר על תחושת יאוש לדברים מסויימים או מצבים מסויימים.

כאשר מקשרים אנשים אלו עם רגש של אמונה ובטחון, שבלי ספק מושרש בהם עמוק, מביא להם [רגש] זה מנוחה, ומסייע להם לעבור את ה"בעל כרחך אתה חי" בבריאות, ולבצע טוב יותר את התפקיד שיש לכל אדם בחיים.

מובן מאליו, שלכל דבר, ובפרט בענינים הקשורים עם פנימיות הנפש, נחוצה סייעתא דשמיא, וכאן כבר זכות אבות מסייעת, שבאים ממשפחה כזו והורים כאלה שהיו חדורים מקצה לקצה באמונה ובטחון, שסוף כל סוף יעורר את הצאצאים, שגם הם יגיעו לכך.

הנני מקוה שתבשר לי בשורות טובות ואסיים בברכת חג כשר ושמי לה ולכל הנלווים אלי'.

בברכה שתבשר בשו"ט בקרוב.

מעניין אותו לדעת אודות הרכב משפחתה וכו'.

(אג"ק ח"ד, אג' תתקעז)

***

צריך להיפטר מעצבות בהקדם אפשרי כי אינו מצד הטוב - ע"י הוספה בצד הטוב

… במענה על מכתבו ממוצש"ק בראשית, בו כותב על שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים.

והנה ידוע המבואר בכ"מ בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא ע"י הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועאכו"כ הרבה אור וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהי' הצינור פתוח והוא ע"י ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים והשי"ת יצליחו בכל זה ויבשר טוב אשר עובד את ה' (ואף שעובד הוא מל' עורות עבודים כמבואר בתו"א ר"פ משפטים והיא עבודה ויגיעה גדולה בכ"ז מקיים הציווי) בשמחה.

בברכה,

(אג"ק ח"י, אג' ב'תתקצו)

***

יאוש הוא מתחבולות היצר הרע

… במענה על מכתבו מערב ראש השנה. בו מתאונן על מצבו שהוא בעצבות ומרירות וכמה פעמים מתיאש כו' וכו'.

הנה למותר להאריך אשר יאוש הוא מהתחבולות וערמומיות של היצר הרע הרוצה להסיתו ולהדיחו ח"ו מלשמש את קונו, ואם על עצלות וכבדות אומר רבנו הזקן (תניא פרק כ"ו) שינצחו בקל ויפול כו', על אחת כמה וכמה על ידי יאוש ר"ל.

ואף שמובן הדבר שצריך להלחם נגד רגילות רעות ככל האפשרי, הרי לאידך גיסא היאוש ואביזרייהו אסורים מן התורה, ומובן גם בשכל אנושי שאין סיבה ליאוש, וכמבואר בכמה מקומות ומהם בתניא פרק כ"ז ואילך, יעויין שם, ויסיח דעתו ממחשבות כאלו שאין מוסיפין כלל בעבודה בתורה ומצותי' וילחום מלחמת ד', וכמבואר בתניא שם, וכמו שבכבוש הארץ כפשוטו נאמר מעט מעט אגרשנו, כן הוא הדבר גם ברוחניות, והובטחנו אשר סוף כל סוף מנצחים המלחמה, ובפרט אלו שזכו לטעום מתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', וכל מחשבה שמי שהוא אינו שייך לעבודה כזו וכו' הוא היפך השכל הבריא והעיקר היפך הוראות וציווי תורתנו תורת חיים.

... בברכה להתמדה בלימודים בנגלה ובחסידות ובעבודת התפלה, ולקיים בזה ציווי השי"ת, עבדו את ה' בשמחה, ולחתימה ולגמר חתימה טובה.

בברכה.

נ.ב.

בטח שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים.

(אג"ק חי"ב, אג' ג'תתיג)

***

הדרך לתקן את החסרונות אינה ע"י יאוש, יאוש מקשה, - אלא ע"י מצב רוח טוב ושמח

[= במענה למכתבה מא' דר"ח טבת. מובן מאליו, שלא התכוונתי בכתבי אלי', להפחיד אותה שלא תכתוב יותר, וגם לא רצון להראות לה שכל הדברים בעולם הם במצב הטוב ביותר ובשלימות. שעד ביאת המשיח, אין שלימות בענינים הגשמיים, כמבואר במקומות רבים בספרים הקדושים.

מה שהדגשתי במכתבי - הוא שהענינים בהם יש חסרונות, לא צריך להעלים אותם, וגם לא להקטין את התודה להשם יתברך עבור החלק הטוב שכל אחד מקבל ממנו במידה מרובה. ושנית, שהדרך לתקן את החסרונות אינה ע"י יאוש (ויתור) או גם נפילת רוח, לא רק שאין זה מועיל, אלא, אדרבה, זה מקשה על עבודת התיקון.

לאידך, כאשר שמחים (במצב רוח טוב ושמח) - או-אז עבודת השם יתברך בכלל, והעבודה האמורה (תיקון) בפרט היא בהצלחה רבה, כפי שרואים זאת גם בחיים בפועל, וכידוע הפתגם של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שכאשר חייל הולך לשדה הקרב, עליו ללכת עם מארש שמח, וזה מגדיל יותר את האפשרות לנצח במלחמה, ואם כן הוא במלחמה גשמית, על אחת כמה וכמה כן הוא בענינים שרוצים לפעול לפי רצונו של בורא העולם, שהרי בזה, סוף כל סוף, מובטח נצחון הטובים, כמבואר בפרטיות במקומות רבים בחסידות.

ותקותי שתקבל את ההוראה של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כנזכר לעיל, לעשות ולהיות בשמחה, מצב רוח טוב ושמח, ויהי רצון שלכל אחד יהי' ממה להיות בשמחה.

בברכה לבשורות טובות ולהצלחה בכל האמור.]

(אג"ק חי"ב, אג' ד'מט)

***

תמיה על יאוש

… בתמי' מהולה בצער קראתי במכתבה על דבר תועלת עבודתה בשטח החינוך הכשר, אשר מעין יאוש נודף מבין השיטים, ומשתמש אני גם בביטוי תמי', כי כל המתבונן בדברי ימי עם ישראל, ובפרט בשנים הכי אחרונות, אפילו התבוננות קלה נוכח לדעת כי פעולות שלכאורה לפי ראות עיני בשר לא הי' להן עתיד, ובפרט בהשוות אותן לפעולות אחרות, באה המציאות והוכיחה אשר דוקא הן הצליחו, ויסוד ההצלחה הי' זה שפעלו בהן לשמה באמיתיות ובאופן היוצא מן הלב, ובתקופתנו זו כל אחד ואחת מאתנו המהלך ע"פ אדמות, מופת חי הוא להשגחה פרטית של בורא העולם בעניני עולם הזה, וכבר מלתי אמורה וביותר ביאור במקום אחר, אשר דברי המורה הגדול הוא הרמב"ם, אשר כל משך חיי האדם הוא סדר דבכל דרכיך דעהו, וכמו שהאריך בזה בהלכות דיעות פרק ג' ועוד, מביאים גם כן את האדם המתבונן ללכת בדרכים אלו באופן זה מתוך שמחה, ואם לפעמים נדמה לו בעריכת החשבון שאין לזה עתיד ושאין מקום להצלחה וכיו"ב ועל ידי זה נחלש בפעולות בכיון האמור, ברור הדבר שזהו מתחבולות היצר הנקרא כסיל.

תקותי ששורותי אלה המעטות בכמות תספיקנה שתתבונן בהאמור על דעת עצמה ע"מ להוסיף מרץ בפעולות בשטח היהדות בכלל ובשטח חינוך הכשר ביחוד מתוך שמחה...

בברכה לבשו"ט.

(אג"ק חי"ג, אג' ד'תנג)

***

הלך-רוח של דכאון ויאוש - אחד הדברים המחלישים את ההחלטיות להשתפר

[= בהתקרבנו לסוף השנה הנוכחית ובעמדנו על סף השנה החדשה, עורך כל אדם רציני מאזן רוחני של השנה החולפת ועל בסיס זה הוא מקבל החלטות לגבי השנה החדשה.

כדי שהמאזן וגם ההחלטות יהיו נכונים, יש להשמר מהגזמה בהערכת מעלותיו ופועליו, אבל יחד עם זאת אין להעצים את המגרעות והכשלונות,

שכן הלך-רוח של דכאון, וכל שכן - יאוש, חס ושלום, הוא אחד הדברים המחלישים את ההחלטיות להשתפר.

אך עלול להיות, שגם אם אין מעצימים את המגרעות, ועורכים חשבון צדק - מתברר שהצד השמאלי, השלילי, של כפות המאזנים הוא די גדול, ולעתים אף גדול ומכריע יותר מן הצד הימני.

אבל גם במצב כזה אסור להרשות תחושה של יאוש,

שכן יחד עם החרטה העמוקה על העבר והחלטה איתנה להשתנות מכאן ולהבא - שצריך חשבון-הצדק לעורר,

חייבים לזכור תמיד כי הטוב והקדושה - כפי שתורתנו, תורת חיים, מסבירה מהם טוב וקדושה - הם נצחיים ובלתי ניתנים לביטול,

משום שהם נובעים ונוצרים מהנשמה, מהניצוץ האלוקי שבאדם,

ואילו המעשים הלא-טובים, השליליים, קשורים ונובעים מהנפש הבהמית (הבהמה שבאדם) ויצר הרע, הם מוגבלים מעצם מהותם, ויכולים להתבטל ולהמחק לגמרי.

המעשים הרעים, הלא-טובים הם זמניים בלבד וניתנים - על-ידי תשובה אמיתית ונכונה - לתיקון ולהעברה.

האמור חייב לעורר אצל כל אחד, יהיו אשר יהיו תוצאות חשבון-הצדק שלו על השנה החולפת, תחושה של עידוד ותקוה איתנה לעתיד,

בידעו שמעשיו הטובים בשנה החולפת הם נצחיים, והכניסו אור בחייו, במשפחתו ובכלל ישראל,

שהרי "כל ישראל ערבים זה בזה", קשורים זה לזה ומהווים יחידה שלימה אחת.

מכך גם מובן, שגם אם מתגלות לעתים תופעות המראות על ירידה, לא הכל נהיים חכמים יותר ולא הכל נהיים יראי-שמים יותר,

- הרי באמת ובפנימיות - נעשה הטוב בעולם בכל שנה, בכל יום ובכל רגע חזק יותר וגדול יותר,

שכן בכל רגע נוספות פעולות טובות.

וגם כאשר הלא-טוב נראה כבעל משקל יתר הרי, זה רק זמני. בסופו של דבר חייבת ידו של הטוב להיות על העליונה והלא-טוב חייב להתבטל לגמרי,

שכן בורא העולם ומנהיגו קבע שהכל ישובו בתשובה, והקב"ה, שהוא המרבה לסלוח אפילו על עבירות שחזרו ונשנו פעמים רבות, יקבל את התשובה, "כי לא ידח ממנו נדח".

וזה בידו של אחד ואחד, לעשות את השנה הבאה - שנה של סיכום טוב מאוד מפעולותיו - על ידי שיפור ושינוי עצמי, והקב"ה הרוצה בתשובה, מסייע גם בזה.

וההחלטה האיתנה לעשות כן, מבטיחה ביתר ודאות שתהי' לכל אחד שנה טובה ומתוקה.

בברכת כתיבה וחתימה טובה,] 

(אג"ק חי"ג, אג' ד'תשלט)


***

אין לאן לפנות כי אם להקב"ה - זה עצמו מספיק לשלול בהחלט רגש של יאוש ודכאון

… במענה על מכתבה מיום ב', בו כותבת אשר בעוד שנה תגמור במוסד בו לומדת, ואחרי זה אין לה לאן לפנות, כי גלמודה היא וכו' באשר בני המשפחה אינם רוצים להכיר בחינוך בדרך התורה וכו'.

ומובן שכיון שבעצמה מסיימת במכתבה שאין לה לאן לפנות כי אם להקב"ה, הרי בזה תירוץ מספיק וגם מלא לשאלתה, ושלילה בהחלט של כל רגש של יאוש ח"ו ואפילו של דכאון נפשי, וככל שתהי' חזקה יותר בבטחונה בבורא עולם ומנהיגו, תראה יותר ברור את דרכה בחיים גם לאחרי שנות לימודים זה ותצליח בה,

בברכה לבשורות טובות בכל האמור,

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קכה)

***

איך לשוב להשי"ת כשאין סדר יום ונמצאים בדאגה ובעצבות

… במענה על מכתבו מכ"ג מנ"א, בו כותב אשר אין לו סדר היום נמצא בדאגה ביאוש ובעצבות וכו' ואין יודע איך לשוב להשי"ת וכו'.

והנה כבר מלתו אמורה בכמה מספרים הקדושים ובפרט בספרי ומאמרי חסידות, ומהם בספר תניא קדישא וכמצוין במפתח הענינים אשר בסוף ספר התניא קדישא. אבל כמו שאר חלקי התורה נקלטת היא ונקנית בדבוק חברים ובהצלחה גדולה יותר, שמזה מובן שצריך ללמוד תניא עכ"פ עם עוד אחד, והרי הנמצאים בירושלים עיה"ק כמה אברכים וגם זקנים שיכול לקבוע שיעור עמהם בהנ"ל והם כאלה שיסבירוהו בדבר הקשה בספרים הנ"ל באם יוזקק לזה וידוע דברי כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו של רבנו הזקן, שכששנים מתדברים בעניני תורה ועבודה הרי זה שתי נפשות אלקית על נפש הבהמית אחת, וק"ל.

ויהי רצון שיבשר מהטבה ניכרת בכל האמור ואין לך דבר העומד בפני הרצון וע"פ הודעת חז"ל יגעת ולא מצאת אל תאמין.

בטח יודע משלשת השיעורים של חת"ת (חומש תהלים תניא) בכל יום, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכת כוח"ט,

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תשח)

***

חוסר סבלנות

… מאשר הנני קבלת מכתביו מכ"ז אלול, ג' הקודמיו והפ"נ לר"ה, ולפלא שמזמן לזמן ולצערי בהפסק לא גדול מתקבל ממנו מכתב מלא יאוש או צער עכ"פ. ומה שמצער עוד יותר, שמסיק מזה מסקנות היפך מסקנות הרצויות, וגם במכתבו זה כנ"ל אשר אין לו סבלנות כו' ומהסיבות בזה החסרון בהפעולות וכו', ומזה המסקנא שהפסיק... ועד כמה גדול חשך הגלות, שאין רואה הסתירה המבהילה - שבין המסקנות מהמציאות באמת והמסקנות שבא אליהן.

וכבר מלתי אמורה לכמה להצעירים ולאנ"ש שבאמת על כאו"א לפעול פעולתו וה' הטוב בעיניו יעשה אם יצליח או ח"ו לא, וזכינו דוקא בדורנו דור יתום זה, שרואים בעיני בשר איך שמתקיים הפסק בי"ד של מעלה שאנ"ש מצליחים בפעולותיהם, ותמורת זה וכמו להכעיס מזמן לזמן מוצאים אמתלאות למעט בפעולה פלונית או למעט ענין פלוני וכו' וחבל על זמנם שכותבים לי נימוקים כאלו, כיון שאינם מתקבלים אצלי כלל, ובאם הי' הוא מקבל כזה מאיש אחר ולא הי' נוגע בדבר, הי' רואה הסתירה המבהילה וביטול המסקנא מעיקרא...

ויהי רצון שמכאן ולהבא הוא וכן חבריו שיחיו יבשרו ע"ד פעולות ממשיות, וענין התלונות התאוננות וכו' לא ימצא להם מקום בד' אמות שלהם, ואז סו"ס לא תהיינה בכל ד' אמות שלהם כל אותן הסיבות להתלונות וכו' והרי זכות הרבים והתעוררות ר"ר של נשיאינו רבותינו הק' מסייעתם.

בברכת חתימה וגמר חתימה טובה.

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תשפ)

***

אין כל מקום ליאוש ובפרט לאנשי דורנו

… במענה למכתבו, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו ובעיקר לאחרונה מפשיטת הרגל של אחת הפירמעס וכו'

והנה פשוט אשר אין כל מקום ליאוש ח"ו ובפרט לאנשי דורנו זה אשר נשארנו כאודים מוצלים מאש ע"י נסי השי"ת בגלוי ממש, שעי"ז נתחזקה בשכלו של כל אחד יותר וביותר האמת המוחלטות אשר ממנו - השי"ת - לא יבצר כל דבר, אלא שרצה בורא העולם שיעשו כלים בדרך הטבע, ואז שולח ברכתו והצלחתו גם למעלה מדרך הטבע, וכמה שכתוב וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה, אשר עפי"ז עצתי שישתדל בעניני מסחר או משרה דוקא באם תהי' בסוג שיכול לנצל כשרונותיו או ידיעותיו, ויעשה זה מתוך חוזק הבטחון,

וכיון שעפ"י הנ"ל אין זה אלא כלי מובן שעליו להוסיף בעניני תורה ומצות, ויוסיף השי"ת נותן התורה והמצוה בברכותיו בהמצטרך לו, ובזה גם החלטתו להפריש יותר מעט ממעשר מהרוחים שלו לצדקה, ומה טוב שיתן מיד איזה סכום ע"ח הרווחים שימציא לו השי"ת בקרוב והרי זה משמש הוכחה על בטחונו בהזן ומפרנס לכל.

ע"פ המבואר בכ"מ, מזמנים המסוגלים לנתינת צדקה הוא בכל יום חול לפני תפלת הבקר.

בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה" ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתטו)

***
מחשבות על רוע גזירה מביאות לחלישות בפעולות טובות לעצוב ויאוש

… לאחרי הפסק הארוך נתקבל מכתבה, ומובן שמה שכותבת ברוע הגזירה על וכו', פשוט שצריך לשרש מחשבות כאלו וכיו"ב: א) מפני שאין להם יסוד. ב) כידוע פתגם הוראת רבותינו נשיאינו דור אחר דור, טראכט גוט וועט זיין גוט, ג) לפי הידוע אבן הבוחן בהנהגת האדם במקום ספק, האם רצוי הדבר או לא, הוא לראות השפעת הדבר על הפועל והמעשה, ורואים במוחש, אשר מחשבות כהאמור (בהנוגע לרוע הגזירה), מביאות לחלישות בפעולות טובות, לעצבות יאוש וכו' דברים האסורים ומושללים לא רק מצד שכל דקדושה אלא גם מצד שכל האנושי, ותמורת זה הרי לדעתי, חוב קדוש על כל חברי המשפחה להשתדל ולחזור ולהשתדל אשר יו"ח הנפטר... ע"ה ילכו בדרך התורה והמצוה בחיי היום יומים... מובן שזהו העיקר הגדול. ולא רק בהנוגע לעצמם אלא גם בהנוגע להנפטר, וחשוב שלא בערך הרבה יותר מהספדים הנדפסים או הנאומים באסיפות עם, ובודאי אין צורך בהוכחת דבר פשוט כזה או בביאורו... ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתקפט)

***

כל מה שהאדם חזק יותר בבטחונו בבורא עולם - מקודם באה ההטבה ובמידה גדולה

… במענה חמכתבה מעש"ק.

חבל על שמקבלת בקושי כ"כ אי-הסתדרות-הזמני בפרנסה, אע"פ שבטח יודעת, שבתקופתנו זו, לדאבון, לא חזון נפרץ הוא ורואים במוחש המבואר בכמה ספרים הקדושים, שככל מה שהאדם חזק יותר בבטחונו בבורא עולם ומנהיגו בהשגחה פרטית, מקודם באה ההטבה ובמדה גדולה, ובטח כמו כן יהי בענינם...

אע"פ שלא מזכירה עד"ז, הנני מקווה שלוקחת חלק בעבודת נשי ובנות חב"ד במקום שנמצאת עתה, וזה נותן לה בטח הזדמנות לנצל כשרונותי' לטובת הרבים וזכות הרבים מסייעתה.

בהוספה להנ"ל הי' מהנכון לחקור ע"ד לימוד לשון הקדש עם הילדים מאנ"ש שי' והחוזק בבטחון ושלילת היאוש ח"ו יוסיף הצלחה בכל עניני' הפרטים והכללים.

בברכה.

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתקצט)

***

שלילת היאוש מיוסדת היא על עיקר בתורתנו

… במענה למכתבו מכ"ג כסלו שזה עתה הגיע, בו שואל בהנוגע להמשיך לימודו מאז.

והנה מובן אשר כיון שנמצא הוא בישיבה צריך להתאים כהאמור לסדרי הישיבה והנהגתה, ולכן יפנה בזה להנהלת הישיבה בה לומד, והם יורוהו.

במה שכותב אודות קניית דעת עצמית, אינו מפרט ומפרש כוונתו בזה, וכנראה שהוא בשלילת מדת היאוש שקורה לו כפי שכותב, ויעיין בספר התניא קדישא במקומות שמבאר שם, איך שאל יפול לב אדם עליו, ושולל בכל תוקף את העצבות וכו' וימצא מקומות אלו במפתח הענינים הנדפס לבסוף התניא הוצאת קה"ת, אשר בטח נמצא הוא בספרי' של הישיבה או אצלו,

ובפנימיות הענינים הרי שלילת היאוש מיוסדת היא על עיקר בתורתנו, והיא האמונה מוחלטה אשר השי"ת משגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, וכיון שהוא עצם הטוב, בודאי דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.

תקותי שיש לו קביעות עתים גם בלימוד תורת החסידות ויודע גם כן על דבר שלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים וישמור עליהם עכ"פ מכאן ולהבא.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים, ...

(אג"ק חט"ז, אג' ו'ח)

***

מה שכותב שבא לידי יאוש - אין זה אלא מפתויי היצר

… במענה למכתבו מיום ד' כותב אודות מצב רוחו ואשר לדעתו אינו מסוגל לענין וכו' וכמעט בא לידי יאוש וכו'.

והנה למותר להאריך שכל הענינים שהם היפך התורה ביד איש הישראלי לבטלם ובמילא גם מוכרח, ואם כמו שכותב בא לידי יאוש ושאינו מוכשר לחיי משפחה, אין זה אלא מפתויי היצר, ולכן מובן שצריך להלחם נגדם מתאים לרצון הבורא [ולא עוד אלא מבואר בזהר הק' שגם היצה"ר כוונתו שלא ישמעו לו, עיין זהר חלק ב' קסג, א], ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, ואם לפ"ד קשור הענין הקישוים אין זאת אומרת שנמנע הענין ולפום גמלא שיחנא.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתו, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה וישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, אשר שמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר שוים הם לכל נפש וסגולה לכמה ענינים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ז, אג' ו'שכה)

***

עצה לדאגות - ביטחון בהשם והתבוננות בפרק כג בתהלים

… במענה למכתבה מר"ח טבת, בו כותבת על דבר שדואגת וכו' ושואלת עצה בזה.

ועצה היעוצה וגם פשוטה היא ההתחזקות בבטחון בהשם יתברך בורא עולם ומנהיגו שהוא המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד מבני ישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ותלמוד איזה פעמים מזמור האמור (סימן כ"ג בתהלים) עד שתדע תוכנו היטיב ומזמן לזמן תתבונן בזה, והרי הצורר המוזכר במזמור זה כולל גם היצר הרע ועניניו, שהם צוררים הפנימים של איש ואשה הישראלים.

ובפרט מובן הענין ע"פ המבואר בתורת החסידות איך שהשי"ת הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.

ולכתבה אודות העבר, הרי אין לך דבר העומד בפני התשובה, אלא שגם תשובה צריכה להיות מתוך בטחון חזק בהשם יתברך ולא חס ושלום מיאוש.

בטח נוטלת חלק בפעולות נשי חב"ד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חכ"ב, אג' ח'רצד)

***

סיסמא של בראצלב - אל יאוש

… סיפרו לי ג"כ שבגזע מחצבתו ובהשקפתו שייך הוא לבראצלב והשקפת עולמם, ומזכיר אני את זה ביחוד כאן, כיון דאחד מהתירוצים הרגילים להצדיק העדר פעולה הוא שאין תקוה להצלחה ומה יועיל, ואתם המעט מכל העמים וכו' וכו'. והרי זהו בניגוד גמור לסיסמא של בראצלב - "אל יאוש".

ובהמצאנו בחודש אדר הרי את"ל גם בזה שייכות להנ"ל, שהרי כל ענין נס פורים הוא שבדרך הטבע לא היתה נראית כל אפשרות להצלה, והנס הי' דוקא באופן דונהפוך הוא, מן הקצה אל הקצה.

בכבוד ובברכה להרבות בשמחה בתוך כלל ישראל.

(אג"ק חכ"ב, אג' ח'שעט)

***

מכיון שלכל יהודי נשמה שהיא חלק אלו-ה ממעל ממש - הרי אין מקום ליאוש

… הנני לאשר קבלת מכתבו (בלי תאריך), בו כותב על דבר מצב רוחו וכו'.

ולפלא גדול שיהודי יהי' במצב רוח כזה, שהרי על האדם בכלל ועל יהודי בפרט אסור להתייאש, וכמבואר ומודגש בתורתנו תורת חיים – תורה מלשון הוראה, הוראה בחיי היום יום. וגם מובן אשר מכיון שלכל יהודי נשמה שהיא חלק אלו-ה ממעל ממש, הרי אין מקום ליאוש, אלא שצריך להחזיק קישור וצנור פתוח עם השם יתברך, מקור החיים והברכה. וקישור זה הוא בהנהגה בחיי היום יום על פי הוראות ה' בתורתו, התחל מהנחת תפילין בכל יום חול, כשרות המזונות וכולי. ואם יתקשר עם לשכתנו אשר בפריז, יתנו לו בחפץ לב כל הידיעות הצריכות.

ויהי רצון שיבשר טוב, ובפרט שנכנסנו בשנה חדשה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה, ...

(אג"ק חכ"ו, אג' ט'תקעח)

***

כשנופלים לאדם מחשבות וחרטה על מעשים לא טובים - צריך לברר מאיזה צד זה בא

… כשנופלים לאדם מחשבות והרהורי חרטה על הנהגה ומעשים בלתי רצוים ובתכיפות – צריך הוא לברר מאיזה "צד" באו: מיצרו הטוב, או ממנגדו. והבחינה העיקרית בזה – "תולדות" מחשבות אלו: באם המחשבות מולידות הוספת מרץ וחיות בקיום המצות, חיזוק בהנהגה יומית ע"פ שו"ע (כולל – בנוגע אלי' – שמירת סדרי בית הספר וכו') – ראי' שמקורן טהור וטוב הוא. באם מולידות עצבות ורשלנות ועצלות או רגש של יאוש – הרי זו הוכחה שבאו מיצר הרע (אלא שנתלבש ונתחפש בלבוש של ירא שמים) כי כל אלו (עצבות וכו') מפריעים לאדם בעבודת השם. ובנוגע אלי' – על ידי מעשים טובים תגרום נחת רוח לנשמת אבי' ע"ה, ולא ע"י מחשבות יאוש וכיו"ב. ובודאי המדריך רוחני – יסבירה באריכות יותר ע"פ המבואר בכמה מקומות.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'קלח)

***

אין מקום לכעס על בני אדם - שהרי ודאי שאין בעה"ב על בנ"א אחרים

… נ.ב. במענה לשאלתה: ענין ההשגחה פרטית (דהשם – על כל אחד ואחת) הוא מיסודי אמונתנו ותורתנו,

ובמילא אין מקום ליאוש ח"ו ולא לכעס על בני אדם – שהרי ודאי שאין הם הבעה"ב על בנ"א אחרים.

אלא שאמרה תורה שעל האדם לעשות את התלוי בו בדרך הטבע.

וכן – שהאמצעי והדרך להמשכת ברכות השם בהמצטרך, ה"ז ההנהגה ע"פ רצון השם, וכנ"ל.

(אג"ק חכ"ז, אג' י'קלט)

***

עצות לכעס

… במענה על מכתבו מט"ו סיון בו כותב אשר לפעמים סובל הוא ממדת הכעס.

הנה יחזור בעל פה בתניא ריש פרק מ"א מתחלת הפרק עד עמוד קי"ב שורה שני' תיבת לפני המלך, כן יבקש את המדריך שלו שיבאר לו כללות התוכן של אגרת הקדש סי' כ"ה וכשירגיש המתחיל להתכעס, יחזור בעל פה את הנ"ל ויחשוב ע"ד תוכן האגרת הנ"ל, וכשיתרגל בזה הנה ילך מצבו הלוך וטוב.

בטח שומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים וישפיע גם על חבריו שהם יעשו כזה.

(אג"ק חט"ו, אג' ה'תקפח)

***

עצות לחלומות מצערים

… בעתו קבלתו מכתבו, בו שואל עצה בדבר החלומות המצערים את זוגתו שתחי':

הנה ראשית לכל צריך לבדוק את המזוזות בדירתם, וכן לשאול את זוגתו תחי', אם לא פגעה בכבוד בן או בת בישראל, בימים ההם, ואם הי' איזה פגיעה בכבוד בהנ"ל, אזי תבקש מחילה סתמית בפני שלשה מישראל, היינו שתאמר, שבאם פגמתי בכבוד בן ובת ישראל בשוגג או במזיד, הנני מתחרטת בלב שלם ומבקשת מחילה, וכמדומה לי שכבר אמרתי לו, שקודם הדלקת נרות בעש"ק ובעריו"ט תתן צדקה לצדקת רבי מאיר בעל הנס (רמבעה"ן) כפי יכולתה - שלא להכביד על עצמה ובטחוני אשר אחר כל הנ"ל יקל מעלי' ולאט לאט יסורו ממנ[ה] כל החלומות, ומהנכון שקודם השינה וקודם ק"ש שעל המטה תקרא איזה שורות בזכרונות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אם באידיש או באנגלית מה שנקל לפני' יותר.

בברכה לפרנסה במנוחה.

(אג"ק ח"ה, אג' א'רסה)

***

להפסיק להיות שקוע בחלומות

[= זה עתה קבלתי את מכתבו מכ"ד סיון (ובזמנו התקבלו גם מכתביו מד' אייר וי"ב סיון) בו כותב אודות החלום שחלם.

והנה כלך מדרך זה. יפסיק להיות שקוע בחלומות. וכפי שמבואר בספרים רבים, שאצל אנשים שאצלם כל הפרטים הם על פי התורה והמצוה, אזי גם חלום, שעליו יש פחות שליטה, יש לו איזו משמעות ואינו יכול להיות לבטלה - (ועם זאת, גם במקרה כזה, אומרים חז"ל, אין חלום בלא דברים בטלים) - לעומת זאת, אצל אנשי דורנו, שאצלם ישנם הרבה דיבורים בטלים ועל אחת כמה וכמה מחשבות בטלות, ללא תוכן, ועל אחת כמה וכמה ללא תוכן של תורה ומצוות, הרי אצל אנשים אלו, זה אינו יותר מאשר חלומות בלבד, ולפעמים זה גם מעצת היצר הרע לנתק את האדם מעניני ערכיות, ולכן הנני חוזר שוב, שלא ירשה לעצמו להרהר אודות חלומות.

ראוי הי' שיתן לבדיקה את המזוזות בחדרי השינה שלו, וגם את התפילין שלו, ולעסוק במרץ הראוי אודות שידוך ובנוגע לעסק. ובנוגע לדבר הראשון, הרי כפי שכבר כתבתי לו, לא לברור יותר מדי. ויכול לסמוך על זקני אנ"ש שיחיו, וכיון שהם יותר מבוגרים, הרי כפי שהפסוק אומר, רוב שנים יודיעו חכמה, ובפרט שהם יכולם לדון בדבר באופן אובייקטיבי, לעומת מי שבתוך הענין, [ש]יכול לפעמים לחשוב באופן סובייקטיבי. וכאשר יקיים כל זה, כמובן כתוספת על שיעורי הלימוד, כפי שכתבתי לו במכתב הקודם, השי"ת יעזור לו שזה יהי' בהצלחה בגשמיות וברוחניות ויכול לבשר בשורות טובות, שהתחיל לציית, ויראה אפילו בעיני בשר שזה משתלם.

כשאהי' על הציון הק' של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכירו להצלחה בעניניו.

בברכה.

(אג"ק ח"ז, אג' ב'קמט)

***

חלומות מבלבלים, ואיך לחזק אמונה וביטחון

… ג) ענין החלומות המבלבלים.

ידוע ומרומז גם במאמרי רז"ל, אין אדם רואה אלא מהרהורי לבו, אשר החלומות הם תולדות המחשבה בטלה וכו' אשר במשך היום, וכשממעטים הסיבה בדרך ממילא מתמעט המסובב, וכיון שעוד סיבות לחלומות (עיין תניא פרק כ"ט וש"נ) יש להיות זהיר בק"ש שעל המטה, שיהי' גופו טהור יהי' זהיר בטבילת עזרא, והמזוזה בפתח חדרו כשרה.

ד) חיזוק בעניני אמונה ובטחון וכו', ילמוד חסידות בשופי ויתוסף בכל הנ"ל. ...

(אג"ק חי"ד, אג' ה'צו)

***

חלום על הרבי

[= זה עתה נקבלת מכתבו מה' שבט עם המצורף.

ידועים הרי דברי הגמרא בנוגע לחלומות, שאדם רואה מהרהורי לבו שמהרהרים ביום, וכשמדובר אודות רועה ישראל, ובמקרה זה הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שענינו הוא לעשות טובות לישראל הן בגשמיות והן ברוחניות הרי בודאי חלמא טבא חזי, שהחלום הוא סימן לעוד יותר טוב בענינים המצטרכים ובעיקר העיקרים לגדל, הוא יחד עם זוגתו, את בנם ובתם שיחיו בדרך היהדות ובדרך החסידות ולרוות מהם רוב נחת אמיתי, שזהו נחת יהודי נחת חסידותי, לאריכות ימים ושנים טובות מתוך בריאות ומתוך שמחה, וככל שמשקיעים יותר בילדים בנוגע ליהדות וחמימות וחיות, שזאת מוסיפה חסידות, כך גדול יותר הנחת שמקבלים מהם, והעיקר שזה מביא אושר אמיתי בחייהם,

וזכות כ"ק מו"ח אדמו"ר שההילולא שלו היא בשבת הבאה, שבת שירה, תעמוד, ואכן תעמוד בפרט לכל אלה שזכו לקבל את ברכותיו הק' בכל המצטרך.

מצו"ב אחת ההוצאות האחרונות (הדפסה חוזרת) במיוחד לשבת שירה, שבטח זה יעניין את זוגתו תחי'.

בברכה לבשו"ט.]

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קז)

***

פתרון חלומות ע"י תורה ומצוה

… במ"ש בסיום מכתבו, מהו פשר חלומות שראה וכו', ידוע מאמר רז"ל, כל החלומות הולכים אחר הפה, ולכן יפתרם לטובה בטוב האמיתי הוא התורה והמצוה, עדוד רוח, וציווי על ההליכה בתורתנו ומצותי' מחיל אל חיל, ואין לך דבר העומד בפני הרצון. ...

(אג"ק חט"ז, אג' ה'תתמא)

***

עצות לחלומות

… במ"ש אודות החלומות - צריך לבדוק המזוזות בדירתו שבטח שי שם הדורש תקון, וכן אשר זוגתו תחי' תשמור על מנהג הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, ותעשה כן גם בימות החול ביום שני וחמישי בבקר - מובן דכ"ז צריך להיות בלי נדר.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.

וכיון שנמצאים אנו בהימים שבין פסח זמן חירותנו ושבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות חירות מכל ענינים המצירים וגורמים דאגה, הנה גם הוא יזכה לבשר טובות בכל האמור.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)

***

עצה למחשבות של עצבות

… במענה למכתבו מאור ליום הרביעי, בו כותב על מה שקרה לו בהעדר החיות, בעניני מחשבות של עצבות וכו' ושואל דעתי בזה.

והנה כל עניני תורתנו תורת חיים, הם הוראה בחיים, (ומכלל הן אתה שומע וכו') וכיון שחלק פנימיות התורה קבעו בזהר הק' (חלק ג' קנ"ב ע"א) שנקראת נשמתא דאורייתא, מובן שכשחסר בחיות הנשמה, חסר בחיות כל עניני הגוף, הם רמ"ח אברים ושס"ה גידים בנמשל - ז.א. עניני רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ולימוד ההלכות שלהן, ומובן ג"כ שחיות הנשמה בדרך מהיכי תיתי, וע"ד חיות הנשמה בעת השינה, הרי אף שמספיק זה לפעול באברי העכול אין זה מספיק כלל בהנוגע לעניני הבנה והשגה והרגש אמיתי כי אם דמיונות שוא וחלומות, חלומות מסוג עליהם מדובר בזהר הק' [...] המבוארים בתניא (פרק כ"ט) ומהנ"ל מובן התקון והעצה לכל האמור, הוספה בחיות הנשמה, ז.א.

קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת קדש אשר קדש הוא לה' כמבואר בכתבי האריז"ל בהנוגע ללימוד פנימיות התורה ביום השבת, ויהי רצון אשר הקביעות תהי' - כפתגם רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) - קביעות לא רק בזמן אלא גם (הוא העיקר) קביעות בנפש, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט בכל האמור, ובלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין וכן אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

(אג"ק חי"ט, אג' ז'שיג)

***

עצה למחשבות של עצבות

… בטח אומר אחר התפלה בכל יום בקר איזה קאפיטלעך תהלים אשר גם זה אחת הסגולות שינחהו השי"ת בדרך הטובה לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תרפב)

***

סגולה למיעוט דאגות

… בנועם קראתי במכתב בעלה שליט"א ע"ד ההמשך בעסקנותה במסגרת נשי ובנות חב"ד, אף שמוסיף שקצת מבלבלות בזה דאגות שונות דפרנסה, חובות וכיו"ב.

ובודאי למותר להסביר באריכות אשר התעסקות האמורה היא אחת הסגולות למיעוט דאגות האמורות, וע"פ הוראת תורתנו תורת חיים, המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ, ומדייקים חכמנו ז"ל לאמר עול. ז. א. אף שנדמה הדבר לקשה לפעמים אינו מסתבר כ"כ בשכל ובהבנה, בכל זה על האדם לעשותו בדרך קבלת עול, וזוהי העצה למיעוט עול עניני עולם, עול דרך ארץ.

מובן שאין כוונתי שתעמיס על עצמה ענינים טכנים שאפשר לעשותם ע"י אחרים, אבל הרי בכל דבר צ"ל אחראי, וזה המתענין שהענינים יעשו באופן הכי יעיל ולא כל אחד או אחת מסוגלים לשאת באחריות זו, נוסף על שדרוש לזה נסיון ורגילות בעבודה.

ויהי רצון שתצליח בכל האמור למלאות כוונת רבותנו נשיאנו הק' להחדיר אור וחיות חסידותי בכל סביבתן דרך מסגרת נשי ובנות חב"ד גם חוצה, ושכרן במדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה להוסיף אור וחיות גם בעניניהן הפרטים בבתיהן של כאו"א מהחבירות, ולכל לראש מהמתעסקות ומשתדלות תי'.

בברכה לבשו"ט ולחנוכה מאיר ופ"ש כל אחת ואחת מהחבירות תי'.

(אג"ק חי"ד, אג' ד'תתקעח)

***

סגולה להולדת בנים

… עבוה"ק בהפצת הדא"ח מסגולותי' הולדת בנים, וכמובן באגה"ק של אדה"ז הנדפסת בסי' מאה שערים (ח"ב לב, א) גנזי נסתרות (ח"ג, ס"א) ועוד.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קיא)

***

סגולות לביטול מחשבות מבלבלות

… במענה למכתבו, בו כותב אשר מחשבות מבלבלות אותו וכו' וכו'.

וכבר כתבתי כ"פ לכמה מאנ"ש, אף שדבר פשוט וידוע הוא שהגזמת בלבול דמ"ז - גם זה מפיתויי היצה"ר המשתדל בכל האופנים והתחבולות לבלבל את האדם מעבודת השי"ת בשמחה ובטוב לבב, שמזה מובן שככל שלא יגזימו בדבר ולא עוד אלא גם על ידי היסח הדעת מלא (ולא בדרך מלחמה עם המ"ז), ילך המצב הלוך והשתפר, אלא כיון שהמחשבה משוטטת תמיד (כמבואר גם במאמרי דחג הפסח מני' אזלינן שלכן נקראת המחשבה בשם נהר) הנה הדחי' היא ע"י מחשבה בענין אחר, ומובן שכשהענין יהי' בתורה ומצותי' הרי מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור.

מהענינים והסגולות למהר ביטול בלבול הנ"ל הוא הלימוד מבפנים לימוד תורה בטהרה, נתינה לצדקה לפני תפלת הבקר בימות החול, וכיון שכפי מכתבו ראה הטבה בשאר עניניו הרי גם זה צריך להוכיח לו ברור שגם בענין המ"ז הוטב אלא שהצד שכנגד מסתיר הטבה זו וכו'

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

בטח השתתף באפיית המצה שמורה ובכלל בפעולות צעירי אגו"ח בירושלים עיה"ק ת"ו

(אג"ק חט"ו, אג' ה'ת)

***

אין כדאי להזכיר ע"ד האב ע"ה אם לא שואלים, בי"ס דתי יבסס מצב רוח והבטחון עצמי

… בנוגע לעצמה: תתענין ובהקדם ע"ד שידוך ועי"ז יפתרו כמה מהבעיות אודותן כותבת.

בנוגע לילדי' שי': תשתדל שיהיו ככל האפשרי בחברת ילדים בני גילם, ואין כדאי להזכירם ע"ד האב ע"ה (באם אין שואלים אודותו) כיון שזה מוסיף במתח החיים שלהם וכו'. …

חינוך דתי ובבי"ס דתי ספוג אמונה וקיום מצות – גם יבסס מצב הרוח ויוסיף בבטחון עצמי דהילדים וכו'. ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)

***

השם נותן כח ומרץ להתגבר על המצב, ואחת הדרכים - ע"י עזרה לאלו הזוקים לזה

… אחת מתפילותינו – אל תצריכנו לידי מתנת בו"ד.

ה' בודאי נתן לה (ולחברותי' במצב שלה) הכח והמרץ להתגבר על מצבן, כולל – היציאה מן הבדידות (כביטוי' במכתבה), ולא ע"י "מתנת בו"ד", כ"א בכח עצמן. ואחת הדרכים בזה – ע"י עידוד ועזר (רוחני, או גשמי) לאלו הזקוקים לזה (אשר רבים הם בכל עיר וחוג, אף שקצתם מתביישים לדבר אודות זה וכו' – והרי דוקא על אלו הרחמנות גדולה יותר). ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)

***

דמיונות שגורמים לעצבות באים מהיצר הרע

… במענה על מכתבו מיו"ד תמו"ז - שנתקבל באחור זמן - בו כותב ע"ד מצב רוחו בכלל, ובעיקר בזמן האחרון, ומסיים אשר נדמה לו שעתה אצלו איזה ירידה ברוחניות:

הנה בכלל צריך לדעת שדמיונות כאלו ובפרט כשגורמים לעצבות כמו שכותב במכתבו, הנה באים הם מהיצר הרע ומהלעומת זה, וכמבואר בתניא ע"ד עצבות ואודות ההכרח להרחיקה, ובפרט כשזיכהו השי"ת להעמידו בקרן אורה, הוא נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, הרי צריך להיות בשמחה גדולה ביותר על אושר זה, ומה שמרגיש את חסרונותיו בענינים שונים, הנה כנ"ל א) אפשר הדבר שאין זה אלא דמיון, ב) אם גם יש יסוד להשקפתו זו, הרי למה הדבר דומה לאיש שלא הי' בריא, ולא ידע עד"ז ובמילא לא נזהר מדברים המזיקים וגם לא עשה בענינים שיביאו לו רפואה, כיון שדימה בדעתו שבריא הוא לגמרי, ומסבב הסיבות ועילת העילות הביאו סו"ס שידע מחסרונו, ובמילא ישנה התקוה שיתחיל להתעסק בדברים המרפאים ויתרחק ביותר מדברים המזיקים, אשר פשיטא מה שנתגלה לו מצבו, הנה לא לבד שאין צריך להיות עצב מזה, אלא אדרבה זהו הקדמה והכנה למצב בריאות הנכונה, ובטח כמו ברובא דכולא עלמא, הנה משני אופנים הנ"ל ישנם בו, היינו שקצת יסוד יש לרעיונו ע"ד החסרון, ובקצתו מוגזם הוא ע"י הלעומת זה, או, מה שקרוב יותר, שמראה לו החסרון לא במקום שישנו אלא במקום אחר (וכוונתו בזה בשתים, שכשישתדל במקום שאינו נצרך, הרי תזיק ההשתדלות יתירה במקום זה ותחסר התקנה בענין הנצרך ומוכרח, וכמבואר הדבר בכמה מקומות בחסידות וגם בספרי מוסר) ובכללות הדבר הנה ידוע מ"ש עבדו את ה' בשמחה, אשר אז העבודה נעשית יותר ובמרץ יותר ובהצלחה יותר, ואף שיודע מעמדו ומצבו, בכ"ז מעמד ומצב הנה"ב שלו אינו צריך לבלבל את שמחת נפשו האלקית, וכמבואר בתניא.

ולקראת יום הולדתו שכותב אודותו במכתבו, הנה יהי רצון מהשי"ת שיהי' ירא שמים למדן וחסיד כדבעי, וגדולה זכות התעסקותו בשדה החנוך הכשר לקרב את לבן של ישראל לאבינו שבשמים, שאבינו שבשמים ישלם לו בתוספת שהיא מרובה על העיקר בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים ובהמצטרך בעניניו.

(אג"ק ח"ו, אג' א'תשנז)

***

צריך להלחם נגד עצבות בכל האופנים המתאימים

… במענה על מכתבו ממוצש"ק, אתחיל מסיומו במכתבו שנפל בעצבות ר"ל. ובודאי למותר לעוררו על כל המדובר בספר תניא קדישא בשלילת הענין, ואף שכותב כמה סיבות להנ"ל הענין האמיתי בזה הוא שזהו מתחבולות היצר, ולכך צריך להלחם נגד זה בכל אופנים המתאימים...

במ"ש שבמכתביו מודיע על כמה דברים לא טובים ודואג אם לכתבם או לא. - מובן שהעדר ההודעה מהמצב עלולה להרע עוד יותר המצב, וכמבוא פתגם החכם, שידיעת המחלה חצי רפואה, ותמיהתי גם על הספק בזה.

והנה לאחרי כל החסרונות והגרעון שע"י העדר הפעולות וכיו"ב, ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שהזיבורית שלנו טובה מהעידית שלהם. שזה צריך לעודד את כאו"א מאנ"ש שאף שהאתמול והיום אין המצב כדבעי כלל, הנה נשען על פתגם האמור, שתוכנו שיכולת הכי גדולה ניתנה לכל אחד והובטחנו שבל ידח ממנו נדח, הרי בשעתא חדא וברגעא חדא יש ביכולת כל אחד להתהפך מן הקצה אל הקצה ועי"ז גם לשנות את המצב לטובה מן הקצה אל הקצה.

פשוט שאין יוצאים ידי חובה במחשבה זו גרידא והמעשה הוא העיקר, ובתקופתנו שקול כנגד כולם (עיין אגרת הקדש סי' ט) אבל אפילו ההתבוננות בעצמה שוללת גם נתינת מקום לעצבות.

בודאי קבל מכתבי מענה על מכתבו הקודם ויענה עליו וגם על מכתב זה בפרטיות הדרושה.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש מתוך בריאות ושמחה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'מז)

***

צריך להלחם נגד עצבות בכל האופנים המתאימים

… ז"ע קבלתי הפ"נ שלו נוסף על הידיעות בטעלעפאן, ולפלא למרות זה שנדברנו זה כ"פ שאין כל יסוד למרה שחורה ח"ו, ואם על כאו"א דבני ישראל והחסידים ביחוד חל הציווי דעבדו את ה' בשמחה המודגש בתורת הבעש"ט ותל' ותלמידי תלמידיו, עאכו"כ משבט לוי הוא אשר ה' הוא נחלתו ונמצא באהלה של תורה ותפלה, ולכן פליאה האמורה גדולה כ"פ ככה, ויעוין ג"כ דברי הזהר הק' (תצוה קפ"ד ד') תא חזי כו' איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהירין לי' מעילא עיי"ש היטב.

ויה"ר שיוחקקו דברים אלה בזכרונו (עיין לקו"ת סוף פרשת קדושים ד"ה והדרת פני זקן) ויפעלו פעולתם בחיי היום יומים במילוי הציווי דבכל דרכיך דעהו, מתוך שמחה אמיתית ופנימיות.

המחכה לבשו"ט בכל האמור וחותם בברכת רפואה קרובה ורפואה שלימה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קסז)

***

בודאי מעודדים אותו מלמעלה שלא יבוא למצב של רוח נדכאה ח"ו

… מאשר הנני קבלת מכתבו מיום הרביעי, ולפלא מה שכותב בתוך דבריו אודות רוחו הנדכאה, אף שהשגחה העליונה העמידתו על חלק היפה לעודד רוח נדכאים, שבמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה, בודאי מעודדים אותו מלמעלה בכמה ענינים ואופנים שגם מלכתחלה לא יבוא למצב כזה ח"ו, וע"ד מ"ש לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, שזהו אופן רפואה של בורא עולם ומנהיגו שמלכתחלה לא ישנו מצב בלתי רצוי.

משא"כ ברפואה לאחר שחל המצב שעכ"פ נשאר איזה רושם, וכמרז"ל יומא פ"ו ע"א.

ויה"ר שמכאן ולהבא עוד יותר יודגש אצל כת"ר המאמר עבדו את ה' בשמחה, שכ"כ השתדל בהפצת עבודה זו כ"ק מורנו הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו נשיאי החסידות, ובפרט ע"פ פסק הרמב"ם ע"ד הכרח אופן עבודה באופן זה דוקא, עיין דבריו בהלכות לולב. דברי נפלאים מורים דרך לנבוכים בזה, ובפרט בתקופתנו הדורשת כחות נוספים אצל כאו"א להלחם נגד הכחות הבלתי רצוים, והרי ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר חיל היוצא למלחמה מנגן בשעת מעשה שיר נצחון שמח, וזה גופא מאפשר וגם מקרב את הנצחון, וק"ל.

ומסוגלים ימים אלו להוספה בכל האמור וכפסק רז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה, ובשנה זו הרי נתוספו שלשים יום בקיום זה, ופשוט שהכונה היא להמשיך השמחה על כל השנה כולה.

בכבוד ובברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'קצז)

***

פחדים באים מהיצר, השם משגיח עליו

… במענה על מכתבו מתחלת שבט - שנתקבל באיחור זמן - הנה הזכרתיו ואת כל ב"ב שיחיו על הציון הק' של מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובודאי יעורר ר"ר עליהם בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

נהניתי ממ"ש אודות עסקנותו, ומה שמתאונן שאינו נראה פירות על אתר וכו' - מובן שהתאוננות זהו באה מהלעומת זה, אשר אומן גדול הוא ובא לכל אחד ואחד בפיתויים כאלו שתקותו להצליח בהם, וכמבואר בהיום יום לכ"ג סיון שהבחינה בזה היא שאם הענינים מבלבלים ומחלישים בהפועל של תורה ומצוה, מקורם הוא מהצד שכנגד, ובמילא יבטלם לגמרי ויוסיף בהתעמולה ובהלימוד שלומר ברבים ולעצמו כו' וכו'.

ואנן פועלי דיממא אנן, והשי"ת יעשה הטבו בעניניו. ובטח יראה ג"כ הצלחה בזמן המתאים. וכמ"ש את הכל עשה יפה בעתו. וע"פ הנ"ל מובן ג"כ, אשר אותם הפחדים שיש לו שכותב אודותם יסודם רק בערמומית ותחבולות היצה"ר, וזהו כל מציאותו, ובמילא לכשירעים בקול רעש ורוגז וכמבאר בתניא הרי כדונג ימס, ויראה את האמת אשר השי"ת משגיח עליו, כמו על כאו"א מישראל, בהשגחה פטית ובמילא נכון יהי' לבו בטוח בה'.

ולקראת חג המצות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה הנה יחוגו אותו הוא וכל ב"ב שיחיו בכשרות ובשמחה.

בברכת החג. ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תז)

***

עצה לפחדים - בדיקת תפילין ולימוד פרק מ"א בתניא

… ובמ"ש אודות פחדים.

מהנכון שיבדקו את התפילין שלו, וכן ילמוד בעל פה פרק מ"א בתניא קדישא מהתחלת הפרק עד לתיבת המלך בעמוד ב' ויחזור ע"ז במחשבה או גם בדבור.

ובמ"ש אודות רכוז המחשבה.

ידועה העצה בזה ללמוד מתוך הספר וכן להתפלל מתוך הסידור, וגם בשעה שלומד בעל פה או מעיין במחשבה, יהי' הספר פתוח לפניו במקום שלומד.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

בברכת החג.

 ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'תפא)

***

עצה לפחדים - תהלים פרק קיח ופרק כג

… ובמ"ש אודות פחדים.

תתבונן במש"נ ה' לי לא אירא, ה' רועי לא אחסר - שעפ"ז פשוט שאין מקום לפחד וכיו"ב, ואין זה אלא בלבולי היצר.

למהר השיחרור והפחדים - כעצת רופא ידיד, לימוד ש' הבטחון בס' חובות הלבבות (ישנו גם באנגלית), להיות עסוקה ככל האפשרי (משרה, מבצעים וכו').

דיוק בכשרות האכו"ש.

אזכיר עה"צ.

 …

ה' . . אירא תהלים קיח, ו.

ה' . . אחסר שם כג, א.

בס' חובות הלבבות ראה גם לעיל אגרת י'תשפז.

(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתתקנ)

***

חלומות - בדיקת המזוזות

… במ"ש אודות החלומות - צריך לבדוק המזוזות בדירתו שבטח שי שם הדורש תקון, וכן אשר זוגתו תחי' תשמור על מנהג הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, ותעשה כן גם בימות החול ביום שני וחמישי בבקר - מובן דכ"ז צריך להיות בלי נדר.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.

וכיון שנמצאים אנו בהימים שבין פסח זמן חירותנו ושבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות חירות מכל ענינים המצירים וגורמים דאגה, הנה גם הוא יזכה לבשר טובות בכל האמור.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)

***

חיי האדם אינם מתמטיקה מדוייקת, השגחה פרטית

… לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מט"ו שבט, בו כותב אודות מצב רוחו וכו' ומסיים בהביקור אצל רופא וחוות דעת הרופא.

ומובן שבכלל גם דעתי כדעת הרופא מיוסד על הוראת תורתנו תורת חיים בכגון זה, וידועה גם כן הוראת חז"ל מעשה רב, ורואים במוחש בכמה וכמה מקרים דומים לשלו, שכשבא בשידוכים ובמשך זמן לא ארוך היו גם הנשואין, הנה הסתדרו בחיים תקינים ומסודרים, ועד כדי כך שהתפלאו בעצמם על ההתלבטות וההרגשים שהיו לפני זה (בההתקשרות בשידוכין) וכו', וכבר נאמר כו"כ פעמים, שחיי האדם אינו מתמתיקה מדויקת שבמילא יש אפשריות להעלות שחור ע"ג לבן כל הפרטים. ובמילא לערוך תכנית. ואדרבה - ברובא דרובא, כל דפשיט טפי מעלי טפי.

ויהי רצון מהשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית. שעכ"פ מכאן ולהבא ילך לבטח דרכו בבטחון בהשגחה פרטית בפועל ז.א. געמיינט פאר עם אליין, ובמילא יפעול עכ"פ חולשה בהמרה שחורה, ויתענין בהצעות נכבדות באופן המתאים והשי"ת יצליחו.

 ...

(אג"ק ח"כ, אג' ז'תקע)

***

זכות שמביאה לשידוך

… והשי"ת אשר לאחר ששת ימי בראשית מזווג זיווגים כדר"ז בב"ר, ובטח ימציא גם לו את זיווגו הטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד. וזכות התעסקותו לקרב לבם של בני ישראל לאבינו שבשמים ע"י לימוד פנימיות התורה והליכה בהדרכותי' שפנימיות התורה מביא לנשואין (ולא רק לארוסין) של כנסת ישראל להקב"ה תמהר מציאתו את האבדה להשתדך בקרוב באופן הטוב בכל הפרטים ולבנות בית חסידותי בנין עדי עד ומתוך שמחה. כיון שעורר עד"ז - הנה ביום ב' (לבד ר"ח) ה' דשובבים ת"ת דשנה זו יאחר סעודותיו ליו"ד-ט"ו מינוט. ובמשך רגעים אלו ילמוד דא"ח. ...

(אג"ק ח"י, אג' ג'רכ)

***

??קרוב הדבר שה"חסרונות" שכותב אין זה אלא מהמרה שחורה שלו??

… במענה על מכתבו בלי הוראת זמן, שמציעים לפניו שידוך עם... הנה לפי מכתבו ניכר שעדין לא הוחלט אצלו לא לכאן ולא לכאן, אף שבכלל ה"חסרונות" שכותב אין אני תופסם אותם לחסרון.

אבל תמהני מה שכותב ששמע שע"ד שבת וכשרות איז ניטא וואס צו טראכטן.

האומנם זהו מספיק לבת תמים ובשביל בחור תמים? אבל קרוב הדבר שאין זה אלא מרה שחורה שלו, ולכן לפי דעתי נכון שיתראו עוד פעם ושתיים ואז אולי יתברר אצלו אם יש לו המשכת לב לזה או לאו.

בטח יש לו קביעת עתים בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ נוסף על שאר שיעוריו השוים לכל נפש.

בברכה ...

(אג"ק ח"ג, אג' תרפג)

***

לא להשתמש במרה שחורה

… בתענוג קראתי מכתבו מי"א מנחם אב. וסיבת התענוג היא

(א) שנסע עם ביתו תי' לנאות דשא. ובטח ינצלו את הזמן להבראת הגוף והבראת הנשמה. ויהי רצון שיהי' בהצלחה.

(ב) שהתחיל להתענין באופן רציני בדבר ההצעה אדות הפראקיעל סקול, ובטח לא ישתמש לזה יותר מדי בטבע המרה-שחורה, וכמבואר בתורה אור תולדות ביאור מים רבים פ"ד, להשתמש בכח המרה שחורה לענין התמדה בלימוד. ...

(אג"ק ח"ג, אג' תרעב)

***

המרה שחורה מזיקה לבריאות

… במענה על מכתביו מימי ה' י"ד מ"ח וכ"ו כסלו...

ג) לחנם מתעגם (צריך להשתדל אבל הדאגה מקלקלת)... בכלל כדאי הי' לפרסם בין אנ"ש מאמר הזה"ק ע"ד היזק המ"ש, והוא בפ' תצוה רפ"ד ע"ב: ת"ח עלמא תתאה וכו' עיי"ש, דנוסף על הבלבול עי"ז בעבודה בת"ת בבריאות גופא וכו' הנה זה מקלקל ח"ו בענין זה גופא שה[ו]א במ"ש אודותיו, וק"ל. ...

(אג"ק ח"ד, אג' תתסד)

***

התבוננות שהשם מנהיג העולם - מסירה הדאגה מהלב, כשמתנהגים כאילו זה תלוי בנו - מכבידים עי"ז את החיים

… כבר הצטערתי לשתיקתו הארוכה שלא קבלתי ממנו שו[ם] ידיעות, ולכן ביותר שמחתי לקבל מכתבו עם הידיעה שת"ל מרגיש הטבה במצבו. כמובן, אקרא הפ"נ ששלח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר.

אכפול עוה"פ, שיתבונן באופן שיתקע מחשבתו בזה בחוזק כי השי"ת הוא המנה[י]ג עולמו וכל אחד ואחד מאתנו בפרט, במילא יסיר זה דאגה מלבו, כי הלא ברור הוא כי השי"ת יכלכל דברו על הצד היותר טוב ולא עלינו מוטל הדבר, ומהשייך לנו הוא רק ענינים בתומ"צ שניתנו לנו בבחירה חפשית.

לא באתי לחדש בזה, שהרי ענינים אלה פשוטים וידועים לכל, אלא שאם נשארים הם בדרך מקיף, ובהנוגע לפועל מתנהגים כאילו הענינים תלויים בנו בעצמנו, הרי מכבידים עי"ז החיים, ובפשטות כפשוטו החיים הגשמיים. משא"כ כאשר חדורים עם הרעיון של "ה' רועי", אז אפילו הגוף ונפש הבהמית מרגישים את ה"לא אחסר".

וח"ו שלא באתי בזה להטיף מוסר, אבל מצטער אני על צער כת"ר ועג"נ שלו מסיבות שאין להן יסוד ובטח גם אין להן מציאות, וכידוע על פי המבואר בדא"ח בחילוק שבין ענין הנסיונות והבירורים.

המקוה להתבשר ממנו בשורות טובות מהטבת בריאותו ובריאות זוגתו ש"ב שתחי'.

בברכה. ...

(אג"ק ח"ד, אג' תתקכט)

***

 אין מקום לדאגה זמן רב מראש, הקב"ה עצם הטוב

… במענה למכתבו מיום /10;8amp&, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואשר נמצא עתה בשנה בה צריך לסיים לימודו מקצוע מהנדס, ואינו יודע באיזה מדינה יסתדר, לאחרי גמר הלימודים, וכן אשר מדאיג אותו, מה שאמו תחי' נמצאת לעת עתה במצרים ועליו להתבונן גם על דבר הסתדרותה היא ופרנסתה בבוא הזמן לזה.

ובודאי, מתאים לתוכן מכתבו, למותר האריכות ביסוד אמונתנו, אשר בורא העולם הוא מנהיג העולם בהווה ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, והוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, ובלבד שיתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שהנהגה כזו היא הצנור והכלי לקבלת ברכות השם יתברך, וכיון שעוד כמה וכמה חדשים עד לגמר לימודו, שאז יהי' עליו להחליט מקום הסתדרותו וכו', מובן שההתעסקות בזה צריכה להיות רק חדשים אחדים קודם הגמר, ולא כעשרה חדשים לפני זה, והדאגה בטח מבלבלת ללימוד ולכל הענינים, וכעבור איזה חדשים, נכון שיתכתב עם ידידיו בהמדינות אודותן כותב, וכן לברר המצב במדינת צרפת בה נמצא עתה, ובודאי שאז, ז.א. שלאחרי איזה חדשים, יעלה בידו לברר יותר מאשר עתה, ובהתאם להבירור יחליט להסתדר במדינה זו או אחרת.

ועל דרך האמור הוא גם בהנוגע לענין השידוך אודותו מזכיר, שהרי נאמר, ומה' אשה משכלת, ולכן אין מקום לדאגה, כי אם התענינות בבירור הפרטים כשיבוא הזמן לחשוב על דבר שידוך בפועל ואז כמובן צריך לברר על דבר השקפת עולמה שלה של זו שכותב או כיוצא בה, האם מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים, שהרי רק אז - איש ואשה השכינה ביניהם, כשחייהם מיוסדים על יסודי התורה והמצוה וק"ל ואין להתרשם ממה שיש חילוק בתכונת נפשם שהרי דבר רגיל הוא וכשהענין מתאים אין כלל הפרעה מהאמור.

מהנכון בקשר עם מצב רוחו שלו שלפעמים אינו בסדר, לבדוק את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין, וכן אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג שמח. ...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'מד)

***

החלטה בשמחה - אין מקום לדאגה, אחות - מחילה וסגולה, סג לירה מתנת שידוך לאחות

… במענה למכתבה מיום ג' אייר בו כותבת ע"ד הצעת הנכבדות וכו',

בודאי החליטו שניהם, היא וכן המדובר תי', לייסד ביתם בישראל על יסודי התורה והמצוה בחיי היום יומים,

ויהי רצון שתהא בשעה טובה ומוצלחת ולבנין בית בישראל בנין עדי עד.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

במענה לשאלותי': בנוגע: א) לההחלטה – כשיחליטו באמת ובשמחה בזה – יעזרם השי"ת ויקיימו ההחלטה. ואין מקום כלל לדאגה בזה. ב) לאחותה תי' – יבקשוה (ההורים שי' וכיו"ב) שתמחול מחילה גמורה (וזהו ג"כ סגולה טובה בשביל אחותה – למצוא שידוך טוב) ולאחרי שתמחול בשעה טובה – וקודם שיפרסמו עוד ע"ד השידוך שלהם, יכניסו (היא וכן ב"ג שי') לבַנק וכיו"ב ע"ש אחותה – כל אחד מהם סג' לירה (לפחות) בתור מתנת-שידוך לכשתתחתן אחותה בשעה טובה ומוצלחת. ...

(אג"ק חכ"ו, אג' ט'תרפב)

***

בקשתיו והזהרתיו שלא יהיה בעצבות

במענה על מכתבו המהיר. זה כמה פעמים בקשתיו וגם הזהרתיו שלא יהי' בעצבות ולא מרה שחור'דיג

והטעמתי לו אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ברך אותו פעמים רבות וצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וכפסק הש"ס.

וחס וחלילה להטיל ספק כל שהוא בזה, או להחליש כח בטחונו שמלבד כל מאמרי רז"ל המבוארים גנות דבר זה הנה זה ג"כ מקלקל ח"ו את הצנורות. וזהו לשון הזהר פ' תצוה דקפ"ד, ע"ב:

תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר והוא אקרי אבן טבא ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא. אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מעילא, ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה דינא בקבליה, כגוונא דא (תהלים ק) עבדו את השם בשמחה, וחדוה דב"נ משיך לגביה חדוה אחרא עלאה.

און עס איז שוין צייט ער זאל אנהייבן פאלגן אין דעם

בברכת כ"ט ורפואה קרובה בפרט,

(אג"ק ח"ד, אג' תשצה)

***

על-ידי החלטה ורצון חזקים - הם יכולים להתגבר על קשיים גדולים

… יתן ה', שתסתדרו עם משפחתכם כראוי, בגשמיות וברוחניות, ובפרט שאתם גרים בארץ, הקרוי' גם ע"י לא יהודים בשם ארץ הקודש".

ואם לפעמים יש צורך להוכיח למישהו, שיש לו מספיק כוחות להתגבר על קשיים הקשורים עם הסתדרות טובה לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר בענינים רוחניים, הרי יהודים שהגיעו משם, כל אחד מהם הוא הוכחה חי', שע"י החלטה ורצון חזקים, הם יכולים להתגבר על קשיים גדולים, וכ"ש קשיים הקשורים עם המצב הרוחני של חיי היום יום בהתאם למסורתנו ותורתנו – תורת חיים – הוראה בחיים – הוראה במשך כל חיי היהודי מן העריסה.

יתן ה', שהתאקלמותכם והסתדרותכם יעברו בקלות הרבה יותר משאתם מתארים לעצמכם ויתאימו עם הנכתב לעיל.

בברכת בשורות טובות וחג שמח. ...

(אג"ק חכ"ז, אג' י'תקמה)

***

אם מצאו זיווג שקשה כקריעת ים סוף, יש מה לדאוג מה יהי' עם מטבח ורהיטים?!

… במענה על מכתבו מי"ז אייר והקודם לו, הנה מ"ש אודות גיסתו אחות אשתו - תחינה - והשידוך שלה עם האברך... הנה גם בעצמו מונה וסופר כל המעלות שבדבר ואעפ"כ נראית דאגה מבין השיטים ממה שלפי דעתו אין להם האמצעים הדרושים לשכור דירה כו' וכו' ויתאר הענין לעצמו אשר אמרז"ל שקשה לזווגם כקרי"ס ובכ"ז מצא את שידוכה המתאים בשבילה הן בגשמיות והן ברוחניות ואם נס כזה נעשה הרי דואג הוא מה יהי' עם מטבח רהיטים וכו'?! בה בשעה שבתור קרובה צריך הי' להודות ולהלל להשי"ת שהמציא לה אברך ירא אלקים לומד תורה כו' (וכמו שכותב במכתבו) ושלמרות שאיננו בעל הון נתנה הסכמתה על זה בלבב שלם, והלואי שמכאן ולהבא יודיע אך טובות כיוצא בזה.

בנוגע לענינו ולהסתדרותו הפרטית. הנה מכבר מלתי אמורה על יסוד הידוע מרבותנו הק' מתחיל מבעש"ט והנשיאים אחריו עד ועד בכלל כ"ק מו"ח

אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שמרה שחורה ועצבות צריך לגרשם כלה ממחנה ישראל יהי' מה שיהי' ואיננה מביאה תועלת ואדרבה הרי היא סיבה ומקום לכל עניני הירוס, וה"ה בענינו שחבל על מחשבותיו ממין זה וימסור עצמו לעבודה בחינוך הכשר למרות הטענות השונות שמציע שלא להתעסק בזה ואז הרי סו"ס ימצא סיפוק נפשי ויווכח אשר לא הי' יסוד לפקפוקים וספיקות והשי"ת יצליחו שיהי' זה בהקדם.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל המחכה לבשו"ט בהנ"ל וכן בהנוגע לבריאות בנם שי'. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשכג)

***

צריכים להיות בשמחה שהדאגות פחתו בבריאות ועלו קצת בפרנסה

… מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ה אייר, ות"ח על הבשו"ט אשר בו מהטבת מצב בריאות אלו ששאלתי אודותם.

ב) מ"ש ע"ד נפילת הרוח של... הנה הזכות והחובה מוטלת על זקני אנ"ש לעודד את רוחם, ואדרבה לעודדם אשר כיון שמייסר אותם השי"ת בדאגות של פרנסה ותמורת זה הנה הולך מצב בריאות... הלוך וטוב ובטח גם בענין הפרנסה הנה יש בזה דאגה יותר מאשר הענין דורש ומחייב, הנה עליהם להיות בשמחה מתמורה וחילוף זה, ושמחה פורץ גדר אשר יבטלו ג"כ הדאגות מעליהם ויזכו לפרנסה בהרחבה, נוסף על בריאות הנכונה...

ובודאי ימצאו אותיות המתאימות וזמן המתאים לעידוד זה. ...

(אג"ק ח"ו, אג' א'תריח)

***

התורה והמצוה הן הצינורות והכלים לברכות השי"ת

… במענה על מכתבו מג' אדר שני, בו כותב שיש לו דאגה הרבה מאשתו וב"ב שיחיו וכן דאגת הפרנסה ובמילא אין לו מנוחה ללימוד בתורת ה'.

והנה לפלא שאין מזכיר דבר על דבר הצנורות והכלים לקבלת ברכות השי"ת בכל הנ"ל שהן התורה והמצוה. וכבר ידוע פתגם רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) ובעל השולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) שענה לאחד על התאוננות מעין הנ"ל, "אתה דואג בכל מה שאתה צריך ולא על מה שצריכים אותך", ומובא במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שנדפס בקונטרס נז. ומבואר שם ג"כ שכשמשתדלים באותם הענינים שהם תכלית בריאת האדם עלי אדמות, וכמרז"ל בסוף קדושין אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הרי ממלא השי"ת באותם הענינים שהאדם צריך אליהם.

בודאי ידוע לו משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והם א) אמירת שיעור תהלים - כפי שנחלק לימי החדש - בכל יום אחר תפלת שחרית, ב) לימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י (ביום א' מהתחלת הסדרה עד פרשת שני ביום ב' מפרשת שני עד שלישי וכו'), ג) לימוד שיעור תניא בכל יום כפי שנחלק התניא לימות השנה.

בודאי בהזדמנות הבאה יודיע ע"ד כל הנ"ל. וכבקשתו אזכיר את כולם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר להמצטרך להם בגשמיות וברוחניות.

בברכה שיבשר טוב בכל הנ"ל ולפסח כשר ושמח. ...

(אג"ק ח"ח, אג' ב'תקמז)

***

אמונה בפרנסה, בלא דאגה, אבל שיהיה מעשה בפועל והשם יצליחו

… בודאי עוסק בעניני פרנסתו ככל הצריך כי הרי לפרנס את ב"ב וגם את עצמו זוהי מצות הבורא ית' ובמילא צריך לעשות בזה באמונה, ניט נאר פון יוצא וועגען אליין, ועאכו"כ לא לחפוץ לרמות את הציווי וברכך ה"א בכל אשר תעשה ומובן שצריך להיות זה בלא דאגה ובהלא השתקע בזה אבל לאידך גיסא שלא חסר המעשה בפועל והשי"ת יצליחו. ...

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תשמו)

***

אין מה לדאוג על מחר

[= במענה על מכתבכם מיו"ד מנ"א, מפליא אותי עליכם שאתם כותבים שההבדל בין פעם להיום הוא חוץ מדרך הטבע ועל פי סגנון המכתב אתם לא מתכוונים בצד הטוב.]

[= לפי דעתי, אם תיזכרו בהנוגע לבריאות ותשימו לב למה שאשתך תחי' מצפה בשעה טובה ומוצלחת, אזי דבר ברור שזה חוץ מדרך הטבע ת"ל אבל בצד הטוב.]

[= וזה שלזמן קצר הסכומים שמונחים בבנק מתקטנים, זהו לא חסרון בענינים בפועל, ??ובוודאי לא?? בעניני בני חיי ומזוני.]

[= וידוע מאמר רז"ל (סוטה מח:), שזה שיש לו הוצאה של היום ודואג עבור מחר הרי זה מקטני אמונה, אזי ב"ה כשדואגים במזומן לא רק עבור היום אלא גם על כל החודש, ושלא נדבר על כמה שנים, אלא שדואגים מה יהיה בעוד הרבה שנים, ושוכחים בעשת מעשה - שאין לזה ערך ושזהו לא מסוג של הטבת מצב הבריאות ומילוי משאלות לבבם לטוב, שזה לגמרי העלם והסתר נורא.]

[= מובן מאליו שאני לא מתכוון כאן בענין של הטפת מוסר, אלא שחבל וצער שיש לו עם מה להיות בשמחה לא רק בענינים רוחניים אלא אפילו בענינים גשמיים, זאת אומרת שהשמחה היא אז לא רק מהנשמה אלא גם מהגוף, הן מהנפש האלוקית והן מהנפש הבהמית - ותמורת זה [הוא] דואג ומצטער מה יעשה הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים בעוד כמה שנים בהנוגע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו.]

[= היות ונמצאים כבר בימים שמחים, ולפי לשון הזהר (יתרו עח, ע"ב) שמעשירי האב עשו אתאבד ולא אשתכח, כך גם יאבדו ולא יימצאו כל ההעלמות ופתויים שבאים מצד עשו, שאז יקויים בכל לבבך, בלבב שלם, עם שתי ב', עבדו את ה' בשמחה.]

בברכה.

(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתסד)

***

בשביל זה היו כל המס"נ והנסים, בשביל הדאגה להשיג פרנסה?

… נבהלתי שאין מזכיר אף מלה אחת אודות ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שבודאי התועדו ובשעת מעשה עכ"פ התעוררו ובמילא הרי יש מה להמשיך על כל ימות השנה, והאומנם בשביל זה היתה כל המס"נ במדינתו לפנים, והנסים גלוים שהיו עד שבאו למקום עתה, בשביל שיהיו מושקעים בהדאגה איך להשיג הנצרך לפרנסתו ופרנסת ב"ב באופן שלא ישאר מקום בראש לרושם מחגיגת ימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר וגאולתנו ופדות נפשנו לאחר שעברו מ"ח שעות... ...

(אג"ק חי"א, אג' ג'תרמח)

***

פליאה הדאגה לפרנסה אחרי שראה נסים שהזן ומפרנס למליונים יפרנס גם אותו

… כן באתי להעיר אודות הרושם הכללי של מכתבו, שכנראה עוד הפעם נמצא הוא במצב רוח של דאגה, ובאמצע היא הדאגה פן יחסר לחמו ח"ו, ומובן שפליאה גדולה ביותר עליו בזה, כי הרי די ומספיק המובא בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט בהנוגע למדת הבטחון כו' וכו' (שכמובן אין זה סתירה בהשתדלות בעשיית כלים לפרנסה וכמ"ש וברכך ה"א בכל אשר תעשה, אבל העשי' צריכה להיות כלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל ולא יגיעת המוח והראש והלב), ובפרט בדכוותי' שראה ניסים בעיני בשר עמו בפרט, הנה לפתע פתאום דואג אם הזן ומפרנס לכל שהוא לפי ערך אלף ושמונה מאות מליון אנשים, יפרנסו גם הוא ובני ביתו שיחיו בכשרות ובהרחבה וחבל על הזמן להאריך בדבר הפשוט, ויה"ר שיראה את המצב כמו שהוא, ובמילא יוסיף עוד יותר בחיזוק היהדות והפצתה בכל הסביבה, והשי"ת יוסיף במדתו של הקב"ה שהיא כמה פעמים ככה בהנוגע לשלום מנוחת הנפש ופרנסה ונחת חסידותי מכל ילדיהם ביחד עם זוגתו שיחיו.

המחכה לבשו"ט. ...

(אג"ק חי"ב, אג' ד'ט)

***

דאגה על פרנסה - מפריע ומקשה

[= ... מובן מאליו שאין מה לדאוג על לפרנסה, כפי שמוסבר בספרים, שהדאגה על פרנסה לא רק שהיא לא עוזרת לפרנסה, אלא ??שבמובן מסויים?? זה מפריע ומקשה, ובפרט שגם יש כבר כלי, ולפי כתבכם שבחנוכה נהיה שנה, אז לפי דעתי עליכם לקחת החלטה חזקה ללמוד לכל הפחות עוד שנה בהתמדה ושקידה ופשוט שעות ארוכות, ללא שום מחשבות על דברים אחרים חוץ מהלימוד, ומובן מאליו שלימוד התורה הוא לימוד תורת הנגלה ולימוד תורת החסידות שהוא נותן חוזק במחדת הבטחון ענין האמונה, וחיות בעניני תורה ומצוות, ולאחרי ראש השנה וחדש תשרי הבע"ל להתיישב עם עצמו על סדאים להבא, והשם יתברך יצליחו.

בטח אתם שומרים על שלושת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים ??ולכל הפחות?? תשמרו עליהם מכאן ולהבא]

(אג"ק חי"ד, אג' ה'יז)

***

דאגה לפרנסה עקב קשיים בשפה

… בשמחה קבלתי מכתבו מז' באד"ר, בו כותב אודות הטבת בריאותו ואשר כבר הסתדרו בדירה, ויהי רצון אשר ההסתדרות בכלל בהנוגע לעניני פרנסה תתגשם ג"כ בקרוב ממש מתאים לרצונו.

במה שכותב אשר כמה ענינים באה"ק ת"ו בכדי להשיגם צריך להזקק להיכירות ופראטעקציע, בטוחני אשר אנ"ש שם בודאי יסייעו בידו ככל אשר יציע להם, ומובן ופשוט שאם ביכולתי לעשות מה בזה אעשה בחפץ לב, ובלבד שיודיעני הפרטים למי, ואודות מה.

ומ"ש בהנוגע להשפה, בטח רוב העולים ידיעתם בשפה קלה מאד ובכל זה סו"ס מסתדרים, וכפי הנשמע כאן גם במשרדים השונים ובאחרית השנים מתחשבים עם זה שאי אפשר לעולה בזמן האחרון שתהי' לו ידיעה רחבה בשפה, שהרי זה דורש כמה זמן, ואם במדינתנו לפנים בה היו קישוים מבהילים ובכ"ז הזן ומפרנס לכל המציא הפרנסה מחיתו ומחית ביתו, בודאי שאין מקום כלל לדאגה בענין זה, וכפי שראינו במוחש, ככל שתתגדל מדת הבטחון גדל ג"כ המרץ, ובמילא מתקדמת ג"כ ההסתדרות.

ת"ח על הפ"ש מכמה אנ"ש שמזכירם בסיום מכתבו, ואם לפי דעתו רצונם ומותר ע"פ המצב שם לשלוח להם חבילות, אולי יהי' בטובו להודיעני הכתובת על שמה תושלחנה החבילות, ואשתדל לעשות בזה.

המחכה לבשו"ט בכל האמור, ויה"ר שכמו שראה הוא וזוגתו תי' חסדי השי"ת עד עתה, כן ימצאם אך טוב וחסד במקומם העכשוי להסתדרות טובה מתוך בריאות והרחבת הדעת.

החותם בכבוד ובברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'רד)

***

לא להתרשם ולדאוג ולחשוב על קשיי הפרנסה, עצות

… ...ובמ"ש אודות מצב הפרנסה שאינו כדבעי, בודאי לכוותי' למותר לבאר שאל יתרשם מזה כללו כלל, וכידוע דיוק הכתוב וברכך ה"א בכל אשר תעשה, שצריכה להיות העשי' בפועל - (למען תהי' אחיזה לפרנסה בדרכי הטבע, ולא יתמהו הבריות בראותם מעשי נסים), אבל לא ח"ו דאגה, וגם אין להשקיע כח המחשבה והתבוננות, וכלשון הכתוב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ולא יגיעת הראש והמוח, ויעוין ג"כ בספר תניא ריש פרק מ"א, ענין מצות תפילין שהוא שלא להשתמש בחכמתו ובינתו שבנפשו בלתי לה' לבדו, והוקשה כל התורה לתפילין, כי עד"ז הוא ענין ומטרת כל התורה כולה.

כבקשתו בעת מצוא, אעורר את אנ"ש שי' מתאים לכתבו, אף כי בטח אין זקוקים לכגון דא, כיון שיודעים ומכירים אותו, ובכ"ז לעשות רצונו חפצתי גם בזה, ויה"ר שבקרוב ממה יבשר טוב מהרחבת הפרנסה, ויזכה לקיים הוראת רבנו הזקן, אשר השי"ת נותן ליהודים גשמיות והם עושים מהגשמיות רוחניות.

בברכה.

(אג"ק חי"ד, אג' ה'ריג)

***

לפלא הדאגה עתה איך יסתדר לאחרי החתונה

… במענה למכתבו מד' כסלו, בו כותב אשר הוא בגיל י"ז וחצי שנה, ורוצה להמשיך בלימוד וגם לאחרי החתונה, אבל דואג כיון שהוצאות דירה לאחרי החתונה עולות בדמים מרובים, ולכן נולדה סברא, שיסע לחו"ל וכו'.

ומובן שלפלא הכי גדול הדאגה שלו עתה איך יסתדר לאחרי החתונה, ודאגה עד כדי כך שמבלבלת להתמדה ושקידה בלימודו!

ואם את דעתי ישאל, הרי ילמוד באחת הישיבות אשר על טהרת הקדש באה"ק ת"ו בהתמדה ושקידה הכי גדולה, ובסילוק כל המחשבות המבלבלות מלימוד התורה ומעבודת ה' בעבודת התפלה. ומובן וגם פשוט שבסדרי הלימוד צ"ל שיעור קבוע בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות [אשר בפרט בתקופתנו הכרח חיוני הוא לימוד זה, ובקביעות לא רק בזמן אלא והוא העיקר קביעות גם בנפש, וכמבואר בארוכה בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מיוסד על מאמרי רז"ל בכמה מקומות, ועיין דברים נפלאים ומבהילים בהקדמת רבנו חיים וויטל תלמידו של האריז"ל ונדפס בההוספות לקונטרס האמור], וההתמדה ושקידה בלימוד האמור יוסיפו ג"כ בברכות השי"ת בכלל ובפרט בהמצטרך לו ולכל אלו שכותב אודותם, אשר בעת רצון יזכרו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בודאי יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקפז)

***

 אין מקום לדאגה זמן רב מראש, הקב"ה עצם הטוב

… במענה למכתבו מיום /10;8amp&, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ואשר נמצא עתה בשנה בה צריך לסיים לימודו מקצוע מהנדס, ואינו יודע באיזה מדינה יסתדר, לאחרי גמר הלימודים, וכן אשר מדאיג אותו, מה שאמו תחי' נמצאת לעת עתה במצרים ועליו להתבונן גם על דבר הסתדרותה היא ופרנסתה בבוא הזמן לזה.

ובודאי, מתאים לתוכן מכתבו, למותר האריכות ביסוד אמונתנו, אשר בורא העולם הוא מנהיג העולם בהווה ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, והוא יתברך עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, ובלבד שיתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שהנהגה כזו היא הצנור והכלי לקבלת ברכות השם יתברך, וכיון שעוד כמה וכמה חדשים עד לגמר לימודו, שאז יהי' עליו להחליט מקום הסתדרותו וכו', מובן שההתעסקות בזה צריכה להיות רק חדשים אחדים קודם הגמר, ולא כעשרה חדשים לפני זה, והדאגה בטח מבלבלת ללימוד ולכל הענינים, וכעבור איזה חדשים, נכון שיתכתב עם ידידיו בהמדינות אודותן כותב, וכן לברר המצב במדינת צרפת בה נמצא עתה, ובודאי שאז, ז.א. שלאחרי איזה חדשים, יעלה בידו לברר יותר מאשר עתה, ובהתאם להבירור יחליט להסתדר במדינה זו או אחרת.

ועל דרך האמור הוא גם בהנוגע לענין השידוך אודותו מזכיר, שהרי נאמר, ומה' אשה משכלת, ולכן אין מקום לדאגה, כי אם התענינות בבירור הפרטים כשיבוא הזמן לחשוב על דבר שידוך בפועל ואז כמובן צריך לברר על דבר השקפת עולמה שלה של זו שכותב או כיוצא בה, האם מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים, שהרי רק אז - איש ואשה השכינה ביניהם, כשחייהם מיוסדים על יסודי התורה והמצוה וק"ל ואין להתרשם ממה שיש חילוק בתכונת נפשם שהרי דבר רגיל הוא וכשהענין מתאים אין כלל הפרעה מהאמור.

מהנכון בקשר עם מצב רוחו שלו שלפעמים אינו בסדר, לבדוק את התפילין שלו שיהיו כשרים כדין, וכן אשר בכל יום חול קודם לבישת התפילין יפריש פרוטות אחדות לצדקה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג שמח. ...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'מד)

***

השקפתי שכדאית השתדלות להסתדק בענין פרנסה שאין בה דאגה יתירה

… במענה למכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - לאחרי הפסק ארוך, בו כותב אודות מצב פרנסתו עתה.

בכלל ידועה השקפתי, שכדאית השתדלות להסתדר בענין פרנסה שאין בה דאגה יתירה, וכמובן באר היטב מהמבואר בדא"ח בהענין שפרנסה צ"ל בלא לב ולב. לכן כדאי להתבונן ולהשתדל לשנות פרנסתו לאט לאט לענינים שלא תהי' בהם דאגה האמורה, ותקותי שבהתבוננות ובחיפוש, הנה סו"ס ימצא את זה, והשי"ת יצליחו שיהי' בלי חיפוש יתר...

(אג"ק חי"ט, אג' ז'קנח)

***

פרנסה לא באופן של דאגה, אלא מתוך ביטחון בהשם שאז מצליחים יותר וגם מוסיף בבריאות הגוף

… במענה למכתבה מנר החמישי.

הנה פשוט שתוכן מכתבי שעונה היא עליו במכתבה הנ"ל, לא הי' ח"ו הכוונה לצער את מי שהוא, כי אם להבהיר הענין כפי שהנני רואה אותו באותן הנקודות שנוגע להנהגה בהווה ובעתיד.

כן פשוט שלא היתה כוונתי להורות למי שהוא שצריך הוא לחיות בצמצום, כי גם זה אינו כלל מתפקידי, ובפרט ע"פ מאמר חז"ל הידוע שלא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב כ"א בזכות זה שמוכרח הזהב לבנין בית המקדש, ועד"ז הוא גם בהנוגע לכל בית בישראל שעליהם נאמר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל, שכל מציאות הרחבה שישנה בעולם ה"ז בזכות זה שראוי' היא בכל בית בישראל, אף שכמובן צ"ל זה מבלי רדיפה אחר גשמית והרחבה גשמית אבל עצם הענין צ"ל כן, וע"ד דברי הרמב"ם סוף הלכות תשובה וסוף הלכות מלכים בהנהגה דימות המשיח בהנוגע לגשמיות.

מה שכן היתה כוונתי הוא לעורר על ההתעסקות במוסד חב"ד אשר במחנם הט', שדעתי מוחלטה בזה, שזהו הצנור גם לפרנסה בגשמית לאנ"ש אשר שם ולאידך גיסא על הכרח מיעוט הדאגה בהנוגע לפרנסה, אף שכמובן צריכה להיות ההשתדלות בזה, אלא שלא באופן של דאגה, כ"א אדרבה מתוך חוזק הבטחון בהשי"ת הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים, שאז העשי' פעילה יותר ומצליחה יותר, ולא עוד אלא שגם מוסיפה בבריאות הגוף ותגובתו על המצב מסביב לו וההשתדלות בעניני פרנסה בפרט, משא"כ הדאגה לפרנסה ובאופן וכו'.

ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יהי' כאופן דהוראת ימי חנוכה דאזלינן מנייהו דמוסיף והולך באור, הנה כן יהי' גם בענינים הכללים ובענינים הפרטים ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תרכו)

***

שלום בית - כדי לשפרם צריך להוסיף בקיות מצוות ובדיני טהרת המשפחה

[רוסית], ולהוציא השם, שהרי מדובר כאן בקשיים בשלום בית

[תרגום חפשי] ...

בענין היחסים במשפחה, הרי כדי לשפרם צריך להוסיף בקיום מצוות השי"ת כמפורש בתורה, ובפרט הדינים הקשורים עם טהרת המשפחה.

בברכה לבשורות טובות.

(אג"ק ככ"ח, אג' י'תקעח, ד' מ"ח)

***

זיווג

...

(ג) עוד שואל אם יחשוב על דבר שידוך עם בת אחיו, הנה בכלל כדאי להתענין גם כן בהצעות אחרות, ואח"כ ישוה אותם להצעה עם בת אחיו שת' והאלקים ינחנו בדרך הישר שיבחר את זיווגו בשעה טובה ומוצלחת. ויאמר בכל יום תהלים קאפ' ע"א וכן יעשה עד י"ב תמוז הבע"ל.

אתענין לדעת מהו סדר הלימודים שלומד בתלמוד תורה, וכמה תלמידים יש בכתה שלו, ואם לומדים עמהם דינים וענינים של יראת שמים.

בברכת רפואה קרובה והסתדרות הנכונה,

(אג"ק ח"ד, אג' תתנח, י"א טבת, ה'תשי"א)


bottom of page