עצות והדרכות

עצות מעשיות לקשיים בדיבור

…במענה למכתבו מיום 81/11, בו כותב על דבר הקישוים שיש לו בדבורו.

והנה בכלל בא זה ממצב העצבים (ניערווען) לכן כדאי שישאל דעת רופא מומחה בזה, ולמלא הוראותיו. ומהנ"ל מובן שככל שיתחזק בבטחונו בבורא עולם ומנהיגו, אשר משגיח הוא על כל אחד בהשגחה פרטית, ולכן אין מקום לדאגה והתרגשות וכו' שהרי ה' נצב עליו ושומר עליו, וה' הוא עצם הטוב, שמטבע הטוב להטיב, יתמעטו ההתרגשות והפחד, ועי"ז גם יוטב אופן דבורו.

כן מהעצות הטכניות לזה הוא גם כן, שבאם מרגיש שתיבה בה עומד, קשה עליו לבטאה, לא ירצה לכפות על עצמו לבטאה דוקא עתה, כי אם יתחיל מהתיבה או שתים שלפני', או ידבר בענין אחר, וכשנשמטים מהמתיחות, אז בדרך ממילא חלה הטבה.

ובהיות אשר לכל ענין צריכים לסייעתא דשמיא, הנה ישמור על התקנה דאמירת שיעור תהלים חדשי - כמו שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפלת הבקר, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש איזה פרוטות לצדקה, וכן יבדקו את התפילין שלו, שתהינה כשרות כדין.

(אג"ק חי"ח, אג' ו'תקצד)

***