עצות והדרכות

התבוננות בספרי רפואה

…במענה על מכתבו מיום ה' לסדר ויחי, המודיע שעשו לו איזה פעמים ניתוח וכו'.

הנה בכלל חבל על אשר התענין ומתבונן בספרי הרפואה בענין מה שנדמה לו שזהו מחלתו, ולפי דעתי, הוא אין לו אלא לעשות מה שציותה התורה, היינו לעשות בפועל כפי הוראת הרופאים, ולהעסיק מוחו ולבו, היינו כח המחשבה שלו בנוגע למצבו בבטחון חזק בהשי"ת שהוא רופא כל חולים ומפליא לעשות, ואין לו להתערב בעניני חכמת הרפואה, כי אין זה שייך אליו, ובפרט אם זהו מבלבל למנוחת הנפש שלו ומעורר בו ענינים של מרה שחורה. וידוע המאמר שאמרו כמה מנשיאי חב"ד, ואמרו זה כמה פעמים, טראכט גוט וועט זיין גוט [=תחשוב טוב יהיה טוב].

(אג"ק ח"ד, אג' תתעב)

***

התעמקות בדו"ח הרופא וציור העתיד

[= קבלתי את מכתבו מכ"ד טבת בו מתאר מצבו, ואשר ראה את הדו"ח של הרופא וכיצד זה השפיע עליו, ואיך שמדמיין את העתיד, ולכן אומר תהלים ומבקש מהשי"ת, ושואל דעתי:

מענה:

זה שאומר תהלים ומבקש מרבונו של עולם, זה ודאי טוב, כי הוא ברוך הוא בעל הבית על כל העולם ועל כל אדם עם כל הפרטים שלו, אבל מה שכותב שהתבונן בדו"ח של הרופא, ומדמיין את העתיד, אינני בדעת אחת אתו, כי הדבר בהחלט אינו שייך אליו, ולא לכך נברא.

הרה"ג וכו' מוה"ר דוב יהודא שי' שחט, כותב לי, שהוא יהודי בעל תורה ומצוות, במילא ודאי שהוא מאמין שהשם יתברך הוא אדון העולם - בעל הבית של העולם - ואנו רואים אפילו בהנהגה אנושית, שאצל מנהיג טוב הכח מחולק אצלו [באופן] שאחד לא יפריע לשאר, וכל פרט בהנהגה ישמש את המטרה שלשמה נעשה. ואם הדבר נכון באדם שמוגבל בכל עניניו, ולכן עלול גם לטעות לפעמים, מכל שכן וקל וחומר שזה ודאי כך בהנהגה של הרבש"ע, שכל דבר שנמצא צריך למלא את המטרה שלשמה נעשה. ואם הדבר נכון באדם שמוגבל בכל עניניו, ולכן עלול גם לטעות לפעמים, מכל שכן וקל וחומר שזה ודאי כך בהנהגת הרבש"ע, שכל דבר שנמצא צריך למלא את המטרה ושלימות בשליחות שלו, וכשחוטפים ועושים ענין אחר, יש בכך שני חסרונות א) כיון שזה לא מתאים לענינו, הרי זה רק מקלקל ב) זה מושך - מסיט - ממילוי השליחות שלה הוא באמת נועד.

וכל הנ"ל מתאים גם בענינו. בגלל סיבות שונות, שהם ודאי בהשגחה פרטית, רפואה איננה המקצוע שלו, והוא חונך כיהודי שומר תורה ומצוה, ואנו למדים מכך שני דברים: א) שנושאי רפואה אינם השליחות שלו מהשי"ת בעולם, ב) ששמירת תורה ומצוות, שבזה נכלל גם מצות ואהבת לרעך כמוך, הוכיח תוכיח וכו' וגם כמו שכתוב בספר תנא דבי אליהו, כי תראה ערום וכסיתו, שכאשר רואים יהודי ערום מתורה ומצוות, צריך להשתדל להלביש אותו בתורה ומצוות, זהו בדיוק תפקידו, והשליחות שבשבילה נוצר.

מזה מובן, שכאשר יאמר השערות ודעות בחכמת הרפואה, הרי ראשית, זה יסיט אותו ממילוי השליחות שלו שהותאמה עבורו, 2) בעניני הרפואה שלו, הוא יכול ח"ו רק לקלקל, אבל בשום אופן לא לתקן, והקלקול בזה יכול להיות ח"ו מפני שכתוצאה מעצבנות נדמה לו דברים שלא יהיו, במילא זה מחליש את מזלו, וזה מחליש את הבטחון שלו בהשם יתברך, ע"י שמתבונן ומתעמק במה שאומר רופא זה, ומה ימציא פרופסור ההוא וכך הלאה.

וכיון ששואל את עצתי, הנני אומר לו, שעליו להתנהג כפי שהתורה הקדושה דורשת, והתורה אומרת שהיא - התורה - נתנה רשות לרפאות, ז.א. שהתורה נתנה רשות לאדם לפנות לרופאים ונתנה רשות ואפשרות לרופאים, רק כדי לרפא ולתקן את האדם, ולכן נוהגים כולם שהולכים לרופא ואחר-כך עושים מה שהם מצווים לעשות, ולו אין עוד מה לעשות בדבר, ועליו להשאיר זאת לרופא, ומה שעליו לעשות הוא להיות בטוח בה' יתברך שתהי' לו אריכות ימים ושנים, וכמו שכתוב בפסוק יראת ד' לחיים, הרי ככל שיתחזק בטחונו בה' יתברך, וככל שהספיקות שלו בזה יפחתו, וככל שיתמסר יותר למילוי שליחותו בעולם - כאמור לעיל - לשמור תורה ומצוות וגם להשפיע על אחרים בכיוון חשיבה זה, כך תהי' לו יותר אריכות ימים ושנים טובות, כפשוטו, ללא פרשנות בזה, וישכח לגמרי מהדו"ח שקרא בספרי רפואה, כי זו איננה השליחות שלו וזה בכלל לא שייך אליו, וכיון שזה לא שייך לו, אין זה יכול להטיב לו, ובדרך כלל זה עושה את ההפך הגמור ח"ו.

יאמר בכל יום שיעור תהלים (כפי שנחלק לימי החודש) אחר התפילה בבוקר, וילמד בכל יום חומש עם פרש"י, וגם ישתתף בשיעורים הנלמדים ברבים, שאחד השיעורים לכל הפחות יהי' לימוד החסידות, וכמובן, לשים לעצמו כמטרה, כאמור בפסוק וכפי שהבעל שם טוב הקדוש דרש זאת מחסידים, "עבדו את ה' בשמחה", עבדו פירושו הן בתפילה ובתורה והן באכילה ושתי' וכל שאר הדברים שאדם עושה, ואפילו באמצעות שינה, כפי שהרמב"ם כותב בהלכות דיעות, וכשיעשה כך, יתחיל להרגיש יותר טוב, ועוד יותר טוב, ויהי' יותר בריא ויותר בריא, ויוכל לבשר לי בשורות טובות בזה.

גם ראוי, שכל יום לפני התפילה בבוקר ולפני מנחה, יתן כמה אגורות לצדקה (כמובן, חוץ משבת ויום טוב).

הנני מקוה ובטוח, שיקבל את הצעתי והוראותיי כאמור, ויודיע לי על כל האמור בהקדם האפשרי.

בברכה לבריאות טובה ורפואה קרובה ויכול במנוחת הנפש ומנוחת הגוף למלאות שליחות בעלמא דין לאריכות ימים ושנים טובות ולהיות חסיד.

נ"ב: בטח משתתף בהתוועדויות החסידיות המאורגנות … בעירו.]

(אג"ק ח"ה, אג' א'שסב)

***