עצות והדרכות
ליקוט מכתבים, תשובות ועצות מהרבי
עם הפניות אונליין לביצוע העצות
ליקוט בעניני רפואה מתוך לקוטי שיחות - לחצו כאן
התבוננות בספרי רפואה אחרי שעבר כמה ניתוחים
…במענה על מכתבו מיום ה' לסדר ויחי, המודיע שעשו לו איזה פעמים ניתוח וכו'.
הנה בכלל חבל על אשר התענין ומתבונן בספרי הרפואה בענין מה שנדמה לו שזהו מחלתו, ולפי דעתי, הוא אין לו אלא לעשות מה שציותה התורה, היינו לעשות בפועל כפי הוראת הרופאים, ולהעסיק מוחו ולבו, היינו כח המחשבה שלו בנוגע למצבו בבטחון חזק בהשי"ת שהוא רופא כל חולים ומפליא לעשות, ואין לו להתערב בעניני חכמת הרפואה, כי אין זה שייך אליו, ובפרט אם זהו מבלבל למנוחת הנפש שלו ומעורר בו ענינים של מרה שחורה. וידוע המאמר שאמרו כמה מנשיאי חב"ד, ואמרו זה כמה פעמים, טראכט גוט וועט זיין גוט [=תחשוב טוב יהיה טוב].
(אג"ק ח"ד, אג' תתעב)
***
דיאטה או ניתוח
…מאשר הנני קבלת מכתבו מג' מטו"מ, בו כותב ע"ד מצב בריאותו ושואל חוו"ד באשר יש רופא אומר שכדאי לעשות נתוח:
הנה בכלל בעניני אולסער [= ??כיב??], מרפאים לרוב ע"י שמירת דיעטע ומנוחת הנפש והגוף, אשר מובן שזה דרך נכון מאשר ע"י נתוח וכו' אבל כיון שכותב במכתבו שזה איזה פעמים שזב דם ל"ע וכו' ובמילא נראה שזה כבר דבר ישן אצלו וקשה עליו השמירה הנחוצה בעניני אכו"ש וכו' לכן יתייעץ לדעתי עם שני רופאים מומחים במקצוע זה ביחוד וכהוראתם יעשה, ולנסוע לראטשעסטער לתכלית זה, הנה איני יודע הנחיצות, כיון שבשיקאגא נמצאים מומחים בזה ולמה לו טלטול הדרך הוצאות נוספות וכו', והשי"ת יתן להרופאים שישאל אותם את הדיעה הנכונה שע"י יבוא מן הכח אל הפועל פס"ד התורה שנתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, עיין בתקוני זהר תקון י"ט דף מ' ע"ב בדיוק הלשון מהכח אל הפועל, והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט מהטבת מצב בריאותו ואשר מוסיף כח ועוז להשפיע על קהלתו וסביבתו לקרב את לבם לאבינו שבשמים ע"י ההתחזקות בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
מוסג"פ הקונטרס והרשימה שהו"ל בקשר עם ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז שעברו, ואשר באמת כל השנה זמנם הם, ומהראוי שישתמש בשהותו בביה"ח לזכות בהם גם את שכניו הנמצאים שם, ואין אתנו יודע עד מה, ואולי זהו תכלית הכוונה ועיקרה מה שהביאוהו לביה"ח וכשיגמור שליחותו זאת בטוב הרי בדרך ממילא הטפל נמשך אחר העיקר וכו'.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשלז)
***
נשים
…ומה שכותב בענין מצב בריאות זוגתו תחי' הנה לאחר הקיץ תתייעץ עם שני רופאים מומחים למקצוע רפואת נשים, אם זקוקה לנתוח, וכהוראתם תעשה, והשי"ת יתן להרופאים הדיעה הנכונה להורותה את הטוב לפני'.
(אג"ק ח"ו, אג' א'תתיח)
***
רופא שאומר שאין צריכים ניתוח
בשאלתו אודות מכירו... כיון שיש רופא אומר שאין צריכים נתוח, ורק שיזהר באכו"ש וכו', הנה עליו להתנהג מתאים להוראה זו, ולהתחזק בבטחונו בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות. ומנוחת הנפש היא אחת הרפואות היותר מועילות למיחושים כשל הנ"ל.
(אג"ק ח"ט, אג' ב'תתנו)
***
קומה ומשקל, טיפול או ניתוח?
ככתבה – הרי עדיין לא גמרו כל הטעסטס [=הבדיקות].
כיון שכל עניני' בסדר לבד הקומה (והמשקל) – כדאי למצוא רופא מומחה שיטפל בה בלא ניתוח הנ"ל. ובפרט שכיון שנמשך המצב כ"כ זמן – אין סיבה לחפזון עתה, ותהי' בקעמפּ במנוחת הנפש.
(אג"ק חכ"ח, אג' י'תתלב)
***
ניתוח ריאות
… במענה למכתבו מכ"ב אייר, בו כותב עוד הפעם שעדיין לא נתברכו בפרי הבטן.
וכיון שכמה טפולים חדשים חדשו בשנים האחרונות, מהנכון שיפנו עוד הפעם לרופא מומחה במקצוע זה, ולשאלו ביחוד להטפולים החדשים.
במ"ש אודות ניתוח על הריאות - אין נראה לי כלל וכלל כמובן.
...
בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.
וכיון שנמצאים אנו בהימים שבין פסח זמן חירותנו ושבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות, א"ת חרות אלא חירות חירות מכל ענינים המצירים וגורמים דאגה, הנה גם הוא יזכה לבשר טובות בכל האמור.
(אג"ק חי"ז, אג' ו'רפב)
***
ניתוח עיניים
… במענה על מכתבו מיום הראשון, בו כותב אודות מצב בריאותו ובפרט בהנוגע לעינים.
וכפי שמתאר המיחוש כנראה שזהו הנקרא גלאוקאמע ורגילים בכגון דא לעשות נתוח גם פעם שני', אף שכמובן זקוקים בזה להוראת רופא מהיותר מומחים במקצוע דוקא, וישנם כמה מסוג זה באה"ק ת"ו, וישאלם, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות.
וידוע אחת הסגולות בכגון דא ע"פ מרז"ל למאור עיניו של אדם, זהירות בקידוש והבדלה על היין.
לשאלתו אודות נשואי הצעירה לפני הבכירה - הנה בימינו אלה חשך כפול ומכופל עקבתא דמשיחא, אשר בן דוד בא כשיכלו כל הנשמות שבגוף, הרי אם תמחול הבכירה מחילה גמורה, ומה טוב בכתב או בפני עדים כשרים, התירו הדבר, כמובן שהחתן יהי' ירא שמים וכו', ומהנכון שנוסף על המחילה, הרי הבת הצעירה וכן ההורים של הבנות, ישלישו איזה סכום להוצאות החתונה של הבכירה כשתשתדך בשעה טובה ומוצלחת.
בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא הידועים, וישמור עליהם עכ"פ מכאן ולהבא.
בברכה,
(אג"ק חט"ו, אג' ה'תרמז)
***
ניתוח
… בנוגע לניתוח – כדעה אחידה דשני רופאים מומחים. ...
(אג"ק חכ"ז, אג' י'צח)
***
ברכות לניתוח
[= באמצעות הרב הוו"ח אי"א נו"מ עסקן בעל מרץ וכו' מוה"ר יעקב שי' הכט קבלתי את הידיעה אודות הניתוח שלה, ולפי בקשתו, קראתי בהיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר, חמי הרבי מליובאוויטש, הכ"מ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע פדיון לרפואתה בקרוב.
בטח מקיימת את הוראות הרופא. לרפאות מרפא הקב"ה. אך התורה מספרת שהוא רוצה שהדבר יהי' חלקית ע"י שליח - רופא והאמצעים שהרופא רושם. צריך גם תמיד לזכור שהרפואות העיקריות הן המצוות ומעשים טובים, שה' ציוה כל אחד מאתנו לעשות. והם נותנים בריאות וכח.
בברכת רפואה בקרוב ופ"ש לבנה מר … שי' - שיהי' לה ממנו וממשפחתו רוב נחת, נחת יהודי, -]
(אג"ק ח"ג, אג' תרכח)
***
עצות וברכות לניתוח
[= במענה למכתבה שרופאים סבורים שעלי' לעבור ניתוח ומבקשת ברכה,
בטח מקיימת מנהג ישראל לתת לצדקה לקופת רבנו מאיר בעל הנס לפני הדלקת הנרות.
מן הסתם הרופאים שאצלם היתה מומחים, וזו דעת שניים מהם לפחות.
אם כך הוא, שה' יעזור שהניתוח יעבור כשורה, והיא תוכל לבשר בשורות טובות שהתברכה בזרעא חייא וקיימא.
בברכת רפואה שלימה וכתיבה וחתימה טובה,
מנחם שניאורסאהן
הננו מתענינים לדעת מהו מצב [=הרכב] משפחתה שי' ומה העיסוק שלהם.]
(אג"ק ח"ג, אג' תשיב)
***
עצה לקבלת ברכות אחר ניתוח
[= ע"י הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' מוה"ר משה שי' הכהן שייביץ' קבלתי פדיון נפש בו כותב לי שהיא, מרת … עברה ניתוח וגם בעלה מר … שי' אינו חש בטוב.
כאשר אהי' על הציון הק' של חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אזכיר את שניהם לרפואה ולהטבת הבריאות, ואקוה שתוכלו לבשר לי בשורה טובה, שגם אתם מרגישים שבריאות שניכם משתפרת.
כדי לקבל את הברכות מהשם יתברך, צריך לשם כך להגדיל את הכלים (נפח הקיבולת), שאלו הם עניני תורה ומצוות.
כוונתי בזה היא ששניכם צריכים לקבל על עצמכם להחזיק תלמיד ותלמידה במוסדות שהם על שם חמי כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו, וגם היא מרת … תתן צדקה לצדקת רבי מאיר בעל הנס, בכל פעם לפני הדלקת נרות ערב שבת קודש, והוא מר … שי' יאמר כל יום לאחר התפילה בבוקר כמה פרקי תהלים, לכל הפחות כפי שהתהלים חולק לימי החודש. גם הי' נכון מאוד, שיבדקו את המזוזות בביתם, אם הן כשרות כדין.
הרה"מ הר"מ שי' שייביץ' הכהן מזכיר במכתבו גם אודות בניהם מר … ומר … שיחיו, וכשאהי' על הציון של חמי כ"ק אדמו"ר, אזכיר גם אותם להצלחה במסחרם, ושינהלו חיים יהודיים, חיים מאושרים, הן לגוף והן לנשמה, שזו ההצלחה האמיתית שיכולים להתברך, ואני בטוח שגם הם - ההורים - מנצלים את השפעתם בדרכי נועם כדי להסביר להם - לבניהם - שהנהגה כזו מביאה אור וחמימות בחיים יהודיים.
אקוה לקבל מכם מכתב ששניכם מרגישים יותר טוב ומודה לכם מראה על הבשורה הטובה.
בברכה.]
(אג"ק ח"ה, אג' א'תכו)
***
ברכות לניתוח - חודש אדר
… קבלתי מכתבו בו כותב שזה איזה שבועות שאינו מרגיש את עצמו בטו ודעת הרופא שיצטרך לנתוח...
הנני בזה להבעי ברכתי שיתן השי"ת שהכל יהי' בהצלחה וכשורה ובריאותו ישתפר והלוך ילך וטוב ויוכל בעצמו לבשר בשורות טובות בזה.
ובחדש אדר זה שרז"ל אמרו במדרש שמזלו הוא דגים שזהו ענין ליהודים ובפרט חסידים שעליהם נאמר וידגו לרוב בקרב הארץ, שגם בענינים ארציים וגשמיים נוהגים כמו דגים, שלא יפרשו ממקור חיותם (ברכות ס"א ע"ב) וכן לא יפרשו מדרך התורה ומצות כמו"כ מזלו יביא לו רפואה קרובה ובריאות הנכונה.
המחכה לבשורות טובות.
(אג"ק ח"ה, אג' א'תנא)
***
ניתוח מרה
[= ע"י הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר … קבלתי פדיון נפש עבורו, בו כותב שבריאותו [של הנמען] אינה כדבעי בגלל המרה - גאל - ושרופאים מציעים לו לעשות ניתוח:
בטח יכול הוא לקבל דעת שני רופאים מומחים בתחום זה, והשי"ת יעזור שיהיה להם את הדעה הנכונה ושיהיו שלוחים טובים שיהיה לו על-ידם את הרפואה.
בודאי מיותר להביא לתשומת לבו שבכדי להמשיך ולהחזיק את ברכות השי"ת צריכים יותר כלים מתאימים לזה, שזהו ענינים של תורה ומצוות, שכל אחד לפי המעמד ומצב שלו - כפי שהוא מכיר את עצמו ללא רמאות - במצב הבריאות הרוחני שלו, יודע ממה להתחיל לחזק ובריא יותר את המצב שלו בתורה ומצות, וכשנעשים בריאים יותר ברוחניות - זה ממשיך תוספת ברכה ובריאות גם בגשמיות, אני מודה מראה עבור שתבשרו לי בשורה טובה מהטבת בריאותו בשני דברים, הן בגשמיות והן ברוחניות, שבאמת אצל יהודי שני הדברים הם דבר אחד, כפי שרז"ל שלנו אומרים, שרמ"ח מצות עשה קשורים עם רמ"ח אברים, ושס"ה לא תעשה קשורים עם שס"ה גידים, והשלימות ושמירת המצות עשה ולא תעשה, שומרים ועושים את הרמ"ח אברים ושס"ה גידים לשלמים.
בברכה שיבשר בקרוב בשורה טובה בכל הנ"ל.]
(אג"ק ח"ו, אג' א'תשלג)
***
ברכות לניתוח
… נודעתי על ידי בנו האברך הנעלה איש חי רב פעלים וכו' מו"ה יוסף שי' על דבר הניתוח שצריך להיות לכ', והזכרתיו לרפואה שיעלה הניתוח יפה והשם יתברך ויתעלה ישלח דברו לרפואה קרובה ויוכל להוסיף אומץ בלימוד התורה וקיום המצוות ולהיות ממזכי הרבים אשר זכות הרבים תלוי בהם.
בודאי למותר להעירו אשר כשרואים נפלאות השם יתברך ויתעלה צריך להודות לשמו הגדול, והודאה זו הוא על ידי תוספת אומץ בתורה ומצוה, ובטח אשר גם כ' ינהג במנהג ישראל טוב זה, ויוסיף על שעוריו בלימוד התורה, וכן במעשה המצוות בכלל, ומצות הצדקה בפרט מתאים ליכלתו.
מהנכון שינצל ימי היותו במדריד לחזק רוח הבחורים הלומדים במכללה שיהי' חקוק בלבם ומוחם תמיד מקור מחצבתם דורות על דורות של בני ישראל חרדים ויראים לדבר ה' ולמצותו, ובהיות ידיעה זו ומחשבה זו תקועה בלבם ומוחם תמיד גם הם חזק יעמדו נגד כל הנסיונות העומדים בדרכם, אשר זה אך זה הוא הדרך להצלחה ואושר לכל אחד ואחת מישראל.
ואחתום השיחה מעין הפתיחה לשלום וברכה ולרפואה קרובה ממקור הטובה ולרוב נחת מבני ביתו שיחיו ומבנו הנעלה מר יוסף שי' בפרט.
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קיג)
***
שלהבת עולה מאליה
[= שימח אותי לקבל את הבשורה, שהניתוח עבר ב"ה כשורה. השי"ת ישלח לו רפואה קרובה ויחזק את בריאותו, שיוכל להוסיף אומץ בעסקנותו הציבורית בכלל, ולטובת המוסדות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בפרט, עוד יותר מלפני-כן.
בפרשת השבוע - בהעלותך את הנרות - מבארים חז"ל את הענין של בהעלותך, שנחוץ רק להדליק את המנורה בבית המקדש, ואז שלהבת עולה מאלי' - הלהבה מתגברת מעצמה. המקדש בלבו של כל אחד שלם גם עתה, אך צריך לפעמים להדליק את האש הפנימית ואז מתגברת מאלי'. רואים גם לעתים קרובות בחיים, כיצד מעט התעוררות שמעוררים יהודי, מובילה אותו לדרך ואת ההמשך הוא כבר עושה לבד.
אצל יהודי הגשמיות והרוחניות קשורות זו בזו. תקותי, אפוא, והנני מברכו שגם בגשמיות יהי' כך, שזה שהרופאים בעזרת השי"ת ביצעו את הניתוח בהצלחה, תהי' התחלה של שיפור הבריאות, שילך וישתפר מחיל אל חיל, כדי שיוכל להוסיף בעסקנותו הציבורית מתוך בריאות הנכונה ומתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות.
בברכת חזק וכ"ט בגו"ר. המחכה לבשו"ט.]
(אג"ק ח"ז, אג' ב'קכא)
***
ניתוח בעין
... מסרו לי דבר מצב בריאותו ואחר כן גם כן אודות תוצאות נתוח העין אשר ת"ל הי' בהצלחה, ויתן השי"ת אשר ילך מצב בריאותו הלוך וטוב ויוכל להוסיף אומץ בתורה ועבודה כי הרי היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא.
בודאי שמע ע"ד פתגם הבעש"ט אשר מכל מאורע שמזדמן עם האדם ומכל דבר שהוא רואה או שומע הרי צפונה בזה הוראה בדרכי עבודתו להשי"ת, ובפרט כשזהו מאורע עיקרי וכמו בכגון הנ"ל שמאור עיניו של אדם הוא מענינים החשובים ביותר, וכידוע גם בדיני תורתנו הנגלית, אשר לכן (לדעה אחת) פקח דוקא מחויב וזוכה בצווי דכל המצות חי הוא וכו' וכו'. ובטח ידוע לו ג"כ לשון רז"ל בהנוגע לכח הראי' שהוא מאור עיניו של אדם, דכל ענין בדברי רז"ל הרי הוא מדוייק בתכלית כיון שאפילו תיבה אחת שבתורתנו הק' צ"ל שניתנה למשה מסיני וכפסק הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ח'.
והנה זאת התורה אדם, אשר כמו דאסתכל הק' באורייתא וברא עלמא עולם הגדול, ה"ה גם בהנוגע להאדם שהוא הנקרא ברז"ל עולם קטן (תנחומא פ' פקודי בתחלתו, ת"ז תיקון סט' דף ק' ע"ב ועוד) ומתאים למאור עיניו של אדם הנה נמצא ג"כ בתורה המאור שבתורה וכאמור באיכה רבה בתחלתו, המאור שבה מחזירו למוטב, שהמאור שבתורה הוא הנסתר דתורה סתים דאורייתא שהוא המביא ליראתו ואהבתו ית' וכמרז"ל (שבת דף ל"א סוף ע"א) ומבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת ויקרא, ונתגלה בדורות האחרונים בתורת החסידות באופן שכל אחד ואחד יכול להבינו בטוב, וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בארוכה בקונטרס לימוד החסידות. ולא לדרשה קאתינא אלא בהנוגע לפועל, שעליו להחליט בעצמו בהחלטה גמורה לקבוע שיעור בלימוד תורת החסידות מכאן ולהבא, והחלטתו זו עצמה תמהר רפואת עיניו ויוכל להביאה בפועל בקרוב.
בברכה לרפואה קרובה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'שפה)
***
הלימוד מניתוח שיניים
...קבלתי מכתבו מי"ז טבת, בו כותב ראשי פרקים מחייו ומסדר לימודו עד עתה.
ולפלא שאינו מזכיר אם יש לו שיעור בלימוד החסידות או מוסר, אשר אם בכל הזמנים הי' לימוד זה הכרחי, על אחת כמה וכמה בזמננו זה, דור דעקבתא דמשיחא, אשר גדולים בו ההעלמות והסתרים על ענינים דיראת שמים וקיום המצות מעשיות בפועל. ובפרט כשנמצאים במקום שאין שם הרבה יהודים חרדים. וחלק מההעלמות והסתרים הוא ג"כ הקושיות השונות ששואלים בעניני ההשגחה העליונה, והכוונה לא לתרץ הקושיות אלא למצוא אמתלא להקל בקיום המצוות, ולפעמים גם לתרץ על ידי קושיות הנ"ל רצון היצר הרע לפרוק עול מלכות שמים.
מובן שבמכתב קשה לבאר בארוכה כל הקושיות הנ"ל שאינם אלא בעצת היצר, ובפרט אשר, כאמור, רוב המקשים אין כוונתם לקבל התירוץ אלא למצוא אסמכתא ללכת בדרך עקלתון. עם כל זה אנסה בקצרה לבאר מה שהקשו לו שאיך אפשר להאמין בהשגחה פרטית, או בכלל שהקב"ה הוא אדון העולם ומנהיגו, בה בשעה שרואים, למשל, בהולנד בשנה שעברה ששטף הים חלק מהיבשה ונאבדו ר"ל כמה מאות אנשים נשים וטף, נוסף על ההיזק ברכוש ובנכסים.
וביאור הדבר הוא מדוגמא במקצוע אחר. יתאר לעצמו אדם שמעולם לא הי' בישוב, ונתגדל במדבר יחידי, ופתאום הביאוהו לחדר של רופא שינים, או של מנתח (כירורג), ורואה אשר ילד יושב על כסא וידיו ורגליו קשורות להכסא, והרופא שינים עוקר אחת משניו, והילד צועק בקול גדול, או בדוגמא של המנתח, רואה אדם קשור לשלחן באופן שלא יוכל לזעזע את אבריו להגן על עצמו או לברוח, ומנתחים אותו ושופכים את דמו. מובן מעצמו, שמי שאין לו כל ידיעה אם הרופאים הם אנשים בעלי יושר וצדק, ואין לומר שאין לו גם ידיעה בחכמת הרפואה, הרי תהי' אצלו החלטה גמורה שאלו האנשים המטפלים בילד או המנותח אינם אלא גזלנים שכל כוונתם לגרום כאבים גדולים ועצומים לאלה הנופלים בידיהם.
משא"כ אילו הי' לאורח זה הבא מהמדבר ידיעה באופני רפואה בגוף האדם, שלפעמים צריך לעשות ניתוח או לע[ק]ור שן מקולקלת, אף שבשעת מעשה הכאב גדול ביותר, כיון שעל ידי זה יצילו את האדם מיסורים ממושכים ואנושים ויהי' גופו בריא משך עשיריות שנים. ואפילו אם אין לו לבר נש זה כל ידיעה בחכמת הרפואה אבל בטוח הוא ברגש הצדק והטוב של רופא השנים או המנתח, הנה אף שהי' מצטער על הכאב של הילד או המנותח, אבל ברור הי' בעיניו שכדאי הכאב לשעה קלה בשביל התועלת לעשיריות בשנים.
והוא הדין בנידון דידן, אשר כל אחד מאתנו רואה מאורעות זמניים, המתחוללים משך איזה ימים, חדשים או שנים, ושוכח לגמרי אשר הנשמה היתה קיימת אלפים בשנים קודם לכן, וכיון שהנשמה נצחית תהי' קיימת גם לאחר זה לנצח, ואם על ידי יסורים של שעה קלה, קלה בערך הזמן דחיי הנשמה קודם מאורע זה ושלאחר מאורע זה, תבוא תועלת נצחית לכל הזמן העבר והעתיד, הרי לא לבד שלא הי' מערער על היסורים, אלא כלשון הנביא (ישעי' יב, א) הי' אומר 'אודך ה' כי אנפת בי'.
מובן שעדיין נשאר מקום לקושי' נוספת, למה בכלל סדר הבריאה הוא כזה שכדי לזכות לטוב צריך לעבור ענינים של לא-טוב, וכמו עקירת השן או הניתוח בדוגמאות הנ"ל, או בכללות יותר, מפני מה אין הקב"ה נותן לכל אחד ואחד כל צרכו במתנת חינם, בלי כל יגיעה מצד המקבל, ואדרבה, רז"ל אמרו לפום צערא אגרא, הרי מצד שהקב"ה הוא עצם הטוב לכאורה הי' צריך להשפיע כל הצרכים מבלי שהמקבל יעשה מה בזה? וגם ענין זה מבואר בארוכה בספרינו הק' ואין כאן המקום לזה.
והשי"ת יצליחו בתלמוד תורה ביראת שמים טהורה, מבלי להיכנס בפלפולים וקושיות, ויאמין בהוי' אמונה שלמה ותמימה שהוא עצם הטוב, ובמילא יש לסמוך בהחלט שכל דרכיו טובים וישרים והצור תמים פעלו, וילך לבטח דרכו, דרך התורה והמצוה, ובעומק יותר באים לעבודת הבורא בכיוון זה ובשמחה על ידי קביעת עתים ללמוד תורת החסידות.
בענין פרנסת אמו שתחי', מסרתי למשרדי לעיין אם אפשר לעשות דבר מה בזה, ויכתבו אליו.
בברכה.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תכג)
***
בשורה טובה מניתוח שעבר בהצלחה
… נמסר לי בקשתו לברכת רפואה לאחד מתלמידיו... שי' כן ידיעתו השני' אשר הי' הנתוח והכל בסדר ויה"ר מהשי"ת אשר כשם שמבשר מתוצאות הטובות בגשמיות כן יבשר מתוצאות הטובות ברוחניות היינו שתלמידיו בריאים כדבעי ברוחניות.
וכיון שאצל איש הישראלי הגשמיות והרוחניות ביחד ילכו הנה אפ"ל ע"ד הצחות נשען על מ"ש רבינו הזקן באגה"ת פ"ג אשר בדורותנו אלה אינם בריאים כמו שהי' בדורות הראשונים ובמילא ריבוי הצומות מזיק שאפשר שיבוא עי"ז לחולי או מיחוש ח"ו, הנה עד"ז הוא גם בנוגע לרפואת הנפש שאם בדורות הראשונים אפשר הי' להסתפק בהסדר דסיגופים ברוחניות היינו עניני מוסר המשפילים את האדם ומצערים אותו כו' וכו' הנה בדורותינו אלה יוכל לבוא עי"ז לידי חולי או מיחוש ברוחניות, היינו שיפול ברוחו ביותר או שיעשה למיואש ח"ו או שהגוף ונה"ב ויצה"ר ימרדו נגד ההשפלה, ולכן מוכרח לאחוז בהדרך שהורה הבעש"ט דעזב תעזוב עמו, אשר מתחילים בהסברה שהנשמה היא חלק אלקה ממעל ממש כי הוא וחכ' אחד ובמילא שלוחו של האדם העליון כמותו (עיין לקו"ת ריש פ' ויקרא בזה) וניתנו לאדם כחות נעלים ביותר לא רק להתגבר על המכשולים אלא גם להאיר בתוספת אור את נפשו וגופו וחלקו שבעולם ולעשות כלים לאלקות מתוך שמחה, ובמילא חבל על זמנו הכחות שאינו משתמש בהם, שהסיבה לזה הוא שפלות גופו כו' וכו' ושמחה פורץ גדר אפילו הגדרים דגופו ונפשו הבהמית.
ומה נפלא הדיוק שנפסק להלכה ברמ"א שו"ע או"ח סי' צ"ח סוף סעיף א' וז"ל, ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה (ורק אח"כ הוא) ובשפלות האדם, והרי ידוע דגם סדר הדברים שבתורה, תורה היא, ואם עליו מוטל להמשיך סדר הנ"ל בתלמידיו עאכו"כ שאצלו צריכים להיות ענינים אלו טופח ע"מ להטפיח ואין לך דבר העומד בפני הרצון אפילו כשנצרכים לשנות הרגילות שכבר נעשה טבע.
בברכת הצלחה בכל הנ"ל.
(אג"ק ח"ח, אג' ב'תעה)
***